פודקאסט חדש – "מדברים רפואה"

Tomer Rubinכתיבת תגובה

בפודקאסט זה נופר גפני-רובין ואני, ד"ר תומר רובין, נדבר על רפואה בגובה העיניים
וננסה לפשט מושגים ודיונים רפואיים. בכל פרק נתמקד בנושא אחד – מחלה, תסמונת,
פיתוחים רפואיים חדשניים- או סתם דיון אקטואלי חם בתחום הרפואה – וננסה לפרק אותו
לגורמים בצורה שתגרום לאנשים שאינם רופאים, להבין את העניינים.

לינקים לפודקאסט:

האזינו לפרק על ליפאדמה – מחלה שקופה שלא הרבה מכירים בעולם הרפואה ומשפיעה על כ-11% מהנשים!

הגנה מפני אשפוז ויעילות החיסון של פייזר ומודרנה מפני מחלה עם תסמינים של זן האומיקרון

Tomer Rubinכתיבת תגובה

מידע חדש מבריטניה של משרד הבריאות הבריטי התפרסם אתמול (31.12.21) עם נתונים מאוד מעניינים בנוגע להגנה מפני אשפוז ויעילות החיסון מפני מחלה עם תסמינים של זן האומיקרון. 

הנתון המעודד ביותר הוא שלאחר 3 מנות, ישנה יעילות של 88% במניעת אשפוז.

הנתונים של יעילות החיסון של מודרנה או פייזר מפני מחלה עם תסמינים:
 
יעילות 2 מנות:
70%-65% כ-2-4 שבועות מהמנה השנייה וירידה לכ-10% לאחר 20 שבועות מהמנה השניה.
יעילות 3 מנות:
75%-65% כ-2-4 שבועות לאחר המנה השנייה וירידה לטווח של 55%-70% לאחר 5-9 שבועות, וירידה ל-40%-50% לאחר יותר מ-10 שבועות.
 
הנתונים של מניעת אשפוז:
– מנה אחת מראה ירידה בסיכון של כ-35% של מחוסנים מאומתים עם תסמינים לעומת לא מחוסנים.
– 2 מנות מראה ירידה בסיכון של כ-67% עד 24 שבועות, ו-51% לאחר 25 שבועות או יותר.
 
כאשר החוקרים הבריטים חישבו את יעילות החיסון נגד מחלה עם תסמינים וירידה בסיכון ההתאשפזות הם ראו:
– יעילות של 52% לאחר מנה אחת.
– יעילות של 72%, 2-4 שבועות לאחר מנה שניה.
– יעילות של 52%, 25 שבועות ומעלה לאחר 2 מנות.
– יעילות של 88%, 2 שבועות ומעלה לאחר 3 מנות.
 
מי שקיבל רק 2 מנות של אסטרהזניקה – לא הייתה שום יעילות לאחר 20 שבועות, אך היעילות הייתה יחסית זהה לשאר הנתונים לעיל לאחר בוסטר של מודרנה או פייזר.

הדו"ח הבריטי:
https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/1044481/Technical-Briefing-31-Dec-2021-Omicron_severity_update.pdf

זן הדלתא והעליה בסיכון של תמותה אצל נשים בהריון ולידות שקטות

Tomer Rubinכתיבת תגובה

 ב-19 לנובמבר ה-CDC פרסמו ממצאים מדאיגים בנושא זן הדלתא והקשר שלו לעליה בתמותה של נשים בהריון עקב המחלה ולידות שקטות.

המחקר הראשון שעקב אחרי 1,249,634 לידות, הראה שנשים בהריון שחלו בזן הדלתא בסיכון פי 4 ללידה של עובר מת (לידה שקטה).
החוקרים בדקו מסך כל הלידות שהיו, כמה מתוכן היו לידות שקטות והאם הנשים שיילדו היו חולות ב-COVID19.
בתקופה של בין מרץ 2020-ספטמבר 2021 מסך כל הלידות, כ-0.64% היו לידות שקטות כאשר האימהות לא חלו ב-COVID19 לעומת 1.26% כאשר האימהות כן חלו ב-COVID19.
כאשר החוקרים בדקו לעומק את ההבדל בין התקופות של הזנים השונים, הם ראו שבתקופה של לפני ההופעה של זן הדלתא, היו לידות שקטות בכ-0.64% מהלידות אצל נשים שלא חלו ואצל 0.98% מהלידות אצל נשים שחלו.
לעומת זאת, בתקופה של הופעת זן הדלתא, היו לידות שקטות בכ-0.63% מהנשים שלא חלו לעומת 2.7% מהלידות אצל נשים שחלו, עליה של פי 4.28!

מחקר נוסף הראה שאצל נשים בהריון לא מחוסנות נגד קורונה אשר חלו בזן הדלתא, יש עליה משמעותית בסיכון לתמותה.
החוקרים בדקו את מקרי התמותה עקב ההידבקות בקורונה במיסיסיפי בתקופה בין של מרץ 2020-אוקטובר 2021. בתקופה זו, כ-1637 נשים נדבקו בקורונה בזמן ההריון, מתוכן 15 נפטרו. 6 נפטרו בתקופה של לפני זן הדלתא ו-9 נפטרו בתקופה של אחרי ההופעה של זן הדלתא.
בעקבות כך, החוקרים ראו עלייה של 25 מקרי תמותה ל-1000 חולות עקב זן הדלתא לעומת 5 מקרי תמותה ל-1000 חולות לפני ההופעה של זן הדלתא.
לא היה מקרה של אישה בהריון מחוסנת שנפטרה באותה תקופה, היה מקרה אחד בלבד של אישה מחוסנת חלקית שנדבקה ונפטרה.

