זן 3 של וירוס הפוליו הוכחד רשמית!

Tomer Rubinכתיבת תגובה
לאחרונה, ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה משמחת ביותר. זן מספר שלוש של וירוס הפוליו, נמחק מעל פני האדמה ובכך הצטרף לזן מספר שתיים שהוכרז כהוכחד בשנת 2015. עכשיו רק נשאר לנו למגר את זן אחד ומחלת הפוליו תמוגר מן העולם ותצטרף לאבעבועות השחורות שהוכרזה כמחלה שהוכחדה בשנת 1980.

כרגע נשארו רק שתי אזורים בהם זן אחד קיים – אפגניסטן ופקיסטן וצוותי בריאות רבים עושים מאמצים כבירים לחסן את באוכלוסיה באותן מדינות, לפעמים אף במחיר חייהם.

ותודה לד"ר יונה סאלק שפיתח את החיסון נגד הפוליו הראשון ובכך הציל מיליארדי ילדים ממחלה איומה.
מקור:
https://www.who.int/news-room/feature-stories/detail/two-out-of-three-wild-poliovirus-strains-eradicated

מחקר מטא-אנליזה חדש בנושא החיסון HPV נגד וירוס הפפילומה.

Tomer Rubinכתיבת תגובה
החודש, התפרסם בכתב העת המפורסם The Lancet מחקר מטא-אנליזה (הנחשב במיקום הגבוה ביותר בהיררכיה המדעית) חדש על השפעותיו של החיסון HPV נגד וירוס הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם.

המחקר נעשה על ידי צוות של חוקרים קנדי בראשות הפרופסור Marc Brisson. החוקרים, סרקו 1702 מאמרים ומחקרים ובחרו 65 מחקרים איכותים שנעשו ב-14 מדינות שונות (מפותחות ומתפתחות) ובהן יש תוכנית חיסונים נגד HPV בעשר השנים האחרונות. 

במטא האנליזה, החוקרים איגדו מידע על 60 מיליון בני אדם(!!!) והם עשו השוואה במופע של הדבקויות ב-HPV, מופע של נגעים טרום-סרטנים מדרגות גבוהות ויבלות ויראליות על איברי המין, לפני כניסת החיסון לתוכנית החיסונים ואחרי כניסת החיסון.

ומה היו הנתונים?

  • ירידה של 83% ממקרי ההדבקה ב-HPV אצל נערות/נשים צעירות בין הגילאים 13 עד 19 וירידה של 66% אצל נשים בגילאים 20-24. 
  • ירידה של 67% במופע של יבלות ויראליות באיברי המין אצל נערות/נשים צעירות בין הגילאים 15 עד 19, וירידה של 54% אצל נשים בגילאים 20-24 וירידה של 31% אצל נשים בגילאים 25-29.
  • ירידה של 51% במופע של נגעים טרום סרטנים בשלב מתקדם מסוג (+CIN2) אצל נערות בגילאים 15-19 וירידה של 31% אצל נשים בגילאים 20-24. 
  • ההתחסנות הנשית גם הגנה על הנערים/גברים צעירים כאשר אצלהם הייתה ירידה של 48% במופע של יבלות ויראליות באיברי המין בגילאים 14-19 וירידה של 32% אצל גברים בגילאים 20-24. כאמור גם גברים יכולים לחלות בסרטן עקב הוירוס, בעיקר סרטן פי הטבעת, סרטן הגרון והלוע וסרטן הפין. 

לסיכום, זהו חיסון חשוב ומוצלח מאוד! הוא יעיל, בטוח, ומציל חיים בכך שהוא מונע סרטן.
ככל שמתחסנים מוקדם יותר, כך הסיכוי להיות מוגנים גבוה יותר!
נותר רק לקוות שבעתיד הלא רחוק, נגיע ליום בוא סרטן צוואר הרחם יעלם מן העולם.

שלבי ההדבקה של הוירוס, בצד השמאלי רקמת אפיתל בצוואר הרחם לפני הדבקה, באמצע רקמת אפיתל בשלבים הראשונים לאחר הדבקה עם נגע טרום סרטני ברמה נמוכה, ובצד הימני סרטן צוואר הרחם.

אז איך בדיוק מלחי האלומיניום גורמים לתגובה חיסונית? הסבר למתקדמים.

Tomer Rubinכתיבת תגובה
תחילה, נזכור שתפקידם של מלחי אלומיניום בחיסונים הוא להיות אדג'וונט ובכך גורמים לתגובה החיסונית של חיסונים מסויימים להיות יעילה יותר.

בנוסף, צריך לדעת שבמערכת החיסון יש תאים שנקראים T helper cells שקשורים למערכת החיסון הנרכשת והם חשובים בין היתר ביצירת זיכרון חיסוני כי הם אומרים לתאים מסוג B לייצר תאי פלסמה ספציפיים (האחראים על הזיכרון החיסוני) שמפרישים נוגדנים ייחודים נגד הפתוגנים ובאמצעות אותם נוגדנים הגוף שלנו נלחם בפתוגנים במגוון דרכים – בולענות, הריסה של התאים הפגומים, גיוס כל מיני פקטורים שונים בשביל להרוג את הפתוגן ועוד.

ואיך זה קשור למלחי האלומיניום?

מלחי האלומיניום קשורים לשפעול של ציטוקינים (כגון אינטרלוקינים) שהם חלבונים של מערכת החיסון שקשורים לסינגלים בין תאים. יש חיסונים שגם אם ניתן את האנטיגן (למשל – חלבון מסויים של מעטפת החיידק), מערכת החיסון עדיין לא תגיב לכך בצורה יעילה והתאים לא יפעלו ברמה הנדרשת בשביל ליצור זיכרון חיסוני. מלחי האלומיניום ביחד עם האנטיגנים גורמים לאותם תאים שהזכרתי לחשוב שיש זיהום אמיתי ואז הם מבצעים שרשרת תהליכים מורכבת של יצירת זיכרון חיסוני באמצעות סינגלים תוך תאים וחוץ תאים.
יש אפיניות גבוהה (ובכך בולעים אותם ביותר יעילות) יותר כלפי אנטיגנים מכוסים במלחי אלומיניום מאשר אנטגינים לא מכוסים.
יש למלח האלומיניום מספר תפקידים בסיפור.
ברגע שמוכנס אנטיגן לגוף, מקרופאג'ים שהם תאים מסוג Antigen presenting cells או APC, יש אפיניות גבוהה יותר (ובכך הם בולעים אותם ביותר יעילות) כלפי אנטיגנים מכוסים במלחי אלומיניום מאשר אנטגינים לא מכוסים. יש לזה מספר סיבות. למשל, יש חשיבות ל-pH. אצל לא מעט מאנטיגנים החלבוניים, הספיגה המיטבית של האנטיגן מתבססת על כך שהאנטיגן נמצא בטווח pH בין הנקודה האיזואלקטרית (IEP) של חלבון האנטיגני לנקודה של אפס מטען חשמלי (PZC) של מלח האלומיניום, זה מאפשר מטענים חשמליים מנוגדים שגורמים למשיכה אלקטרוסטטית ואז בולענות על ידי המאקרופאג', יש גם הבדל בין מלחי האלומיניום השונים אבל זה העיקרון הבסיסי.


מלבד המטען וה-pH מתבצע גם Ligand exhange בין המולקולות, דרך הקבוצה הקרבוקסילית של האלומיניום לחלבון וזה מאפשר לאלומיניום והחלבון להיבלע בקלות על ידי המאקרופאג'. יש עוד כוחות בסיפור כגון מטען הידרופובי-הידרופובי. כל הכוחות המופעלים משתנים ביחס לפי סוג האנטיגן ומלח האלומיניום.


לאחר שהאנטיגן עם האלומיניום נבלע, הוא מעובד בתוך המאקרופאג' והוא מוצג על ידי ה-APC לתאי T cell CD4 שהם בתורם מפעילים תאים שנקראים T helpers 2 או Th2 שהם תאים שמפרישים אינטרלוקינים שונים (כמו IL-4 ו-IL5) שמשפיעים על תאי B cells נאיבים להתחלק ולייצר תאי זיכרון שנקראים Memory B Cell ותאי פלסמה ספציפים שמייצרים IgG, IgE, ו-IgA. אחד האנטיגנים החשובים הוא IgG.

סכימת תהליך יצירת הזיכרון החיסוני על ידי מלח אלומיניום (סימנתי עם מרקר צהוב את החלק הרלוונטי) לקוח מהמחקר Reed, S. G., Orr, M. T., & Fox, C. B. (2013). Key roles of adjuvants in modern vaccines. Nature medicine, 19(12), 1597.


עכשיו במחקרים שונים, ראו שמלח האלומיניום מאפשרים לתאים מסוג Th2 להגיב עם ה-APC הרבים ובכך ליצור את השרשרת של התהליך החיסוני באופן הרבה יותר יעיל מאשר האנטיגנים בלבד, אחד ההסברים לכך שראו במחקרים שככל הנראה מלח האלומיניום גורם לפחות ביטוי של תאי Th1 ובכך מונעים אינהביציה לתאי Th2 (תאים מסוג Th1 אחראים על המנגנון של המוות התאי של תאים נגועים למשל בווירוסים או בסרטן וכו'). גם אינטרלוקין IL-18 מבוטא ביתר בגלל מלח האלומיניום והוא מאפשר ביטוי של תאי Th2. כמו כן, Th1 לא תמיד בתת ביטוי עקב מלחי האלומיניום. זה מאוד תלוי בין חיסון ותלוי אדג'וונט. למשל בחיסון לטטנוס, Th1 לא עובר אינהיביציה והוא מבוטא. זה מאוד מאוד ספציפי לחיסון. כן יודעים שזה קשור לביטוי של ציטוקינים שונים שמחד מבטאים יותר תאים מסוג אחד ומאידך מונעים ביטוי של תאים אחרים.

ניסו במשך השנים למצוא המון המון אדג'וונטים ומלחים, היחידים שמצאו שהם בטוחים מספיק, יודעים מה קורה איתם בגוף, איך הם מעובדים בצורה יעילה בגוף ועובדים בצורה טובה הם אלומיניום פוספט, אלומיניום הידרוקסיד ואלום (תרכבות של אלומיניום-אשלגן-סולפט). גם בין מלחי האלומיניום יש לפעמים שוני מועט באופן הפעולה.

לסיכום, חשוב לציין שזה כמובן לא הכל. אלו התהליכים על קצה המזלג שחשובים להבנה הבסיסית של תפקידם של מלחי האלומיניום. מי שרוצה להעמיק יותר יכול לפנות למקורות שצירפתי.


מקורות:
Lindblad, E. B. (2004). Aluminium compounds for use in vaccines. Immunology and cell biology, 82(5), 497-505.‏ https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.0818-9641.2004.01286.x

Bachmann, M. F., & Jennings, G. T. (2010). Vaccine delivery: a matter of size, geometry, kinetics and molecular patterns. Nature Reviews Immunology, 10(11), 787.‏ https://www.nature.com/articles/nri2868

Reed, S. G., Orr, M. T., & Fox, C. B. (2013). Key roles of adjuvants in modern vaccines. Nature medicine, 19(12), 1597.‏ https://www.nature.com/articles/nm.3409


החיסון נגד אבעבועות רוח מגן מפני שלבקת חוגרת אצל ילדים

Tomer Rubinכתיבת תגובה
מחקר חדש שהתפרסם החודש בכתב העת הידוע Pediatrics הראה שילדים שחוסנו נגד אבעבועות רוח, נמצאים בסיכון נמוך באופן משמעותי בלחלות בשלבקת חוגרת (Herpes Zoster) לעומת ילדים לא מחוסנים.

שלבקת חוגרת מתרחשת עקב הידבקות בוירוס הגורם לאבעבועות רוח. לאחר ההידבקות, הוירוס נמצא רדום בתאי עצב בגופנו והוא עלול להתפרץ שנים רבות לאחר מכן ולהופיע כנגעים על גופנו המלווים בכאבים חזקים מאוד עם סיכון לכאב עצבי כרוני. הסיכון קיים בעיקר אצל אלו שחלו באבעבועות רוח בהגיעם לגיל 50+ (ועל כן יש חיסון נגד שלבקת חוגרת). בנוסף, ישנו סיכון הקיים גם אצל ילדים שחלו באבעבועות רוח – הם גם יכולים לחלות בשלבקת חוגרת.

המחקר מומן על ידי ה-CDC ומטרתו הייתה לבחון האם החיסון נגד אבעבועות רוח גורם גם לירידה של מקרי השלבקת חוגרת אצל ילדים מלבד אבעבועות רוח. המחקר בוצע על ידי חוקרים בראשות ד"ר Sheila Weinmann. החוקרים סרקו תיקים רפואיים אלקטרונים של יותר מ-6.3 מיליון ילדים בין השנים 2003 עד 2014 והם שילבו נתונים מ-6 מקורות מידע של ארגוני בריאות שונים בארה"ב. כ-50% מהילדים במאגרי המידע חוסנו לעומת כ-50% שלא חוסנו.

החוקרים ראו את הנתונים הבאים:

  • במשך פרק הזמן של 12 שנים, הייתה ירידה של כ-72% בהופעה של שלבקת חוגרת בהתאמה לעלייה במספר המחוסנים נגד אבעבועות רוח.
  • היו 78% פחות מקרים של שלבקת חוגרת אצל מחוסנים בהשוואה ללא מחוסנים.
  • אצל ילדים שלא היו יכולים להתחסן נגד אבעבועות רוח עקב היותם מדוכאי חיסון, היה סיכון גבוה יותר לחלות בשלבקת חוגרת בסדר גודל של כפי 5 עד 6 יותר מאשר ילדים לא מחוסנים שהיו ללא דיכוי חיסוני.
  • ככל שהתחסנו יותר ויותר נגד המחלה במשך השנים, כף הייתה ירידה בהופעה של שלבקת חוגרת גם אצל הלא מחוסנים.
  • ילדים שקיבלו 2 מנות חיסון היו המוגנים ביותר מפני הופעה של שלבקת חוגרת.

    בתמונה: אחד מהגרפים במחקר שמראה את ההבדל העצום בין מחוסנים ללא מחוסנים בהופעה של שלבקת חוגרת אצל ילדים מגילאים 0 עד 17 שנים
לסיכום, החיסון גם מגן מפני אבעבועות רוח וגם מגן מפני שלבקת חוגרת.

שאלות ותשובות בנוגע לחיסון נגד דלקת קרום המוח (Bexsero)

Tomer Rubinכתיבת תגובה
בתקופה האחרונה עולות שאלות רבות בנוגע לחיסון החדש שהגיע לארצנו ולכן חשבתי שזה יעזור לחלקכם אם אאגד מידע על הנושא.


איך נקרא החיסון?

  • החיסון נקרא בקסרו (Bexsero) או 4CMenB.



נגד איזה חיידק החיסון מגן? ולאיזו מחלה החיידק גורם?

  • החיסון הוא נגד החיידק נסריה מנינגיטיס (Neisseria Meningitidis) מזן B. זן זה, הוא זן הכי נפוץ בארצנו. החיידק קיים באף ובלוע של כ-10%-20% מהאוכלוסייה אך לפעמים הוא הופך למחולל מחלה. אין זה משנה אם מישהו נשא או לא מכיוון שהחיידק יכול גם להיות אצל אלו שהם לא נשאים. החיידק קיים באף ובלוע של כ-10%-20% מהאוכלוסייה אך לפעמים הוא הופך למחולל מחלה. אין זה משנה אם מישהו נשא או לא מכיוון שהחיידק יכול גם להיות אצל אלו שהם לא נשאים.
  • החיידק גורם למחלה מאוד אלימה! 10%-15% מהחולים במחלה אינם שורדים. חלק לא מבוטל מאלו ששורדים (כ-30%), יוצאים עם נזקים לכל החיים עקב נזק מוחי, קטיעה של האיברים, איבוד שמיעה וכו'.
  • כאשר מאובחנת מנינגוקוקסמיה מדובר כבר בחיידק שחדר לדם ובעקבות זאת עלול להתרחש כשל במערכות איברים שונות, דימומים בלתי נשלטים בשל הפרעה במנגנון קרישת הדם, פגיעה בשריר הלב. המוות עלול להתרחש בתוך שעות.

  • תינוקות וילדים קטנים הם בסיכון גבוה בהרבה לסיבוכים ומוות. בישראל, האוכלוסייה שהכי חולה בחיידק היא אוכלוסייה מתחת לגיל 5. 
  • על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים האחרונות נרשמה עלייה במקרי התפרצות של מנינגוקוק: ב-2014 נדבקו בו 14 מבין המאושפזים עם דלקת קרום המוח, ב-2015 נסק שיעורם ל-50. ב-2016 עלה שוב ל-61 אבל ב-2017 חלה ירידה ל-43. 
מהו סוג החיסון?
  • חיסון מומת ולמעשה אינו מכיל חיידק שלם. 
  • החיסון מורכב מ-4 חלבונים (אנטיגנים) של החיידק שמיוצרים בטכנולוגיה רקומביננטית.
  • החיידק לא מוזרק בשלמותו אלא החוקרים הצליחו ליצור מבנה חדש המורכב מחלקיקים ספציפים של החיידק שגורמים למערכת החיסון להכיר את אותם אנטיגנים ולפתח הגנה מפני החיידק. 
  • החיסון אינו מדבק ולא מופרש לסביבה.

אילו מחקרים נעשו על החיסון? הוא נבדק בכלל על ילדים?
  • נעשו סך הכל 14 מחקרים קליניים על החיסון על סה"כ 8776 נחקרים.
  • הקבוצה הכי גדולה שנחקרה הייתה הקבוצה של הילדים מגיל חודשיים עד גיל שנתיים.
  • 5849 תינוקות וילדים קטנים (גיל חודשיים עד גיל שנתיים). 3285 מהם קיבלו מנה שניה לאחר שנה.
  • 250 ילדים קטנים מגיל שנתיים עד עשר שנים.
  • 2677 בני נוער.
החיסון יעיל?

  • במחקרים הקליניים, ראו יעילות משתנה בין 75% עד 99% אצל אוכלוסיות שונות, טווחי גיל שונים, ובמדינות שונות (למשל נערים בדרום אמריקה הראו יעילות גבוהה יותר מאשר ילדים באירופה). אצל תינוקות לאחר 2 מנות ראו יעילות של 99% שנמדדה לפי רמת הנוגנדים בדמם.
  • אף על פי כן, מחקר גדול מאוד שנעשה בהממלכה המאוחדת (UK) בין השני 2015 (מתי שנכנס לשגרה במדינה) עד 2016, הראה שהחיסון יעיל בכ-83%. בנוסף, המחקר הראה שמאז כניסת החיסון, הייתה ירידה של 50% מהמקרים של דלקת קרום המוח עקב החיידק! נתון מדהים שהראה את חוזקה של חסינות העדר וגם חזר על עצמו במחקר אחר בקנדה שגם שם הוא בשגרה.
  • ההערכה שמשך ההגנה לאחר 2 מנות הוא כ-18 חודשים, לאחר מנת דחף מגיל 12 חודשים משך ההגנה עולה לכ-36 חודשים. .
  • ראו במחקר שיכול להיות שיש השפעה עקיפה והגנה מפני זנים אחרים אך זהו מידע ראשוני ואין להסתמך עליו.


כמה מנות צריך? לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות:

  • בגיל 2-5 חודשים ללא גורם סיכון: החיסון ניתן בשתי מנות, מרווח של חודשיים בין המנות ולאחר מכן מנת דחף בגיל 12-15 חודשים לפחות חצי שנה לאחר המנה השניה.
  • בגיל 2-5 חודשים עם גורם סיכון: החיסון ניתן בשלוש מנות, מרווח של חודש בין המנות ולאחר מכן מנת דחף בגיל 12-15 חודשים לפחות חצי שנה לאחר המנה השלישית.
  • בגיל 6-11 חודשים שלא חוסנו בעבר: שתי מנות, מרווח של חודשיים. מנת בוסטר מגיל 12 חודשים ולפחות חודשיים לאחר המנה השניה. 
  • בגיל 12-23 חודשים שלא חוסנו בעבר: 2 מנות, מרווח של חודשיים, מנת דחף אחת לאחר 12-23 חודשים מהמנה השניה. 
  • בגיל 2-10 שנים: 2 מנות, מרווח של חודשיים, אין צורך במנת דחף.
  • בגיל 11 ואילך: 2 מנות, מרווח של חודש, אין צורך במנת דחף. 



מה הן תופעות הלוואי?