ניתוח מחקר שקרי הטוען שהחיסון נגד קורונה גורם למחלת הפריונים

Tomer Rubinכתיבת תגובה
תחילה נבין שזה מאמר שנכתב על ידי רופא מתנגד חיסונים מארה"ב בשם J. Bart Classen, הידוע שהוא ממציא מאמרים ומפרסם אותם, מאמריו כבר הופרכו לא מעט פעמים. למשל, אחת מטענותיו שחיסונים גרמו למגפת ההשמנה (הוא שכח להזכיר שבני ארצו אוכלים ג'אנק פוד בקצב מסחרר).

המאמר COVID-19 RNA Based Vaccines and the Risk of Prion Disease הוא מאמר דיי מביש וכתוב בצורה נוראית. למעשה, "המחקר" התפרסם כתב העת Microbiology & Infectious Diseases שלא עושה ביקורת עמיתים! כתב העת נחשב ככתב עת פרדטורי. ניתן לראות הסבר כאן וכאן.

אני אנתח את המאמר בקצרה (עד כמה שניתן) ואולי תבינו שזה פשוט מאמר פח (ואני עוד עדין).

החוקר מתחיל בזה שהוא טוען שחיסונים גורמים לתופעות לוואי קשות מאוחרות והוא מצטט את המחקר שלו (שהופרך על ידי חוקרים יותר מדי פעמים), והאמת שלא. עשרות שנים, אלפי מחקרים, ולא מצאו שחיסונים גורמים תופעות לוואי קשות ומאוחרות. הם כן גורמים לתופעות לוואי קשות מוקדמות אך הן נדירות! 

לדוגמה, גייאן בארה מתרחש בממוצע בארה"ב כ-3500 מקרים בשנה, חיסון השפעת יכול להוסיף לכל היותר מקרה נוסף עד שתי מקרים לכל מיליון(!!!!) מנות חיסון[1]. וזו תופעה שמתרחשת בסמוך למתן החיסון ולא שנים אחרי. זה יחס נדיר מאוד. מעניין שאין שום רפרנס לטענה שלו, אולי לא מצא מחקרים?
לאחר מכן הוא טוען שחיסונים בטכנולוגיות חדשות יכולות לגרום לבעיות ואז הוא מזכיר את המקרה שקרה בשנות ה-50 או ליתר דיוק ב-1955 שהטכנולוגיה של ייצור חיסונים היו יחסית פרימיטיביים בארה"ב, שאופן המחקר שבוצע הוא ממש לא הצורה שבה מחקרים נעשים היום.

בקצרה, ב-1955 חברה בשם Cutter ייצרה את החיסון נגד הפוליו של Salk אך לא הרגו את הוירוס בייצור והדביקו כ-250 ילדים בוירוס פוליו חי[2]. הדבר גרם לרעידת אדמה בעולם הרגולציה של החיסונים ודברים השתנו מאז, יכולת הייצור השתנה מאז, הניקוי וכו'. היום אנחנו מצליחים להפריד בין אטומים בודדים, באותה תקופה בכלל לא ידעו באופן חד משמעי שקיים האברון הנקרא ריבוזום וגם המבנה של דנ"א פוענח רשמית בתחילת שנות ה-50 על ידי ווטסון וקריק[3]. אז צריך להבין את הקונטקסט המדובר. בכל אופן בחיסון של פייזר לא מדובר על וירוס חי. 

לאחר מכן הוא מדבר על חלבונים שחוקרים בהקשר של מחלות נוירודגנרטיביות שנקראים RNA Binding proteins[4], ההקשר בין חיסון mRNA לחלבונים הנ"ל היא רק המילה RNA, מלבד זה אין שום קשר. מולקולות שונות לגמרי עם תפקידים שונים לגמרי. בכל אופן, החלבונים TDP-43[5] ו-[6]FUS שהוא מדבר עליהם הם חלבונים מאוד חשובים בגופנו והם משמשים לרגולציה של תהליכים שונים בתאים שלנו. למשל FUS הוא חלבון שנחקר רק לאחרונה ורואים שיש לו קשר בתיקון נזקי דנ"א. החלבון השני TDP-43 הוא גם קשור לתיקון דנ"א במנגנון אחר הנקרא [7]non-homologous end joining. יש לו גם תפקיד ברגולציה על משהו שנקרא alternative splicing של הגן CFTR[8], מה שכתבתי כנראה לא יגיד הרבה לאנשים פה אבל בגדול אלו חלבונים חשובים לתפקוד תקין שלנו. חוקרים מסוימים מצאו קשר אפשרי בין חלבונים לא תקינים שעברו קיפול לא תקין למחלות נוירודגנרטיביות כמו ALS. ראו גם ש-HIV פוגע בייצור החלבון באמצעות הגנום רנ"א שלו בשביל לאפשר לHIV לחדור לדנ"א שלנו (הרי TDP-43 הוא חלבון רגולטורי חשוב)[9].

עד פה טוב ויפה.. אך מה הקשר ל-mRNA? אין שום קשר.