  • תופעות הלוואי אצל תינוקות וילדים עד גיל 10: חום, איבוד תיאבון, כאב ורגישות באזור ההזרקה, פריחה של העור, אי שקט, בכי לא רגיל, הקאות, שלשולים.
  • תופעות לוואי מגיל 11 ומעלה: כאב באזור ההזרקה, כאבי שרירים ופרקים, בחילה, חולשה וכאבי ראש.
  • רוב התופעות הלוואי מופיעות במנה הראשונה אך מופיעות בתדירות נמוכה במנה השניה והשלישית.
  • תופעות לוואי קשות הן מאוד נדירות. כפי שזה נראה למרות שיש תופעות לוואי ידועות, עדיין לא נצפו תופעות לוואי קשות למעט מקרים נדירים כמו בכל חיסון (לדוגמה אנאפילקסיס). כרגע יש מידע על כמה מיליונים של מנות שניתנו במספר מדינות. למשל בגרמניה נעשה מחקר לאחר השיווק מהשנים 2013-2016 (החיסון מאושר בגרמניה משנת 2013), החוקרים בדקו את כל הדיווחים של תופעות הלוואי לאחר החיסון (גם כאלו שהן לא בהכרח קשורות ישירות לחיסון) וראו שתופעות הלוואי הקשות נדירות מאוד והיחס זהה למחקרים הקליניים שנעשו ואין תופעה כלשהי שמדליקה נורה אדומה. תוצאות אלו זהות גם במחקרים אחרים שנעשו לאחר השיווק במדינות אחרות
  • משרד הבריאות ממליץ לתת משככי חום למקבלי החיסון מתחת לגיל 12 חודשים. מומלץ לתת שלוש מנות של אקמול בשביל הורדת החום. המנה הראשונה תינתן תוך שעה, לאחר מכן 2 המנות הנוספות בהפרשים של 4-6 שעות. לאחר מכן לפי צורך. אקמול נמצא יעיל יותר משאר התרופות במקרה זה. 


באילו מדינות החיסון רשום ומותר לשימוש?

  • החיסון רשום ב-35 מדינות.
  • החיסון נכנס לראשונה לשגרה בשנת 2015 לילדים מגיל חודשיים בממלכה המאוחדת. לאחר מכן נכנס לשגרה במדינות כגון קנדה, אוסטרליה, איטליה וכו'.
  • ברוב המדינות ההמלצה היא לחסן מגיל 2 חודשים אך במדינה כמו ארה"ב ההמלצה היא מגיל 10 עקב שיקול אפידימולוגי שונה של אותה מדינה. בארה"ב רואים יותר מקרים של ילדים וסטודנטים שחולים במחלה מאשר תינוקות וילדים קטנים כמו שיש אצלנו או במדינות אחרות.


החיסון מומלץ על ידי משרד הבריאות? הוא בסל הבריאות?

  • לפי משרד הבריאות, החיסון מומלץ לילדים מגיל חודשיים עד גיל 5 שנים מכיוון שהם האוכלוסייה שבה התחלואה היא העיקרית במדינת ישראל.
  • למרות זאת אפשר לתת אותו בכל גיל אך כאמור המינימום הוא גיל חודשיים.
  • החיסון לא בסל הבריאות, אך הוא קיים בהשתתפות עצמית בקופות החולים.



כל איש מקצוע שראה בימיו חולה שחלה במחלה, ימליץ לכם לרוץ לחסן נגד החיידק ויפה שעה אחת קודם. זו מחלה קשה ביותר!



מקורות:
המחקרים הקליניים על החיסון.
המחקר על התופעות הלוואי הקשות של החיסון.
המחקר האפידימולוגי הבריטי.
המלצות משרד הבריאות.
מידע על המחלה – מקור ראשון.
מידע על המחלה – מקור שני.
מידע על המחלה והחיסון לפי האיחוד האירופאי.
מידע על המחלה והחיסון לפי משרד הבריאות הקנדי.


טל"ח

ירידה עצומה בהיקף התמותה בהודו עקב תכנית חיסונים לאומית נגד חצבת

Tomer Rubinכתיבת תגובה
מחקר חדש מראה שחיסון החצבת הציל עשרות אלפי ילדים בהודו מאז שנכנסה תוכנית חיסונית לאומית במדינה.
מי שלא יודע, היקף התמותה מחצבת במדינות עולם שלישי הוא בכי רע. כ-10% עד 30% מהחולים בחצבת מתים במדינות עולם שלישי. זו ממש לא מחלת ילדות קלה. למעשה, שליש ממקרי המוות בעולם עקב חצבת מתרחשים בהודו! עשרות אלפי ילדים נפטרו כל שנה מהמחלה.
אך למרות זאת, בשנת 2010, הודו החליטה להכניס תוכנית חיסונים לאומית הכוללת 2 מנות נגד חצבת. החלטה זו שינתה את כל המאזן של מקרי המוות. ארגון הבריאות העולמיהודיע בעבר שאכן יש ירידה במקרי המוות בהודו עקב חצבת, אבל לא ידעו עד היום עד כמה תוכנית החיסונים השפיעה על כך.
צוות המחקר בראשות Benjamin KC Wong, סקר את כל מקרי המוות שהתרחשו במחקר לאומי שהתבצע בהודו בשנים 2005-2013 שבאופן מדגמי התבצע על 1.3 מיליון בתי אב. הם זיהו כ-27,000 מקרי מוות של ילדים בשנים הנ"ל בגילאי חודש עד 59 חודשים.
החוקרים עשו השוואה סטטיסטית במקרי המוות לפני ואחרי כניסת תוכנית החיסונים החדשה והם ראו את הנתונים הבאים:
מאז כניסת תוכנית החיסונים החדשה, החיסון הציל בין 41,000 ל-56,000 ילדים בהודו בין השנים 2010 עד 2013 שזה כ-39%-57% ממקרי המוות סה"כ במדינה שהיה מצופה שיהיו אלמלא החיסון.
מקרי המוות עקב חצבת אצל ילדים בין הגילאים חודש עד 59 חודשים ירדו באופן ניכר באזורים בהם התוכנית הייתה קיימת (ירידה של 27%) לעומת אזורים שבהם התוכנית לא הייתה (ירידה של 11%). חשוב מאוד להדגיש שהחוקרים לא ראו ירידה במקרי המוות ממחלות אחרות. כלומר, ככל הנראה קמפיין ההתחסנות השפיע באופן עקיף על מקרי החצבת באזורים שבהם לא הייתה התוכנית עקב חסינות העדר. למעשה, הסיכוי למות עקב חצבת ירד באופן קיצוני אצל ילדים שגרו באזור שבו התבצעה התוכנית החדשה ואצל ילדים שנולדו בין השנים 2010-2013 עקב הירידה הדרסטית במקרי החצבת מאז כניסת תוכנית החיסונים החדשה.
בנוסף, מסתבר שהבנות במדינה, שסבלו באופן קשה יותר מהבנים ממחלת החצבת ומתו יותר מהמחלה עקב העדפה חברתית לטפל בבנים מאשר בבנות וחוסר גישה לטיפול רפואי לבנות, ניצלו באופן משמעותי ממקרי מוות עקב חצבת בגלל כניסת תוכנית החיסונים החדשה. אך לצערינו, עדיין קיים פער בין הבנים לבנות במדינה ויש עוד דרך ארוכה שצריך לעשות בשביל להוריד את מקרי המוות של הילדים במדינה.
החוקרים סיכמו את המחקר בכך שהם אמרו שבעזרת מחקר לאומי זה, ניתן לראות איך אפשר להציל את חייהם של ילדים רבים במדינה בעזרת החיסון נגד חצבת.

מחקר חדש של ה-CDC הראה ירידה משמעותית בגידולים הפרה סרטניים בצוואר הרחם אצל נשים בארה"ב עקב החיסון נגד פפילומה

Tomer Rubinכתיבת תגובה
מחקר חדש של ה-CDC מראה שיש ירידה של גידולים פרה-סרטניים בצוואר הרחם (מסוג +CIN2) אצל נשים בארה"ב עקב חיסון נגד וירוס הפפילומה.
החוקרים בראשות Nancy M. McClung מה-CDC עקבו אחרי נשים ברחבי ארה"ב משנת 2008 עד שנת 2016 מגיל 18 ומעלה.
החוקרים ראו שהירידה ביחס של CIN2+ ל-100,000 נשים ירד באופן משמעותי בעיקר אצל האוכלוסייה המחוסנת בגילאים 18 עד 19 ובגילאים 20 עד 24. אך לעומת זאת הייתה עליה משמעותית אצל אוכלוסייה לא מחוסנת בגילאים 40 עד 64.
בשנת 2008 כ-216,000 נשים אובחנו עם גידולים מסוג CIN2+ כאשר יותר מחצי מהם (55%) היו נשים בגילאים 18 עד 29. לעומת זאת, בשנת 2016 כ-196,000 נשים אובחנו עם גידולים מסוג CIN2+ כאשר כ-36% מהן היו נשים בגילאים 18-19. כ-3/4 מהמקרים (76%) שאובחנו עם CIN2+ היו עקב זנים של וירוס הפפילומה שיש נגדם חיסון.
החוקרים טוענים שהירידה במקרים אצל האוכלוסיה הצעירה היא עקב כניסת החיסון לתפוצה רחבה ואילו העליה באוכלוסיה המבוגרת שברובה לא מחוסנת הוא עקב שיפור בסקירה המוקדמת בארה"ב.

מקור:
https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/68/wr/mm6815a1.htm?s_cid=mm6815a1_w

מחקרי בטיחות על חיסונים

Tomer Rubinכתיבת תגובה
ברוכים הבאים למאגר מקיף העוסק במחקרי בטיחות על חיסונים. 

החלטתי לתרגם ולהנגיש את הדף הבא להורים (עם הערות שלי בסוגריים).
בדף זה, יש מאגר מצוין של מספר מחקרים נבחרים על שלל נושאים הקשורים לבטיחות של
החיסונים. המאגר מאוד ברור וקל לקריאה, חלק לא קטן מהמחקרים כבר הוזכרו בקבוצה
ודנו עליהם רבות, אך חשבתי שלפעמים לחלקנו, נוח יותר לקרוא את המידע בעברית.

המאגר נכתב ומנוהל על ידי ד"ר Paul Offit. רופא ילדים המומחה במחלות זיהומיות, אימונולוגיה, וירולוגיה
וחיסונים. הוא גם בין המפתחים של חיסון הרוטה. ד"רOffit  הוא רופא בכיר באחד מבתי החולים הטובים בעולם
לילדים הנקרא Children's Hospital of Philadelphia, והוא הקים וערך ביחד עם עמיתיו בבית החולים באתר הנהדר שלהם,
מאגרי מידע שמיועדים להורים ולאנשי מקצוע ובהם יש מידע על חיסונים, מחקרי בטיחות,
פירוט מעמיק על החיסונים ומרכיביהם וכו'.