מולקולה mRNA היא מולקולה שתפקידה להתחבר לריבוזום לייצר חלבון, אין לה תפקיד אחר בגוף[10]. חשוב גם להדגיש, שאין קשר בין פריונים לחלבונים הנ"ל אלא למשל אצל חולי ALS ראו שיש חלבוני TDP-43 שמקופלים לא נכון, חלק מהחוקרים קוראים לזה prion-like[11] זה לא בדיוק פריונים, סימנטיקה חשובה. בכל אופן, לא הצליחו עדיין להוכיח שהם הסיבה, אלא שהם רק מופיעים שם בצורה מקופלת לא נכונה, יש יותר ויותר הבנה שבמחלות נוירודגנרטיביות תהליכים שקשורים לקיפול נכון של חלבונים נפגעים[12], ביטוי גנים לא מדויק, תיקון דנ"א לא עובד כמו שצריך[13] וכו' וכו' וכל אלו מוביל בסוף להופעה של חלבונים לא תקינים ברקמת המוח של החולים.

לאחר מכן הוא מדבר על שיטות המחקר, לרוב חלק זה הוא חלק מרכזי וחשוב מאוד במאמר מדעי, מכיוון שהוא מראה לחוקרים שקוראים את המחקר, איך נעשה המחקר והאם הוא נעשה באופן תקין, בנוסף צוותים אחרים ירצו וצריכים לעשות מחקרים דומים בשביל לאושש את הנתונים. לרוב מפורטים בפרטי פרטים איך בוצע המחקר, איך כל דבר נמדד, באיזה כלים משתמשים, באיזה שיטות מחקר ועוד.

 
ב"מחקר" ההזוי יש פסקה קצרה שבה הוא טען שהוא עשה אנליזה בקוד שיש בחיסון והאפשרות שלו לעשות אקטיבציה לחלבונים TDP-43 ו-FUS. שזה קצת הזוי כי mRNA לא יכול לעשות אקטיבציה לחלבונים הנ"ל. החלבונים הנ"ל נהפכים לחלבונים לאחר שפרומוטור מסויים מתחיל את השעתוק שלו מהדנ"א לרנ"א, הוא עובר מספר חיתוכים (mRNA ראשוני קיים כמקטע ארוך יותר עם אינטרונים ואקסונים ונקרא pre-mRNA), הוא נחתך, הוא מעובד, נצמדים אליו כל מיני מקטעים נוספים שמאפשרים את המסע שלו לעבר הריבוזום מחוץ לגרעין ואת היכולת שלו להיקשר לריבוזום[14]. אז מה שכתב הוא כל כך הזוי ומביש שלא ברור לי איך בכלל מי שאישר את המאמר שלו לא עצר פה למרות שלא עבר ביקורת עמיתים.
הוא לא כתב איך הוא ביצע את המחקר, הוא לא כתב במה הוא השתמש, באילו שיטות, מה הכלים וכו'. פשוט כתוב משפט סתמי וקצר. מביש!
בחלק התוצאות (כמובן בלי גרפים ונתונים כמו שצפוי, רק סיפורי מעשיות), הוא טוען שהאנליזה של החיסון הראתה שיש בהם אזורים שגורמים להפעלה של TDP-43 ו-FUS בכך הם יעברו קיפול לא נכון והם יגרמו למחלות נוירודגנרטיביות. עכשיו מה הוא עושה בשביל להוכיח את זה? הוא נשען על חוקרים אמיתיים, שבאמת עשו מחקרים אמיתיים[15], וראו בלי קשר לחיסון של פייזר במחקרים אחרים לגמרי שהראו אינטרקציות בין FUS ו-TDP-43 לאינטרונים שזה הגיוני הרי אלו חלבונים רגולטורים שבין היתר נקשרים לאינטרונים (כמה מפתיע).
למי שלא יודע, אינטרונים הם חלקים לא מקודדים של מקטע pre-mRNA ויש לחלקים האלו תפקידים שונים חלקם רגולטורים בתהליך ביטוי הגנים והם אינם נמצאים ב-mRNA סופי[16]. הם כמובן נמצאים רק בגרעין. אז יופי, חוקרים אחרים ראו שהחלבונים נקשרים לאינטרונים. הכל טוב ויפה, איך זה קשור לחיסון?!

הוא טען שהוא מצא בחיסון מקטע שדומה למקטעים שהחלבונים נקשרים אליהם אך צריך תוכנות מחשב מתקדמות בשביל לאמת את זה. איזה מוזר שהוא לא עשה את זה בעצמו אה? בגדול זה דיי פשוט, כל אדם יכול לעשות BLAST באינטרנט בעצמו למקטע ולמצוא אזורים שיש בהם דימיון כזה או אחר, כל אדם יכול להמציא סיפורי מעשיות, אבל מסתבר שזה מאוד קשה להוכיח את זה.

הוא מסכם שהחלבון ספייק שמתחבר לרצפטור ACE2 מכיל אבץ ועצם הקישוריות יכולה לשחרר את האבץ ולגרום לחלבון TDP-43 להיות חלבון לא תקין. אני, באמת.. וואו..

אוקי, אבץ הוא יסוד קריטי לתפקוד שלנו, למעשה אבץ נמצא בכרומוזומים שלנו, בגרעין שלנו, בגרעינון, כמות בלתי נגמרת של אנזימים משתמשים באבץ, דנ"א ורנ"א סינתאזות משתמשות באבץ. זה למעשה ה-trace mineral השני הכי נפוץ בגופנו אחרי ברזל[17].

לאחר מכן הוא ממשיך לטעון טענות הזויות שמסתמכות על מאמרים שהוא בעצמו פרסם, הוא טוען שזה חיסון שיכול לשמש כנשק ביולוגי והוא טוען שביל גייטס ממן מחקרים בשביל לפתח נשקים ביולוגים.

נראה לי שאפסיק פה, אני חושב שזה מובן שזה לא באמת "מחקר" אלא מניפסט שיקרי.

[11] Prion-like properties of assembled TDP-43 – ScienceDirect

[17] Zinc: a multipurpose trace element – PubMed (nih.gov)

(אני בוגר לימודי רפואה מחכה למבחן לקראת הסטאז'. יש לי תואר ראשון בביולוגיה. אני עובד בתור פרמדיק ועוזר רופא)

המחקר הגדול בעולם שנעשה על יעילות החיסון נגד קורונה של פייזר

Tomer Rubinכתיבת תגובה

אחד מהמחקרים החשובים ביותר שיצאו בתקופה האחרונה על החיסון נגד קורונה של פייזר התפרסם ב24 בפברואר בכתב העת הכי ידוע ומכובד בעולם The New England Journal of Medicine.

המחקר של קופת חולים כללית התבצע בראשות פרופסור רן בליצר ודר נעה דגן והשווה בין 596,618 מחוסנים ל-596,618 לא מחוסנים מכל סוגי האוכלוסיות.

גברים ונשים, יהודים, ערבים, חרדים, כל הגילאים שאישרו להם להתחסן, נשים בהריון, אוכלוסיות בסיכון עם מחלות כרוניות מגוונות ועוד (הרשימה המלאה במחקר).

תוצאות המחקר התבססו על מחוסנים במנה אחת לאחר 14-20 יום ומחוסנים בשתי מנות לאחר שבוע או יותר.

בנוסף גם נבדקה היעילות מול הוריאנטים השונים.

תוצאת המחקר:

– היעילות במניעת המחלה לאחר מנה אחת היא 46% ולאחר שתי מנות 92% במקרים מתועדים (כלומר גם אצל חולים ללא סימפטומים אשר חיוביים ב-PCR). 

– יעילות במניעת מחלה עם סימפטומים היא 57% לאחר מנה אחת ו-94% לאחר שתי מנות.

– היעילות במניעת אשפוז היא 74% לאחר מנה אחת ו-87% לאחר שתי מנות.

– היעילות במניעת מחלת קורונה קשה היא 62% לאחר מנה אחת ו-92% לאחר שתי מנות.

– היעילות במניעת תמותה לאחר מנה אחת היא 72%. לא היו מקרים של תמותה בזמן המחקר לאחר 2 מנות.

היעילות של החיסון בהקשר של מניעת מחלה מתועדת או מחלה עם סימפטומים הייתה עקבית בכל הגילאים. כאשר הייתה יעילות פוטנציאלית מעט נמוכה יותר אצל חולים עם מחלות רקע רבות.

במחקר ראו שהחיסון גם יעיל נגד הוריאנט הבריטי, נתון העולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שנעשו בנושא. 

החיסון עובד ומציל חיים! 

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2101765

תשובות לשאלות בנוגע החיסון נגד שפעת

Tomer Rubinכתיבת תגובה

מקור הפוסט: https://www.facebook.com/groups/171810053014040?view=permalink&id=768601926668180

בנוגע להשפעת בארץ, יש במשרד הבריאות את כל הנתונים. לפי משרד הבריאות ואני מצטט.

"אחוז החולים בשפעת מוערך בעונת החורף ב- 15% -5% מהאוכלוסייה. כלומר בין 400,000 ל 1.3 מיליון חולים בעונת החורף בשפעת בישראל. מספר האשפוזים הנובעים מסיבוכי שפעת בישראל מוערך בכעשרת אלפים בשנה, ומספר הפטירות הנגרמות מסיבוכי שפעת בארץ מוערך בכ – 400 ל-1000 בעונת שפעת. חיסון השפעת מצמצם את שיעורי הסיבוכים ואת מספר הפטירות כתוצאה משפעת."

בנוגע ליעילות החיסונים כל שנה, יש את הנתונים השנתיים שמתפרסמים באתר

בלינק הבא https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Infectious_diseases/Flu/Pages/default.aspx

שימו לב מצד שמאל למעלה יש את דוחות סיכום עונות שפעת.

ניקח לדוגמה את הדוח של שנת 2017

יש ללחוץ כדי לגשת אל Flu2016_2017.pdf

נבדקו רק אחוז היעילות באוכולוסיה הכללית, לא נבדקה ההשפעה על מניעת האשפוזים (עוד על זה בהמשך עם מחקרים גדולים וטובים)

היעילות מאוד מאוד משתנה משנה לשנה, פעם היעילות גבוהה יותר ופעם היעילות נמוכה יותר. ספציפית בעונת 2016-2017 היה מוטציה בזן השפעת ובכך החיסון היה פחות יעיל בחלק מהמקרים. יש שנים שהחיסון היה יעיל מאוד. (סתם לדוגמה, באנגליה בשנת 2015-2016 החיסון היה יעיל ב52.4% אצל כלל האוכולוסיה http://www.eurosurveillance.org/content/10.2807/1560-7917.ES.2016.21.38.30348)

בסיכום של משרד הבריאות בארץ, בשנת 2016-2017:

מבחינת יעילות החיסון (כלומר מי שהתחסן), כ-70 אחוז מילדים בגיל 5-17 היו מוגנים מהמחלה. 60 אחוז מגילאי 45-64.

ילדים בני חצי שנה עד חמש החיסון היה יעיל בכ-39 אחוז. בבני 18 עד 44 היה יעיל בכ-12.5 אחוז ובקרב בני 65 ומעלה לא היה יעיל כלל מניעת תחלואה בקהילה.