בלינק הזה יש את כל המידע שאתם צריכים באנגלית. אני באמת ממליץ לכם לבקר באתר, זה מקור מידע אמין, מדויק ומאוד ברור ונגיש.

אני גם ממליץ לעקוב אחרי הדף שלו בפייסבוק. 
בנוסף לד"ר Offit
הדף שאני מתרגם נכתב בין היתר גם על ידי ד"ר Plotkin הידוע שהוא מומחה עולמי
בנושא חיסונים וגם פיתח מספר חיסונים חשובים. מלבד זאת, השתתפה בכתיבה לא אחרת
מאשר פרופ' דורית רובינשטיין רייס, פרופסורית למשפטים ב-California Hastings College of Law,
מומחית בעלת שם עולמי להיבטים המשפטיים של נושא החיסונים וחברת עמותת מדעת. 


ד"ר Offit אישר
את תרגום העמוד.

*******************************

תוכן עניינים:

לא תרגמתי את
הנושאים הבאים שפחות רלוונטיים לארץ: תימרוסל
(לא ניתן בארץ ולא גורם לאוטיזם), חיסונים ואדג'וונטים אחרים שהם לא מבוססים על
מלחי אלומיניום, מחקרים ישנים מאוד על רכיב השעלת התאי שלא מיוצר ולא משווק יותר ולכן לא רלוונטי. 

*******************************



אלומיניום בחיסונים:

שם
המחקר
תקציר
Karwowski MP, Stamoulis C, Wenren LM, et al. Blood and hair aluminum levels, vaccine history, and early
infant development: a cross-sectional study. Acad Pediatr
2018;18:161-165.
החוקרים
בדקו את רמת האלומיניום בדמם ושיערם של ילדים בני 9 חודשים עד 13 חודשים, למעט
ילדים שקיבלו תרופות שהן יש תרכיב אלומיניום. החוקרים בדקו את היסטורית החיסונים
של הילדים, את היכולות המוטוריות, השפה והקוגניטיביות של הילדים.
החוקרים לא מצאו קשר בין רמות האלומיניום בדמם ובשיערם של הילדים ולהיסטורית
החיסונים שלהם (משמע, ילדים שקיבלו מעט חיסונים יכולים להיות עם כמות גבוה יותר
של אלומיניום בדם מאשר ילדים שקיבלו יותר חיסונים).
החוקרים לא מצאו קשר בין רמות האלומיניום בדם לבין הסטטוס התפתחותי (משמע, ילדים
ללא עיכוב התפתחותי היו יכולים להיות עם רמת אלומיניום בדם הזהה בדמם של ילדים
עם עיכוב התפתחותי).
Ameratunga R, Gills D, Gold M, et al. Evidence refuting the existence of
autoimmune/autoinflammatory syndrome induced by adjuvants (ASIA). J
Allergy Clin Immunol Pract 2017;5:1551-1555.
החוקרים
סקרו שתי מחקרים שהפריכו את ההיפותזה של סינדרום ASIA (autoimmune/autoinflammatory syndrome induced
by adjuvants) שהוצעה על ידי ד"ר שינפלד ועמיתיו.
במחקר אחד, חולי לופוס לא סבלו מהחמרה של המחלה לאחר קבלה של חיסון הפטיטיס B שבו יש אדג'וונט אלומיניום.
במחקר השני, החוקרים בדקו את השכיחות של מחלות אוטואימוניות אצל יותר מ-18,000
מטופלים שקיבלו טיפולים אימונותרפים עם אלרגן ספציפי בזריקות תת-עוריות ובהן היו
כמויות גבוהות של אלומיניום. המטופלים שקיבלו את הזריקות עם האלומיניום היו עם
שכיחות נמוכה יותר של מחלות אוטואימוניות לעומת קבוצת הבקרה (הקבוצה שלא קיבלה
זריקות עם אלומיניום). החוקרים הגיעו למסקנה שהמחקרים מפריכים את ההיפותזה
שתסמונת ASIA  קיימת.
Mitkus RJ, King DB, Hess MA, et al. Updated aluminum pharmacokinetics following infant exposures
through diet and vaccination. Vaccine 2011; 29:9538-9543.
במחקר
זה, החוקרים מצאו שכמות האלומיניום בחיסונים (לפי לוח הזמנים של ה-CDC שדומה יחסית ללוח הזמנים בישראל) ובתזונה שהתינוק נחשף אליו
בשנה הראשונה לחייו, היא בכמות בטוחה ונמוכה בהרבה מהכמות המקסימלית, גם אם
התינוק היה במשקל מאוד נמוך ביחס לגילו (כלומר שווה או מתחת לאחוזון ה-5 של
המשקל).
Jefferson T, Rudin M, Di Pietrantonj C. Adverse
events after immunization with aluminium-containing DTP vaccines: systematic
review of the evidence. Lancet Infect Dis 2004;4:84-90.
החוקרים
סקרו את השכיחויות של תופעות לוואי מסוכנות/קשות (adverse
effects) 
לאחר חשיפה לחיסון ה-DTP (דיפתריה, טטנוס ושעלת)
המכיל מלחי אלומיניום. כאשר החיסון ניתן לבד או עם חיסונים אחרים והשוו אותם מול
חיסונים זהים שהיו בהם מינונים שונים של מלחי אלומיניום או חיסונים זהים שלא היו
בהם מלחי אלומיניום כלל. המחקר היה על ילדים עד גיל 18 חודשים. חיסונים שבהם היו
מלחי אלומיניום הראו שלעומת חיסונים ללא מלחי אלומיניום, היה יותר אודם
מקומי/נפיחות באזור ההזרקה (עקב התגובה של מערכת החיסון לאדג'וונט). אך לא מצאו
שום קשר בין החיסונים המכילים מלחי אלומיניום, לתופעות לוואי מסוכנות/קשות.

יש עוד מחקרים רבים שנעשו על אלומיניום, אני מציע לכם לקרוא על מחקרים אחרים שהזכרתי בפוסט שכתבתי בפייסבוק או בבלוג שלי.


*******************************


חיסון
ה-MMR ואוטיזם


אני מציע לכם לקרוא את המחקר שפורסם ממש לאחרונה שסיכמתי בקצרה בבלוג שלי. 

שם
המחקר
תקציר
Jain A, Marshall J, Buikema A, et al. Autism occurrence by MMR vaccine status among US children
with older siblings with and without autism. JAMA 2015;313(15):1534-1540.
החוקרים
אמדו כ-100,000 אחאים צעירים שקיבלו או לא קיבלו חיסון MMR לאחר שהאחות/האח המבוגרים יותר אובחנו על הספקטרום האוטיסטי (ASD). התוצאות שהתקבלו הם – עבור ילדים עם או ללא אחים מבוגרים עם ASD, לא היה הבדל בסיכון היחסי המותאם של ASD לאי קבלת חיסון או בין מנה אחת של MMR או שתי מנות של MMR. החוקרים הסיקו כי קבלת
חיסון MMR לא נמצאה קשורה בסיכון מוגבר ל-ASD אפילו בקרב ילדים שאחיהם הגדולים יותר, סבלו מ-ASD. לכן, היו אמורים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה זו.
החוקרים
ערכו מחקר מסוג מטא-אנליזה (איגדו המון מחקרים שונים ובדקו אותם – זה סוג המחקר
שנחשב באיכות הגבוהה ביותר) על מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (Case-control) ומחקרי עוקבה (Cohort), שבדקו את הקשר בין
קבלת חיסונים לבין התפתחות של אוטיזם. במחקר נכללו חמישה מחקרי עקובה, שכללו
יותר מ -1.2 מיליון ילדים וחמישה מחקרי בקרה-ביקורת מקרה שכללו יותר מ -9,000
ילדים. החוקרים מצאו כי חיסונים, תימרוסל וחיסונים משולבים (MMR) לא
היו קשורים להתפתחות אוטיזם או הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD).
החוקרים
ביצעו מחקר שבו העריכו ילדים עם הפרעות במערכת העיכול כאשר אותם ילדים היו עם או
בלי אוטיזם. המחקר נעשה על מנת לקבוע אם הילדים עם אוטיזם היו בעלי סיכוי גבוה
יותר להיות עם דלקת ברקמת והאם יש נוכחות וקשר לרנ"א (RNA) ויראלי של וירוס החצבת להופעה של הדלקת. החוקרים גם בדקו אם
אוטיזם וסיפטומים של מערכת העיכול קשורים לקבלה של חיסון ה-MMR. חוקרים מצאו שאין קשר. אין הבדל בין ילדים עם או ללא אוטיזם
ברמות הדנ"א הויראלי במערכת העיכול ואין קשר לתסמינים ודלקות של רקמת המעי
(במילים אחרות – אין קשר בין סימפטומים של מערכת העיכול ומופע של אוטיזם) ואין
קשר בקבלה של חיסון ה-MMR להופעה של אוטיזם או להופעה של תסמינים
דלקתיים של מערכת העיכול.
Uchiyama T, Kurosawa M, Inaba Y. MMR-vaccine and regression in autism spectrum disorders:
negative results presented from Japan. J Autism Dev Disord
2007;37:210-217.
החיסון
המשולש (MMR) ניתן ביפן בין השנים 1989 ו-1993, החיסון
ניתן כמנה בודדת בין הגילאים 12 עד 72 חודשים. החוקרים בחנו את שיעור ההפרעות
בספקטרום האוטיזם (ASD)
שעסקו בסימפטומים רגרסיביים (אוטיזם רגרסיבי), אצל ילדים שקיבלו או
לא קיבלו MMR במהלך
אותה תקופה. לא נמצאו הבדלים בשכיחות בין אלה שקיבלו את החיסון או לא קיבלו את
החיסון.
החוקרים
בדקו את דמם של 15 ילדים שאובחנו עם אוטיזם ורגרסיה התפתחותית וקבלה קודמת
מתועדת של חיסון ה-MMR. הגנום הויראלי של הוירוס החצבת לא היה
נוכח בכל הדגימות שנבדקו. החוקרים הסיקו כי נגיף מזן החיסון נגד חצבת, לא נמצא
אצל ילדים אוטיסטית עם רגרסיה התפתחותית.
Honda H, Shimizu Y, Rutter M. No effect of MMR withdrawal on the incidence of autism: a
total population study. J Child Psychol Psychiatry
2005;46(6):572-579.
חיסון
ה-MMR ניתן ביפן בין השנים 1989 ו-1993, החיסון
ניתן רק כמנה אחת בין הגילאים 12 ל-72 חודשים. החוקרים מצאו כי בעוד ששיעורי
החיסון ל-MMR ירדו באופן מובהק בקבוצת הלידה של השנים
1988 עד 1992 (~ 70% בשנת 1988, <30% בשנת 1991 ו-10% בשנת 1992), עלה שיעור
השכיחות המצטברת של ASD עד
גיל 7 שנים באופן משמעותי (כלומר עליה במקרי האוטיזם למרות שהפסיקו לתת את
החיסון המשולש – אין קשר לחיסון). המחברים הגיעו למסקנה כי הפסקת השימוש בחיסון MMR במדינות שבהן הוא עדיין בשימוש לא יוביל לירידה
בשכיחות של ASD.
Smeeth L, Cook C, Fombonne E, et al. MMR vaccination and pervasive developmental disorders: a
case-control study. Lancet 2004;364:963-969.
החוקרים
סקרו מסד נתונים מרכזי בבריטניה ובדקו מטופלים שאובחנו עם אוטיזם או הפרעות
התפתחותיות אחרות (PPD – Pervasive
developmental disorders) במשך
28 שנים ומטופלים בגילאים דומים ללא האבחונים הללו, כדי לקבוע אם קבלת חיסון ה-MMR קשורה לסיכון מוגבר לאוטיזם או ל-PPD. הם לא מצאו קשר בין חיסון ה-MMR לבין סיכון האוטיזם או ל-PPD.
Madsen KM, Hviid A, Vestergaard M, et al. A
population-based study of measles, mumps, and rubella vaccination and autism. N Engl J Med 2002;347(19):1477-1482.
החוקרים ערכו
סקירה רטרוספקטיבית של כל הילדים (500,000) שנולדו בדנמרק בין השנים 1991
ל-1998, כדי לקבוע אם קיים קשר בין קבלת חיסון MMR לבין אבחנה של
אוטיזם או הפרעות בספקטרום האוטיסטי. לא נמצא קשר בין החיסון לבין אוטיזם או
הפרעות בספקטרום האוטיסטי (כאמור המחקר הדני החדש שהתפרסם ממש לאחרונה גם בדק את
ההקשר בין ילדים שלא קיבלו אף חיסון לעולם וגם את ההקשר האם יש שכיחות גבוהה
יותר אצל אחאים לילדים אוסיסטים בסיכון גבוה, המחקר החדש לא מצא קשר).
Taylor B, Miller E, Farrington CP, et al. Autism and measles, mumps, and rubella vaccine: no
epidemiological evidence for a causal association. Lancet 1999;353:2026-2029.

החוקרים בדקו
האם החלת השימוש בחיסון ה-MMR בבריטניה בשנת 1998 השפיעה על השכיחות של
אוטיזם באוכלוסייה. החוקרים בחנו ילדים שנולדו בין השנים 1979 ל-1998 והם לא
מצאו שינוי פתאומי בשכיחות של אוטיזם לאחר כניסת החיסון המשולש ולא נמצא קשר בין
קבל החיסון והתפתחות של אוטיזם.
*******************************


חיסונים וסוכרת
(סוג 1 וסכרת הריון)

:

סוכרת מסוג 1

שם
המחקר
תקציר
Vaarala O, Jokinen J, Lahdenkari M, et al. Rotavirus
vaccination and the risk of celiac disease or type 1 diabetes in Finnish
children at early life. Pediatr Infect Dis 2017;36:674-675.
החוקרים
ערכו מחקר עוקבה שבדק האם חיסון נגד רוטה וירוס קשור להתפתחות סוכרת מסוג 1 אצל
ילדים פינים. מדינה שבה יש את השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת סוג 1 בעולם,
החוקרים מצאו כי קבלת החיסון רוטה ירוס מוקדם בחיים לא שינתה את הסיכון לסוכרת
סוג 1 4-6 שנים לאחר החיסון.
Beyerlein A, Strobl AN, Winkler C, et al. Vaccinations in early life are not associated with
development of islet autoimmunity in type 1 diabetes high-risk children:
results from prospective cohort data. Vaccine 2017;35:1735-1741.
החוקרים
בדקו את הקשר בין התחסנות לבין התפתחות סוכרת מסוג 1 אצל ילדים עם סיכון משפחתי
גבוה למחלות אוטואימוניות. הוערכו הרשומות של יותר מ-1,900 ילדים. החוקרים לא
מצאו עדויות לכך שחיסונים מוקדמים הגבירו את הסיכון לסוכרת מסוג 1 אצל ילדים
בסיכון גבוה.
Rousseau MC, El-Zein M, Conus F, et al. Bacillus Calmette-Guerin (BCG) vaccination in infancy and
risk of childhood diabetes. Paediatr Perinat Epidemiol 2016; 30:141-148.
חוקרים
לא מצאו קשר בין קבלת חיסון BCG (חיסון נגד שחפת) בשנה
הראשונה של החיים לבין התפתחות שלאחר מכן של סוכרת סוג 1 במהלך 20 השנים הבאות.
Morgan E, Halliday SR, Campbell GR, et al. Vaccinations
and childhood type 1 diabetes mellitus: a meta-analysis of observational
studies. Diabetologica 2016;59:237-243.
החוקרים
בחנו מחקרים שהשוו את שיעורי ההתחסנות אצל כ-13,000 ילדים עם סוכרת מסוג 1 לעומת
קבוצת בקרה (ילדים ללא סכרת מסוג 1). החוקרים לא מצאו כל קשר בין קבלת חיסון
כלשהו לילדים לבין התפתחות סוכרת מסוג 1.
Grimaldi-Bensouda L, Guillemot D, Godeau B, et al. Autoimmune disorders and quadrivalent human papillomavirus
vaccination of young female subjects. J Int Med 2014;275(4):
398-408.  
החוקרים
סקרו את הרישומים של נשים בגילאי 14-26 שנים כדי לקבוע אם חיסון HPV
(Gardasil) הגביר את הסיכון להפרעות אוטואימוניות. הם
לא מצאו כל עדות לעלייה בסיכון לסוכרת מסוג 1, פרפורה טרומבוציטופנית אידיופטית
(ITP), טרשת נפוצה, תסמונת Guillain-Barre, זאבת (SLE), דלקת מפרקים שגרונית,
דלקת פרקים נערית או מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.
Hviid A, Stellfeld M, Wohlfahrt J, et al. Childhood
vaccination and type 1 diabetes. New Engl J Med 2004;350:1398-1404.
החוקרים
העריכו את כל הילדים שנולדו בדנמרק במשך 10 שנים כדי לקבוע אם קיים קשר סיבתי
בין חיסונים בילדות לבין התפתחות סוכרת מסוג 1. החוקרים לא מצאו קשר כלשהו עם כל
החיסונים שנחקרו. אלו החיסונים טטנוס-דיפתריה (DT), החיסון נגד הומופיליוס אינפלואנזה (Hib), חיסון מומת של פוליו (IPV), חיסון מחומש (DTaP+IPV), חיסון השעלת הישן
(התאי, שלא ניתן יותר בארץ), MMR ופוליו חי-מוחלש
בטיפות. בנוסף, התפתחות סוכרת מסוג 1 אצל ילדים בעלי נטייה גנטית (למשל, יש להם
להם אחאים עם סוכרת מסוג 1) לא נמצאה קשורה לחיסון.
Black SB, Lewis E, Shinefield HR, et al. Lack of
association between receipt of conjugate Haemophilus
influenzae type b vaccine (HbOC) in infancy and risk of type 1 (juvenile
onset) diabetes: long-term follow-up of the HbOC efficacy trial cohort.
Pediatr Infect Dis J 2002; 21(6):568-569.
החוקרים
ביצעו מחקר מעקב במשך 10 שנים על 40,000 ילדים כדי להעריך את השכיחות של סוכרת
סוג 1 אצל אלו שקיבלו או לא קיבלו את חיסון ה-Hib. החוקרים לא מצאו הבדלים בשיעורי הסוכרת מסוג 1 בין שתי
הקבוצות.
DeStefano
F, Mullooly JP, Okoro CA, et al. Childhood
vaccinations, vaccination timing, and risk of type 1 diabetes mellitus. Pediatrics
2001;108(6).
החוקרים ביצעו
מחקר אפידמיולוגי בקנה מידה גדול כדי לקבוע אם קבלת חיסונים שונים של ילדות, או
עיתוי החיסונים, הגדילו את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 1. החוקרים לא מצאו כל עדות
לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בקרב אלו שקיבלו את החיסונים DTaP, DTP, MMR,
Hib, הפטיטיס B או חיסון נגד אבעבועות רוח בהשוואה לאלו שלא קיבלו את החיסונים.
בנוסף, החוקרים לא מצאו הבדלים בסיכון לסוכרת מסוג 1 אצל תינוקות שקיבלו את
חיסון הפטיטיס B בלידה, לעומת אלו
שקיבלו את החיסון בגיל 2 חודשים ומעלה.
Karvonen
M, Cepaitis Z, Tuomilehto J. Association between type 1
diabetes and Haemophilus influenzae type b vaccination: birth
cohort study.
BMJ 1999;318:1169-1172. 
החוקרים בחנו את
הקשר בין עיתוי התחסנות ב-Hib לבין התפתחות של סוכרת סוג 1 לאחר מועד ההתחסנות. חולים שלא
קיבלו את חיסון Hib הושוו לאלה
שקיבלו את החיסון בגיל 3 חודשים ובוסטרים בגיל 14 עד 18 חודשים, ואלה שחוסנו
בגיל 24 חודשים בלבד. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בסיכון לסוכרת סוג 1
בקרב קבוצות אלו במהלך מעקב של 10 שנים.
Graves
PM, Barriga KJ, Norris JM, et al. Lack of association between
early childhood immunizations and β-cell autoimmunity. Diabetes Care 1999;22:1694-1697.
החוקרים בחנו את
הקשר בין התחסנות לבין סוכרת סוג 1 אצל ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם קרוב משפחה
מדרגה ראשונה עם המחלה. החוקרים לא מצאו כל קשר בין קבלת חיסונים נגד הפטיטיס B, Hib, פוליו או DTP לפני 9 חודשים
והתפתחות סוכרת מסוג 1.
Heijbel
H, Chen RT, Dahlquist G. Cumulative incidence of
childhood-onset IDDM is unaffected by pertussis immunization. Diabetes Care
1997;20(2):173-175.
החוקרים מצאו כי
לא נמצאו הבדלים בשכיחות סוכרת סוג 1 בילדים ב-12 שנים הראשונות לחייהם לבין אלה
שנולדו לפני או אחרי שהוצא חיסון השעלת התאי מתוכנית החיסון הלאומית השבדית.