בנתונים יש מידע מעודד ומעודד פחות. אבל בואי נסתכל על מחקרים בכלל העולם ועל נתונים יותר גדולים ונרחבים. נתחיל עם ילדים, נדבר על נשים בהריון והשפעת החיסון ונסיים עם השפעת החיסון על אכולוסייה מבוגרת.

צריך גם לדעת שכל המחקרים שאפרסם פה הם מחקרים שהתפרסמו במיטב כתבי העת הטובים בעולם ולא אתרים עלומי שם. כל מחקר עובר peer review קפדני מאוד על ידי חוקרים אחרים וצריך מחקרים באיכות מאוד גבוהה בשביל שהם יתפרסמו בכתבי העת. חלקם הם ממש על קצה המזלג וזה נותן רק דוגמה לעולם המחקר הרחב שמתבצע כל הזמן על החיסונים ועל השפעותיהם.

בשנת 2017 פורסם בכתב עד מאוד נחשב מחקר שנעשה בשנת 2010 עד 2014

והראה באופן חד משמעי את ירידת אחוז התמותה אצל ילדים מגיל 6 חודשים עד גיל 17 שנים שהם מחוסנים בשפעת. יש ירידה ב-51 אחוז (כלומר חצי!!!) בסכנת תמותה אצל ילדים החולים במחלות כרוניות שנמצאים בקבוצת סיכון. יש ירידה מדהימה עוד יותר של 65 אחוזים בסיכוי למוות עקב שפעת אצל ילדים בריאים שלא בקבוצת סיכון. אלו נתונים מדהימים סך הכל.

http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2017/03/30/peds.2016-4244?sso=1&sso_redirect_count=1&nfstatus=401&nftoken=00000000-0000-0000-0000-000000000000&nfstatusdescription=ERROR%3a+No+local+token

מחקר שפורסם בשנת 2014 שבדק האם החיסון מוריד את הסיכוי להגיע ליחידות טיפול נמרץ אצל ילדים מגיל 6 חודשים עד 17 שנים. התשובה היא כן! יש ירידה של 75 אחוזים(!) בסיכוי למחלות מסכנות חיים והגעה לטיפול נמרץ אצל ילדים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24676207

המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (CDC) פרסם בשנת 2013 דו"ח שנתי שהראה ש-90 אחוז מהילדים שמתו מסיבוכי מחלת השפעת היו לא(!) מחוסנים.

https://www.cdc.gov/flu/spotlights/children-flu-deaths.htm

עכשיו, נשים בהריון והשפעת החיסון.

חשוב לציין שנשים בהריון נחשבות לקבוצת סיכון כאשר מדברים על מחלת השפעת ושליש מהנשים שהתאשפזו עקב שפעת היו בהריון.

https://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6421a5.htm

שפעת בהריון מעלה את הסיכון להפרעה דו-קוטבית של הילוד פי 4

במחקר שהתפרסם ביולי 2013 ב-JAMA Psychiatry בדקו את ילדיהן של נשים שחלו בשפעת במהלך ההריון בין השנים 1959 – 1966. החוקרים מצאו שילדים שאמהותיהם חלו בשפעת בשלבי ההיריון השונים, היו בעלי סיכון של פי 4 לחלות בהפרעה דו-קוטבית בגיל בוגר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23699867

פגים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכי שפעת ואשפוז

פברואר 2015 ב- The Lancet , וסקר את נתוניהם של 14,086 ילדים, נמצא כי פגות היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפיתוח סיבוכי שפעת, עם סיכון של פי 4.33 להתאשפז בשל סיבוכי שפעת לעומת תינוק שנולד בזמן.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25481379

חיסון נגד שפעת מוריד את הסיכון ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך

כ- 12,000 נשים בהריון השתתפו במחקר קנדי שהתפרסם במרץ 2014 ב- Canadian Medical Association Journal.

המחקר הראה כי חיסון נגד שפעת מוריד את הסיכון ללידה מוקדמת ב- 25%. בנוסף, המחקר הראה כי נשים הרות שהתחסנו נגד שפעת היו בסיכון נמוך יותר ב-27% ללדת תינוק עם משקל לידה נמוך.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24396098

עכשיו נשאלת השאלה האם החיסון בטוח? נעשו המון מחקרים בנושא אבל ניקח מחקר "קטן" שהתפרסם בשנת 2014 שבדק רק לאורך 20 שנה האם החיסון שניתן בטוח, התשובה היא חד משמעית כן! לא ראו אצל נשים שהתחסנו בהריון דפוסים חריגים

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20965490

בנוגע לאוכלוסיה מבוגרת (בני 65 ומעלה), ידוע שיש קושי עם השגה של יעילות חיסון אצל אוכולוסיה מבוגרת בחלק מהמקרים. אחת הסיבות העיקריות שמערכת החיסון לא יעילה כמו פעם. אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת כמו מחקרים גדולים מאוד שנעשו ניתן לראות נתונים מאוד מעודדים.