סכרת הריון
שם
המחקר
תקציר
Naleway
AL, Irving SA, Henninger ML, et al. Safety of influenza vaccination
during pregnancy: a review of subsequent maternal obstetric events and
findings from two recent cohort studies. Vaccine 2014;32(26):
3122-3127.
החוקרים העריכו נשים בהריון בהקשר של סיבוכים הקשורים להריון,
כולל סוכרת הריון, כדי לקבוע אם ההתפתחות של סיבוכים אלה קשורה עם קבלת חיסון
שפעת פעיל (IIV). לא היה שוני בין
אלה אשר פיתחו סוכרת הריונית לבין אלה שלא.
Kharbanda EO,
Vazquez-Benitez G, Lipkind H, et al. Inactivated
influenza vaccine during pregnancy and risks for adverse obstetric events. Obstet Gynecol
2013;122(3):659-667.
החוקרים השוו
74,000 נשים שחוסנו עם 140,000 נשים שלא חוסנו כדי לקבוע האם החיסון הגדיל את
הסיכון לאירועים שליליים הקשורים להריון. הם לא מצאו עלייה בסיכון לאירוע כלשהו,
​​כולל סוכרת הריונית.
*******************************
שם
המחקר
תקציר
Yang H, Wei Z, Schenerman M. A
statistical approach to determining criticality of residual host cell DNA. J
Biopharm Stat 2015;25:234-246.
החוקרים
הציעו שיטה לקביעת כמות שיורית של דנ"א מהתא המארח (בהקשר של גידול וירוסים
בתאים מארחים) בהקשר של נטייה לגרימת גידולים סרטניים ובהקשר זיהומי. החוקרים
יצרו משוואה כדי להעריך את הסיכון והחילו את המשוואה על חיסון השפעת שמיוצר
בעזרת תאים שמקורם מכלב (MDCK). ההסתברות המחושבת של
אירוע שקשור לגידולים סרטניים או לאירוע זיהומי בהתחשב במגבלות של כמות שיורית
לפי ה-WHO וה-FDA הוא פחות מ-10 בחזקת מינוס 15 (כלומר – 0.000000000000001).
Yang H, Zhang L, Galinski M. A probabilistic model for risk assessment of residual host
cell DNA in biological products. Vaccine 2010;28:3308-3311.
החוקרים
בדקו את הפוטנציאל הסרטני והזיהומי של כמות שיורית של דנ"א זר שנמצא בחיסון
השפעת חי מוחלש המיוצר בתאים מסוג MDCK. הם קבעו כי צריך 230
מיליארד מנות של חיסון על מנת שיתרחש אירוע סרטני. ו-83 טריליון מנות על מנת
שיתרחש אירוע זיהומי.
Wierenga DE, Cogan J, Petricciani JC. Administration of tumor cell chromatin to immunosuppressed
and non-immunosuppressed non-human primates. Biologicals
1995;23:221-224.
החוקרים
בדקו את הסוגיה האם דנ"א זר בכמות שיורית יכול להיות מסוכן. הם בדקו זאת על
קופים בריאים וקופים עם מערכת חיסון מוחלשת. הם הזריקו כמות גנומית של 100
מיליון יחידות של דנ"א ממקור של גידולים אנושיים שהם פי מיליון מהכמות
המותרת לחשיפה לפי ה-WHO (כלומר הזריקו 1 מ"ג של דנ"א
זר כאשר מותר להיחשף ל-100 פיקוגרם). ניתן לקבוצות הביקורת סליין ואנטיביוטיקה
על בסיס יומי, שבועי או חד פעמי ועקבו אחר הקופים למשך 8 שנים. לא הייתה עדות
לגידולים אצל כל הקופים במחקר.
Temin HM. Overview of biological effects of addition of DNA molecules
to cells.
J Med Virol 1990;31:13-17. 
ההסתברות המצטברת המקסימלית להשפעה מזיקה היא פחות
מ-10 בחזקת מינוס 16 עד 10 בחזקת מינוס-19 (הסתברות אפסית ברמה שזה לא נחשב
אפשרי) לכל מולקולת דנ"א מתא ללא פרוטו-אונקוגנים פעילים (גנים שיכולים
להפוך להיות אונקוגניים כלומר סרטניים) או אונקוגנים ויראליים פעילים.


*******************************




חיסונים ופורמילדהיד


שם
המחקר
תקציר
Mitkus
RJ, Hess MA, Schwartz SL. Pharmacokinetic modeling as an approach to assessing the
safety of residual formaldehyde in infant vaccines. Vaccine 2013;31:2738-2743.
החוקרים
העריכו את רמות הפורמלדהיד בדם. הם כללו את החשיפה לחיסונים המכילים פורמלדהיד
והשוו אותם לרמות אנדוגניות בגופנו (פורמלדהיד הוא תוצר טבעי של מטבוליזם). ההשוואה
הייתה למינון של 200 מיקרוגרם של פורמלדהיד, אשר שווה לכמות פורמלדהיד שהתקבלו ממספר
חיסונים שניתנו בביקור אחד (החיסונים היו לפוליו מומת, חיסון לצהבת B וחיסון משולב של טטנוס, דיפתריה ושעלת אל תאית), פורמלדהיד נעלם
לחלוטין מאתר ההזרקה תוך 30 דקות. ריכוז שיא של פורמלדהיד בדם נאמד כ פחות מ-1%
של רמת פורמלדהיד המיוצר באופן טבעי על ידי הגוף. החוקרים סיכמו כי פורמלדהיד
בחיסונים הינו בטוח.
*******************************



חיסונים
ותסמונת גיאן ברה

(GBS)

שם
המחקר
תקציר
Grimaldi-Bensouda
L, Rossignol M, Kone-Paut I, et al.  Risk of autoimmune diseases and human papilloma virus (HPV)
vaccines: six years of case-referent surveillance. J Autoimmun
2017; 19:84-90.
החוקרים
מצאו כי חיסון נגד פפילומה (HPV) לא הגדיל את הסיכון
למחלות אוטואימוניות בקרב נשים בגילאי 11-25. המחלות האוטואימוניות שנכללו הן
דה-מיילאנציה מרכזית, טרשת נפוצה, מחלה של רקמות החיבור, תסמונת גייאן בארה,
סוכרת מסוג 1, אוטואימוניות של בלוטת התריס וטרומבוציטופניה אימונית.
Andrews
N, Stowe J, Miller E. No increased risk of Guillain-Barre syndrome after human
papilloma virus vaccine: a self-controlled case-series study in England. Vaccine
2017;35:1729-1732.
החוקרים
לא מצאו כל עדות לסיכון מוגבר לגייאן-בארה בעקבות חיסון נגד פפילומה (HPV) בקרב נשים בגילאי 11 עד 20 שנים באנגליה. לא נמצאו הבדלים
בסיכון בעקבות מתן חיסוניים עם מספר רב של זנים.
Gee
J, Sukumaran L, Weintraub E, the Vaccine Safety Datalink Team. Risk of Guillain-Barre Syndrome following quadrivalent human
papillomavirus vaccine in the Vaccine Safety Datalink. Vaccine
2017;35:5756-5758.
החוקרים
השתמשו במאגר המידע VSD (Vaccine
Safety Datalink) וניתחו את פרופיל הבטיחות של חיסון ה-4
זני נגד פפילומה בזמן אמת מאוגוסט 2006 עד אוקטובר 2009. לא נמצאו מקרים של
גייאן-בארה בעקבות מעקב של יותר מ-600,000 מנות בקרב נשים מגיל 9 עד 26 שנים.
עקב שגייאן-בארה היא תסמונת נדירה, קשה למצוא מקרים מתועדים, ולכן נעשה מחקר
המשך באמצעות VSD משנת 2006 עד שנת 2015 על נשים וגברים
ועקבו אחר יותר מ-2.7 מיליון מנות על מנות לברר את הסיכון לגייאן-בארה לאחר
חיסון נגד פפילומה. הסיכון לגייאן-בארה לאחר החיסון הוא כ-0.36 מקרים
ל-1,000,000 מנות. סיכון זה הוא נמוך הרבה מהסיכון שקיים גם ככה באוכלוסייה בין
הגילאים 11 עד 18 שנים.
Martin
Arias LH, Sanz R, Sainz M, Treceno C, Carvajal A. Guillain-Barre syndrome and influenza vaccines: a
meta-analysis. Vaccine 2015;33:3773-3778.
החוקרים ביצעו מחקר מטא-אנליזה (סוג מחקר עם
רמת הראיות הגבוהה ביותר) על מחקרים שפורסמו בין השנים 1981 ו-2014 כדי לקבוע את
הסיכון ל-GBS (גייאן בארה) בעקבות חיסון נגד שפעת. הם מצאו כי כל חיסון שפעת
(עונתי או בזמן מגיפה) הגביר את הסיכון ל-GBS
בסיכון יחסי (RR – relative risk) של 1.41. הסיכון היחסי הוא כנראה ממוצע
סביר בטווח קצר של 42 ימים. מחלתה השפעת גורמת לסיכון גבוה בהרבה ל-GBS
מאשר החיסון ובמקרים של מבצעי חיסון גדולים במגיפות של השפעת החוקרים ראו ירידה
במקרי ה-GBS באוכלוסייה עקב החיסון.
Vellozzi
C, Iqbal S, Stewart B, Tokars J, DeStefano F. Cumulative
risk of Guillain-Barre syndrome among vaccinated and unvaccinated populations
during the 2009 H1N1 influenza pandemic. Am J Public Health 2014;104:696-701.
החוקרים
בדקו את הסיכון היחסי ל-GBS (גייאן-בארה) בקרב 45
מיליון בני אדם שחוסנו בחיסון נגד שפעת בשנת 2009 (חיסון נגד H1N1 שהוא שפעת החזירים). הם
גילו כי עד סוף עונת השפעת, האוכלוסייה המחוסנת הייתה עם סיכון מצטבר נמוך יותר
ל-GBS מאשר לאוכלוסייה הלא מחוסנת. נתון זה הראה
את ההשפעה המגינה של החיסון נגד GBS בעונות השפעת.
Kwong
JC, Vasa PP, Campitelli MA, Hawken S, Wilson K, et al. Risk of Guillain-Barre syndrome after seasonal influenza
vaccination and influenza health-care encounters: a self-controlled study. Lancet
Infect Dis 2013;13:769-776.
החוקרים
העריכו את הסיכון ל-GBS (גייאן-בארה) לאחר זיהום שפעת או חיסון
בקנדה בין השנים 1993-2011. הם גילו כי הסיכון ל-GBS בתוך שישה שבועות לאחר הידבקות בשפעת הייתה גבוהה מאשר לאחר
החיסון. החוקרים זיהו מקרו אחד של GBS למיליון מחוסנים לעומת
17 מקרים של GBS למיליון חולים בשפעת.
Baxter
R, Bakshi N, Fireman B, Lewis E, Ray P, et al. Lack
of association of Guillain-Barre Syndrome with vaccinations. CID
2013;57(2):197-204.
החוקרים
העריכו את הסיכון ל-GBS (גייאן-בארה) לאחר חיסון בפוליו, MMR, חיסון מוצמד נגד פניאומוקוקוס, אבעבועות רוח, הומפיליוס
אינפלואנזה B, כלבת, שפעת, כל שילוב של טטנוס ודיפתריה,
הפטיטיס A או הפטיטיס B במשך 13 שנים ועל יותר מ-30 מיליון שנות אדם. החוקרים לא מצאו
עדות לסיכון מוגבר ל-GBS לאחר חיסון מכל סוג שהוא. ממצא נוסף שעלה
במחקר הוא כי מקרה חוזר של GBS (אצל אדם שלקה בעבר ב-GBS) לאחר מנת חיסון היה נדיר ביותר.
Greene
SK, Rett MD, Vellozzi C, Li L, Kulldorff M, et al. Guillain-Barre
Syndrome, influenza vaccination, and antecedent respiratory and
gastrointestinal infections: a case-centered analysis in the Vaccine Safety
Datalink, 2009-2011. PLoS ONE 2013;8(6):e67185.
צוות
שבדק את מאגר המידע VSD (Vaccine
Safety Datalink) מצא בעבר ש-GBS (גייאן-בארה) היה קשור לחיסונים מסוג שפעת
עם זן אחד בלבד (שפעת החזירים), אך לא לחיסונים עונתיים עם מספר זנים. במחקר זה
החוקרים העריכו עוד חיסונים ואת ההקשר ל-GBS שניתנו בשנת 2009-2010 ובשנת 2010-2011.
לא נמצאה כל עדות לסיכון מוגבר ל-GBS בעקבות 1.27 מיליון מנות של החיסון בשנת
2009-2010 או 2.8 מיליון מנות של החיסון של שנת 2010-2011.
Velentgas
P, Amato AA, Bohn RL, Chan KA, Cochrane T, et al. Risk of Guillain-Barre syndrome after meningococcal conjugate
vaccination. Pharmacoepidemiol Drug Saf 2012;21:1350-1358.I
החוקרים
לא זיהו מקרים של GBS (גייאן-בארה) לאחר קבלה של יותר מ-1.4
מיליון מנות של החיסון המוצמד למנינגוקוק (MCV4) במהלך תקופה של שלוש שנים בארה"ב. החוקרים מצאו כי אין
קשר בין החיסון לסיכון מוגבר ל-GBS.
Esteghamati
A, Gouya MM, Keshtkar AA, Mahoney F. Relationship between occurrence of Guillain-Barre syndrome
and mass campaign of measles and rubella immunization in Iranian 5-14 years
old children. Vaccine 2008;26:5058-5061.
החוקרים
חקרו את המופע של GBS (גייאן-בארה) לאחר מבצע חיסון ארצי באיראן
בשנת 2003 שבה 98% מאוכלוסיית היעד חוסנה בחיסון חצבת, חיסון אדמת או בשניהם
ביחד. החוקרים לא ראו עלייה במקרי ה-GBS בשנים לאחר החיסון והמופע היה בתדירות זהה לפני מבצע החיסון.
מידע זה מראה שאין קשר בין החיסונים נגד חצבת ואדמת לבין GBS.
Patja
A, Paunio M, Kinnunen E, Junttila O, Hovi T, et al.  Risk of Guillain-Barre syndrome after measles-mumps-rubella
vaccination. J Pediatr 2001;138:250-254.
החוקרים
מצאו כי שכיחות GBS (גייאן-בארה) בעקבות חיסון MMR (חצבת, אדמת וחזרת) לא הייתה גבוהה מזו של חולים לא מחוסנים. הם
גם לא מצאו שום אירוע של GBS לאחר החיסון. בנוסף,
חיסון MMR לאחר החלמה מ-GBS לא גרם להופעה מחדש של המחלה.


*******************************



בטיחות
חיסון הפפילומה

(HPV)

שם
המחקר
תקציר
Skufca
J, Ollgren J, Artama M, Ruokokoski E, Nohynek H, et al. The association of adverse events with bivalent human
papillomavirus vaccination: a nationwide register-based cohort study in
Finland.
Vaccine 2018;36:5926-5933.
החוקרים
העריכו את הקשר בין קבלת חיסון נגד פפילומה (HPV) לבין 65 מחלות אוטואימוניות נבחרות במהלך תקופה של שלוש שנים
בפינלנד בקרב בנות בגילאי 11-15 שנים. החוקרים לא מצאו שכיחות מוגברת של POTS (תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית) אצל אלו שחוסנו בהשוואה לאלה שלא היו.
בנוסף, המחברים לא מצאו עלייה בשכיחות של POTS בעת השוואת התקופה שקדמה לחיסון או לאחר כניסת החיסון.
Arana
J, Mba-Jonas A, Jankosky C, Lewis P, Moro PL, et al. Reports of postural orthostatic tachycardia syndrome after
human papillomavirus vaccination in the Vaccine Adverse Event Reporting
System.
J Adol Health 2017;61:577-582.
החוקרים
בחנו את תסמונת POTS שדווחו ל-VAERS בעקבות חיסון HPV. ברחבי העולם, חולקו יותר
מ-200 מיליון מנות של חיסון HPV במהלך תשע שנים. בתקופה
זו כ-29 דיווחים זוהו כ-POTS. בתוך ארה"ב, חולקו
כ-85 מיליון מנות של חיסון HPV במהלך אותה מסגרת זמן של
המחקר ו-13 דיווחים עמדו זוהו כ-POTS, עם שיעור משוער של דוח
POTS אחד עבור כל 6.5 מיליון מנות של HPV. החוקרים לא מצאו כל עדות המצביעה על בעיית בטיחות של POTS בעקבות חיסון HPV.
Arana
JE, Harrington T, Cano M, Lewis P, Mba-Jonas A, et al. Post-licensure safety monitoring of quadrivalent human
papillomavirus vaccine in the Vaccine Adverse Event Reporting System (VAERS),
2009-2015.
Vaccine 2018;36:1781-1788.
החוקרים
העריכו את הדיווחים שפורסמו במאגר VAERS בין השנים 2009 ו-2015
בקרב נשים וגברים בגילאי 9-26 שנים שקיבלו חיסון נגד HPV. יותר מ -60 מיליון מנות של חיסון HPV 4 זני חולקו במהלך פרק זמן זה בארה"ב. רק שני מקרים של אי-ספיקת
שחלות ראשונית שאובחנה על-ידי רופא, דווחו לאחר חיסון נגד ה-HPV, בשני המקרים המחוסנות היו עם היסטוריה של אמנוריאה (אל-וסת).
Naleway
AL, Mittendorf KF, Irving SA, Henninger ML, Crane B, et al. Primary ovarian insufficiency and adolescent vaccination. Pediatrics
2018;142(3):e20180943.
החוקרים
העריכו את ההיארעות של אי ספיקה שחלתית ראשונית (POI) בעקבות חיסון HPV, וכן בעקבות החיסונים Tdap,
MenACWY וחיסוני שפעת מומתים. בתוך מסד הנתונים שלKaiser
Permanente Northwest בצפון מערב ארה"ב במשך
שמונה שנים. כ-200,000 נשים הוערכו, כולל 60,000 שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון HPV. רק מקרה אחד מאושר של POI זוהה במטופלת. כ-23 חודשים לאחר המינון השלישי של חיסון HPV. החוקרים לא מצאו סיכון מוגבר לחוסר שחלות ראשוני לאחר חיסון HPV או כל חיסון אחר שמקבלים בגיל ההתבגרות.

*******************************



חיסונים
וטרשת נפוצה

(MS)