מחקר מטא אנליזה (מאגד מספר מחקרים גדולים) שפורסם באחד מכתבי העת הכי ידועים בעולם הרפואה הראה לאחר בחינה של 35 מחקרים גדולים שהחיסון השפעת אכן יעיל מעל גיל 60.

http://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(14)70960-0/abstract

מחקר שפורסם בכתב עת הכי ידוע בעולם New England Journal of Medicine הראה שחיסון מחוזק לאוכלוסייה מבוגרת היה יעיל ב-24% יותר מחיסון רגיל שניתן.

http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1315727?query=featured_home

מחקר שניתח יותר ממיליון בתי אבות סיעודיים בארה"ב בשנים 2000-2009 ראה שיש קשר חיובי בין עליה במספר המתחסנים לשפעת ובין ירידה משמעותית במספר מקרי המוות והאשפוזים – כאמור מציל חיים (במיוחד באוכלוסיה כל כך מבוגרת).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26280675

זוכרת שכתבתי שיש שנים יותר מוצלחות ויש פחות מוצלחות עם חיסון השפעת? דוגמה נוספת, להלן מחקר שהראה את יעילות החיסון נגד שפעת, במניעת מקרי אשפוז בשנת 2011-2012 . לחיסון, הייתה יעילות של כ-71.4% במניעת אשפוזים עם מחלה נשימתית חריפה הנגרמת על ידי וירוס השפעת במבוגרים. בנוסף, נמצא כי בקרב מבוגרים מעל גיל 50 נמצא כי יעילות החיסון טובה יותר ומגיעה ל-76.8%

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23449269

עוד מחקר עצום שבדק 713,872 מבוגרים מעל גיל 65 וראה שיש קשר ישיר בין חיסון נגד שפעת, לבין ירידה של 27% בסיכון לאשפוז עקב שפעת או דלקת ריאות (סיבוך של המחלה). יש קשר ישיר בין החיסון ובין ירידת של 48% בשיעור התמותה שזה מדהים מפני עצמו. בכך למעשה החיסון מונע סיבוכים קשים של המחלה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17914038

מחקרים נוספים בנושא:

https://www.cdc.gov/flu/about/qa/publications.htm

מחקר ישראלי חדש שמראה את המועילות של החיסון נגד רוטה וירוס בישראל

Tomer Rubinכתיבת תגובה

מדובר רבות על חשיבות החיסון נגד רוטה, היעילות של החיסון ואיך הוא מוריד, מלבד את התחלואה במחלה, את התחלואה הכללית של מחלות המעיים. אך בלא מעט מקרים, נעזרנו במחקרים שנעשו בחו"ל.

אך השנה, בפברואר 2020, התפרסם מחקר ישראלי בכתב העת הידוע Vaccine והראה את השינוי בתחלואה לפני ואחרי כניסת החיסון לשגרת החיסונים.

המחקר נעשה על ידי פרופסור ח'יתאם מוחסן – אפידמיולוגית, מרצה וחוקרת בכירה באוניברסיטת תל אביב.
ופרופסור אייל לשם – מומחה למחלות זיהומיות, מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בבית החולים שיבא תל השומר (ובעברו חוקר ב-CDC).

המחקר נעשה בשיתוף משרד הבריאות והוא ככל הנראה מהגדולים שנעשו אי פעם בעולם על מועילות החיסון נגד רוטה כאשר מחקר ההתבסס על רשם האשפוז הלאומי של משרד הבריאות. במחקר נכללו כל אשפוזי השלשול בילדים עד גיל 5, בכל בתי החולים בארץ בין השנים 2002-2017.

במחקר ראו את התוצאות הבאות:
– שיעור אשפוזי רוטה ירד עד 89% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5.
– שיעור אשפוזי שלשול השנתי ירד עד 53% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5. 

מקור:

נזלת, חום וכאב גרון: זו שפעת או סתם הצטננות?

Tomer Rubinכתיבת תגובה
התפרסם במקור בהארץ.

נכון שאתם קמים טיפה קווצ'ים בבוקר עם אף מנוזל והרגשה כללית לא טובה ואומרים לעצמכם "אוי, אוף. כנראה יש לי שפעת קטנה"? אז זהו, שלא. אתם מצוננים, ומה שאתם חולים בו הוא מחלת חורף שדומה לשפעת אבל הרבה פחות מסוכנת ממנה.

בניגוד לתפישה הנפוצה, לא כל צינון חורפי הוא שפעת. רוב מחלות החורף נקראות "הצטננות" (Common cold) או "זיהום של דרכי הנשימה העליונות" (Upper respiratory infection). אלה מחלות קלות יחסית, שנגרמות מסוגים שונים של נגיפים (וירוסים). הנפוץ שבהם הוא Rhinovirus, שיש לו יותר מ-100 "טיפוסים" שונים (אותו הנגיף אך במעטפת שלו יש חלבונים שונים) שגורמים לכ-50% ממקרי ההצטננות אצל מבוגרים וילדים. קיימים כמה נגיפים אחרים אך הם שכיחים פחות.

בגלל מספרם הרב של הנגיפים הללו, מבוגרים ובני נוער חולים פעמיים עד ארבע פעמים בשנה בממוצע בהצטננויות שנמשכות כשבוע. ילדים מתחת לגיל שש חולים שש עד שמונה פעמים בשנה בממוצע, ובעונת השיא של המחלות, שנמשכת מספטמבר עד אפריל, המחלה יכולה להופיע אפילו פעם בחודש. התסמינים מגיעים בהדרגה בתוך שלושה ימים מהחשיפה, ותלויים בגיל החולה ובסוג הנגיף. ברוב המקרים התסמינים הם גודש באף, נזלת, כאב גרון קל, שיעול, כאבי ראש וחום לא גבוה, בעיקר אצל ילדים קטנים.

סיבוכי המחלות אינם שכיחים, אך כשהם קורים מדובר בעיקר בדלקת גרון ובהחמרה של אסתמה אצל ילדים הסובלים מכך. במקרים נדירים יותר יופיעו דלקת חדה באוזן התיכונה אצל ילדים קטנים, ודלקת הלחמית של העין. במקרים נדירים מאוד יש זיהום נוסף של דלקת ריאות חיידקית, שהוא זיהום משני להצטננות הנגיפית.

החולים בצינון לרוב מתפקדים כרגיל, הולכים לעבודה (עם טישו בתיק), ואינם מושבתים מפעילות. מצבם של חולי השפעת, לעומת זאת, הרבה יותר קשה. נגיפי ההצטננות גורמים למחלה קלה אך מציקה, אך נגיפי השפעת, ובשמם המלא Influenza שממנו נגזר שם המחלה באנגלית Flu, גורמים למערכת החיסון לעבוד הרבה יותר קשה ופוגעים בגוף משמעותית.
הנגיפים מצליחים לחדור לתאים המצפים את דרכי הנשימה, הורגים אותם וכך ממוטטים את ההגנה הטבעית של מערכת הנשימה. לכן, דלקות ריאה וסיבוכים נשימתיים אחרים נפוצים גם אצל אנשים בריאים בדרך כלל. התסמינים מזכירים את אלה של ההצטננות: חום גבוה, נזלת, שיעול, כאבי שרירים וחולשה. לאחר שהגוף מתגבר על הנגיפים, התאוששות מלאה מהמחלה יכולה להימשך שבוע או יותר. סיבוכים נוספים של המחלה הם תסמונת ריי בילדים, שהיא סוג נדיר של פגיעה מוחית, דלקת שריר הלב והחמרה של מחלות ריאות כרוניות. קבוצות הסיכון העיקריות לפתח סיבוכים הם קשישים מעל גיל 65, נשים הרות, חולים במחלות כרוניות כמו אסתמה וסוכרת, ופעוטות מתחת לגיל שנתיים. ילדים בני 18-5 מצויים בסיכון נמוך יותר, אך הם הגורם העיקרי להדבקה ולהעברת המחלה בקהילה.

לאורך ההיסטוריה גרמה מחלת השפעת למותם של מאות מיליוני בני אדם, וגם כיום היא הורגת מדי שנה 650-200 אלף אנשים ברחבי העולם. רוב קורבנות השפעת הם קשישים, תינוקות או חולים במחלות כרוניות, אך ישנם גם אנשים צעירים ובריאים. מאחר ששפעת היא מחלה נגיפית, אין טיפול יעיל לחולים מלבד טיפול תומך להקלת התסמינים. לכן, החיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מהמחלה ומסיבוכיה. לפי נתוני משרד הבריאות המתעדכנים מדי שבוע, בכל שנה חולים בשפעת 20%-30% מהילדים בישראל ו-5%-10% מהמבוגרים. השנה יש עלייה משמעותית בזיהוי דגימות חיוביות לשפעת יחסית לשנה שעברה: 22% דגימות חיוביות מתחילת העונה עד כה בהשוואה ל-13% באותה התקופה בשנה הקודמת. המשמעות היא שעונת השפעת הקדימה, ושאנחנו כבר בעיצומה.

למרות זאת, שיעור ההתחסנות בישראל נמוך מאוד, ועומד בממוצע על כ-20% מכלל האוכלוסייה. השנה, לפי משרד הבריאות, שיעור ההתחסנות נמוך מהממוצע ועומד על כ-12% בלבד מכלל האוכלוסייה. המשמעות היא שקשישים, תינוקות ומבוגרים רבים אינם מגיעים להתחסן וחושפים את עצמם ואת משפחותיהם להדבקה במחלה הקשה.
החיסון ניתן בחינם בקופות החולים בישראל. הזריקה מכילה רק פיסות מהנגיף ולא את הנגיף השלם. חלקיקים אלה אינם יכולים לגרום לשפעת, בדיוק כפי שתרנגולת לא יכולה לגדול מחביתה. תופעת לוואי אפשרית של החיסון היא כאב במקום ההזרקה או הרגשה כללית רעה, שנמשכים יום-יומיים ומעידים על פעילותה של מערכת החיסון.

הבעיה העיקרית של נגיף השפעת היא יכולתו להשתנות לעתים קרובות. בכל שנה ארגוני הבריאות עוקבים אחר הזנים הנפוצים בעונות החורף של חצי הכדור הצפוני והדרומי, ומעריכים אילו זנים יהיו נפוצים בעונה הבאה. הניתוח לא תמיד מדויק, וקיים סיכוי להופעת זנים שלא נכללו בחיסון, לכן יעילות החיסון משתנה ועומדת בממוצע על 60%-40% אצל קשישים ותינוקות במניעת המחלה.


החיסון לא מונע את המחלה לחלוטין אבל הוא בהחלט מקטין משמעותית את הסיכוי לסיבוכים. למשל, בארצות הברית החיסון מונע תמותה של כ-80% מהקשישים שחלו למרות החיסון ואשפוז של 60%-50% מהם. לכן, גם אם החיסון אינו מושלם, בכל זאת הוא הסיכוי הטוב ביותר להימנע ממחלה קשה שיכולה גם להיות קטלנית.

החיסון נגד רוטה וירוס לא גורם לעליה בסיכון להתפשלות מעי

Tomer Rubinכתיבת תגובה

שני מחקרים ענקיים (מטא-אנליזה) שהתפרסמו לאחרונה מראים שהחיסון נגד רוטה וירוס לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי!


מחקר[1] סקירה סיסטמי ומטא אנליזה חדש שהתפרסם בכתב העת JAMA (עם Impact Factor של 51.273) באוקטובר 2019, הראה שהחיסון נגד רוטה וירוס אינו מעלה את הסיכון להתפשלות מעי כאשר החוקרים ביצעו השוואה מול פלסבו.


החוקרים בדקו 25 מחקרים קלינים רנדומלים שבהם היו 200,594 משתתפים (104,647 קיבלו את החיסון, 95,947 שקיבלו פלסבו), ב-33 מדינות ב-4 יבשות, ונבדקו כל סוגי חיסון הרוטה הקיימים ובאף אחד מהם החוקרים לא ראו עליה בסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו עד 2 שנים אחרי מועד ההתחסנות!

A simplified diagram of the location of rotavirus structural proteins (source: Graham Cohn, Wikipedia (public domain image)): Rotaviruses are segmented, double‐stranded RNA viruses. The mature, triple‐layered virus particle comprises a core (which contains the viral genome), a middle layer (comprised of viral protein (VP)6, and an outer layer (comprised of VP7 and VP4) as shown in the figure. VP6 defines rotavirus group, and most rotaviruses that infect humans are of group A. The two outer capsid proteins independently induce neutralizing antibodies: VP7, a glycoprotein, defines G‐serotype; and the protease‐sensitive VP4 protein defines P‐serotype. G‐serotype determined by serological methods correlates precisely with G‐genotype obtained through molecular assays, whereas there is an imperfect correlation of P‐serotype and P‐genotype; P‐genotype is thus included in square brackets.
רוטה וירוס (מקור: Wikipedia)

מחקר מטא-אנליזה נוסף[2] שהתבצע במכון קוקריין הנודע (מכון ללא מטרות רווח שמפרסם מחקרים רבים בנושא רפואה), הראה שהחיסון לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו.

החוקרים בדקו 55 מחקרים שנעשו עם סה"כ 216,480 משתתפים. בנוסף, החוקרים ראו יעילות גבוהה של החיסון RV5 (אותו חיסון שניתן בארץ), במניעה של כ-92% מהמקרים של שלשולים קשים מאוד ומסכני חיים שנובעים ממחלת הרוטה במדינות עם תמותה נמוכה (למשל מדינות מפותחות).

נתונים אלו מעודדים מאוד ומראים את הפרופיל הבטיחותי ככל הנראה המדוייק ביותר שיש לנו עד כה בנושא רוטה וירוס והתפשלות המעי, מחקרים אלו מקבלים משנה תוקף עקב היותם מחקרי מטא-אנליזה שנחשבים כמחקרים האיכותיים ביותר מבחינת רפואה מבוססת ראיות.

חיסון השפעת מגן על תינוקות ב-6 החודשים הראשונים לחייהם כאשר אימותיהם התחסנו בזמן ההריון נגד המחלה

Tomer Rubinכתיבת תגובה
מחקר חדש שהתפרסם ב-9.11.19 מראה שחיסון שפעת לנשים הרות מגן על ילדיהן מפני שפעת ומפני הסיכוי להתאשפז עקב מחלת השפעת.


המחקר, שהתפרסם בכתב העת המכובד The Journal of Infectious Diseases (אימפקט פקטור 5.186), בראשות Jemma L Walker הבריטית (אפידימיולוגית וחוקרת יעילות ובטיחות של חיסונים), הראה שחיסון נגד שפעת לנשים בהריון, הפחית באופן משמעותי את התחלואה בשפעת אצל תינוקות ב-6 החודשים הראשונים לחייהם כאשר אימהותיהן התחסנו נגד המחלה.

החוקרים בדקו את היעילות של החיסון בעונות שפעת ספציפיות באופן כללי, והם גם בדקו את היעילות של החיסון נגד הזנים העיקריים שנמצאים בתפוצה.

חשוב להדגיש, כל הנתונים הבאים מתייחסים ליעילות ההגנה של החיסון על התינוקות לאחר שהאימהות התחסנו בזמן ההריון.
בהקשר של יעילות חיסון השפעת באופן כללי:
  • יעילות של 66% במניעת המחלה בעונת 2013-2014.
  • יעילות של 50% במניעת המחלה בעונת 2014-2015 עם יעילות זהה של 50% במניעה של התאשפזות.

בהקשר של הגנה ספציפית נגד הזנים העיקרים:

  • יעילות של 78% נגד H1N1 בעונת 2013-2014.
  • יעילות של 60% נגד H3N2 בעונת 2014-2015.

תת-זן H1N1 גורם לשפעת החזירים.
תת-זן H3N2 מאוד אלים ועובר שינויים כל הזמן, כאשר הוא התת-זן העיקרי בתפוצה יש עליה גדולה בכמות האשפוזים.

הנתונים הנ"ל הם חשובים ביותר, מכיוון שתינוקות נמצאים בקבוצת סיכון ביחד עם נשים בהריון בהקשר של סיבוכים קשים של מחלת השפעת. בנוסף, זה ממש לא המחקר היחיד שנעשה, נעשו מספר מחקרים ברחבי העולם והנתונים שהצטברו במחקר הבריטי יחסית זהים למחקרים שנעשו באמריקה, דרום אפריקה ובנגלדש.

בשורה התחתונה, החיסון מגן גם על האם וגם על התינוק לאחר שנולד מפני המחלה וסיבוכיה.

מקור:

Walker, J. L., Zhao, H., Dabrera, G., Andrews, N., Thomas, S. L., Tsang, C., … & Pebody, R. G. (2019). Assessment of Effectiveness of Seasonal Influenza Vaccination During Pregnancy in Preventing Influenza Infection in Infants in England, 2013–2014 and 2014–2015. The Journal of Infectious Diseases.‏