חיסון הפטיטיס B וטרשת נפוצה

שם
המחקר
תקציר
Mouchet J, Salvo F, Raschi E, et al. Hepatitis B vaccination and the putative risk of central
demyelinating diseases—A systematic review and meta-analysis. Vaccine 2018; 36:1548-1555.
החוקרים
ערכו סקירה שיטתית של הספרות הרפואית והמדעית עד לשנת 2017, ולא מצאו כל קשר בין
קבלת חיסון נגד צהבת B לבין התפתחות של מחלות דמיאלינציה.
Mailand MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol 2017; 264:1035-1050. 
החוקרים
בחנו את הספרות הרפואית בנושא חיסונים וטרשת נפוצה. לא נמצא כל שינוי בסיכון
לפתח טרשת נפוצה לאחר חיסון נגד פפילומה, צהבת B, שפעת, MMR, אבעבועות רוח, טטנוס,
שחפת, פוליו או דיפתריה.
Langer-Gould A, Qian L, Tartof SY, et al. Vaccines and risk of multiple sclerosis and other central
nervous system demyelinating diseases. JAMA
2014;71(12):1506-1513.
החוקרים
בדקו האם החיסונים נגד צהבת B ונגד וירוס הפפילומה, הגדילו
את הסיכון לטרשת נפוצה או לסימפטומים אחרים שקשורים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית
(ADS) כגון תסמונת ADEM, דלקת בעצב הראייה. בנוסף הם בדקו גם את הקשר לחיסונים אחרים
שהנחקרים קיבלו. הם לא מצאו כל קשר בין חיסון נגד וירוס הפפילומה או חיסון נגד
צהבת B ל-MS או לכל ADS עד שלוש שנים לאחר
החיסון. החוקרים מצאו שאצל מספר מועט מאוד של נבדקים מתחת לגיל 50, ראו עליה
בסיכון ל-ADS עד כ-30 יום לאחר החיסון אך הסיכון נעלם מ-30
יום ואילך. נתון זה הראה שהחיסונים הם לא הגורם אלא שאותם חולים היו עם רקע של
מחלה אוטואימונית סאבקלינית (כלומר הם חולים במחלה כלשהי אבל הסימפטומים לא
נראים לעין או עם סימפטומים מאוד קלים) מכיוון שאם היה קשר בין החיסונים והסיכון
לפתח מחלות אוטואימוניות, אזי הסיכון היה צריך להישאר גבוה לכל אורך תקופת
המחקר.
Mikaeloff Y, Caridade G, Rossier M, et al. Hepatitis B vaccination and the risk of childhood-onset
multiple sclerosis.  Arch Pediatr Adolesc Med
2007;161(12):1176-1182.
החוקרים
מצאו שהחיסון נגד צהבת B לא העלה את הסיכון
להתפתחות של טרשת נפוצה בגיל הילדות לכל אורך תקופת המחקר של 3 שנים.
Ozakbas S, Idiman E, Yulug B, et al. Development of multiple sclerosis after vaccination against
hepatitis B: a study based on human leucocyte antigen haplotypes. Tissue Antigens 2006;68: 235-238.
החוקרים
השווה את המהלך הקליני (כלומר התפתחות המחלה וההשלכות שלה) אצל
חולים שפיתחו טרשת נפוצה לאחר חיסון נגד צהבת B ואצל חולים שפיתחו טרשת נפוצה ללא רקע של חיסון נגד צהבת B. החוקרים לא ראו הבדלים קלינים בין החולים שחוסנו לחולים שלא
חוסנו. החוקרים הגיעו למסקנה שהחיסון ביטחותי לחולי טרשת נפוצה והוא אינו קשור
להתפתחות של טרשת נפוצה.
DeStefano F, Verstraeten T, Jackson LA, et al. Vaccinations and risk of central nervous system demyelinating
diseases in adults. Arch Neurol 2003; 60:504-509.
החוקרים
בדקו את ההקשר בין חיסונים לטרשת נפוצה ובדלקת בעצב הראייה אצל מבוגרים בגילאים
18-49 באמצעות מאגר מידע ענק של 3 ארגוני בריאות. החוקרים לא מצאו שום קשר בין
טרשת נפוצה ודלקת בעצב הראייה לבין החיסונים נגד צהבת B, שפעת, טטנוס, חצבת ואדמת.
Ascherio A, Zhang SM, Hernan MA, et al. Hepatitis B vaccination and the risk of multiple sclerosis. N Engl J Med 2001; 344:327-332. 
החוקרים
ביצעו מחקר בקרה ביקורת על אחיות בארה"ב ולא מצאו שום קשר בין חיסון HBV ולהתפתחות של טרשת נפוצה. אין קשר בין מספר המנות שניתנו
להתפתחות של טרשת נפוצה.
Confavreux C, Suissa S, Saddier P, et al. Vaccinations and the risk of relapse in multiple sclerosis. New Engl J Med 2001; 344(5):319-326.
החוקרים
מצאו שחיסון נגד טטנוס, HBV ושפעת לא העלו את
הסיכון הקצר טווח להתדרדרות חוזרת (relapse) של טרשת נפוצה.
Sadovnick AD and DW Scheifele. School-based hepatitis B vaccination programme and adolescent
multiple sclerosis. Lancet 2000;355:549-550.
החוקרים
בדקו המופע של טרשת נפוצה אצל בני נוער בגילאי 11-12 שנים בקולומביה הבריטית
לפני ואחרי הכנסת חיסון HBV. הם לא מצאו שום קשר
בין החיסון לטרשת נפוצה.

חיסון נגד
פפילומה (HPV) וטרשת נפוצה (MS)/מחלות דמיאלינציה

שם
המחקר
תקציר
Mouchet
J, Salvo F, Raschi E, et al. Human papillomavirus vaccine and demyelinating diseases—a
systematic review and meta-analysis. Pharmacol Res 2018;132:108-118.
החוקרים
ביצעו סקירה מקיפה על כל המחקרים שפורסמו במאי 2017 על מנת למצוא האם יש סיכון
בלפתח מחלת דמיאלינציה אחרי חיסון HPV. הם לא מצאו שום קשר בין החיסון ל-MS, מחלת דמיאלינציה מרכזית ודלקת בעצב
הראיה.
Mailand
MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol
2017; 264:1035-1050. 
החוקרים
עברו על רשומות רפואיות וספרותיות בהקשר של התפקיד של חיסונים בהתפתחות של טרשת
נפוצה (MS) או החמרה של טרשת נפוצה (relapse). הם לא מצאו שום קשר בין התפתחות של MS לבין חיסונים נגד צהבת B (HBV), חיסונים נגד וירוס הפפילומה (HPV), חיסון שפעת עונתי, חיסון MMR, חיסון נגד אבעבועות רוח, חיסון נגד טטנוס, חיסון נגד שחפת,
חיסון נגד פוליו או דיפתריה. לא היה סיכון מוגבר בהחמרה של MS לאחר החיסון.
Grimaldi-Bensouda
L, Rossignol M, Kone-Paut I, et al. Risk of autoimmune diseases and human papilloma virus (HPV)
vaccines: six years of case-referent surveillance. J Autoimmun
2017; 19:84-90.
החוקרים
בדקו את הסיכון של מחלות אוטואימוניות בהקשר לחיסון נגד פפילומה אצל ילדות ונשים
בגילאים 11-25 שנים במשך זמן של 6 שנים וחצי. הם מצאו שאין שום קשר בין החיסון
ולתופעות של MS, גיליאן ברה, מחלות דאמליאנציה, סכרת סוג
1, דלקת אוטואימונית של התירואיד, טרומבוציטופניה אימונית ומחלות רקמות חיבור.
Dhar
JP, Essenmacher L, Dhar R, et al. The safety and immunogenicity of quadrivalent HPV (qHPV)
vaccine in systemic lupus erythematosus. Vaccine 2017;35:2642-2646.
החוקרים
בדקו את הבטיחות והאימונוגניות של חיסון נגד פפילומה אצל נשים עם SLE (זאבת) בגילאים 19 עד 50. חמישה מקרים של תופעות לוואי חמורות
התרחשו אך אף לא אחת מהן הייתה קשורה לחיסון או לזאבת. אף אחת מהנשים לא סבלה
מהחמרה של SLE או החמרה של המחלה. החוקרים הגיעו למסקנה
שהחיסון יעיל ובטוח גם לנשים עם זאבת.
Gronlund
O, Herweijer E, Sundstrom K, et al. Incidence of new-onset autoimmune disease in girls and women
with pre-existing autoimmune disease after quadrivalent human papillomavirus
vaccination: a cohort study. J Int Med 2016;280:618-626.
החוקרים
בדקו האם חיסון HPV היה קשור לעלייה בהופעה של מקרים חדשים של
מחלות אוטואימוניות באוכלוסייה בסיכון גבוה של יותר מ-70,000 מנשים וילדות
בגילאים 10-30 עם רקע של מחלות אוטואימוניות. החוקרים לא מצאו שום קשר או זיהו
מקרים חדשים של מחלות אוטואימוניות לחיסון ה-HPV באוכלוסייה בסיכון.
Scheller
NM, Svanstrom H, Pasternak B, et al. Quadrivalent HPV vaccination and risk of multiple sclerosis
and other demyelinating diseases of the central nervous system. JAMA
2015;313(1):54-61.
החוקרים
בדקו את ההקשר בין חיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV) והסיכון להתפתחות של טרשת נפוצה (MS) או מחלות דהמיאלניציה אחרות אצל נשים וילדות בגילאים 10-44
בדנמרק ובשוודיה. החוקרים בדקו כ-4,000,000 נשים ויותר מ-789,000 נשים שקיבלו את
חיסון ה-HPV. החוקרים לא מצאו קשר או סיכון גבוה להתפתחות
של MS ומחלות דהמיאלנציה אחרות כגון אופטיק
נויריטיס, נורומיאליטיס אופטיקה, דלקת בחוט השדרה או ADEM.  
Langer-Gould
A, Qian L, Tartof SY, et al. Vaccines and risk of multiple sclerosis and other central
nervous system demyelinating diseases. JAMA 2014;71(12):1506-1513.
החוקרים
בדקו חיסונים, ספציפית חיסון נגד צהבת B ונגד פפילומה בהקשר של האם הם גורמים לסיכון גבוה יותר של טרשת
נפוצה, ADEM, דלקת בחוט השדרה ומחלות נוספות של
דהמיאלנציה. הם לא מצאו שום קשר בין החיסונים למחלות הנ"ל לכל אורך תקופת
המחקר שארך כשלוש שנים.

החיסון
נגד שפעת וטרשת נפוצה ומחלות דהמיאלינציה של מערכת העצבים המרכזית

שם
המחקר
תקציר
Mailand MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol 2017; 264:1035-1050. 
החוקרים
סקרו את הספרות הרפואית ולא מצאו קשר בין חיסון השפעת לטרשת נפוצה.
DeStefano F, Verstraeten T, Jackson LA, et al.  Vaccinations and risk of central nervous system demyelinating
diseases in adults. Arch Neurol 2003;60:504-509.
החוקרים
בדקו את הקשר בין חיסונים להופעה של טרשת נפוצה או נויריטיס אופטי אצל מבוגרים
בגילאים 18 עד 49 ורשומים בשלושה ארגוני בריאות גדולים. החוקרים בדקו את ההופעה
של הסימפטומים הראשונים לאחר מנת החיסון הראשונה ובזמן מנות נוספות של החיסונים.
הם לא מצאו שום קשר בין החיסונים שנבדקו וכללו את החיסון נגד צהבת B, חיסון נגד שפעת, חיסון נגד טטנוס, חצבת או אדמת. 
Confavreux C, Suissa S, Saddier P, et al.  Vaccinations and the risk of relapse in multiple sclerosis. New Engl J Med 2001; 344(5):319-326.
החוקרים
מצאו שהחיסונים נגד טטנוס, צהבת B ושפעת לא גרמו להחמרה
של טרשת נפוצה אצל מבוגרים.
Moriabadi NF, Niewiesk S, Kruse N, Jung S, Weissbrich B,
et al.  Influenza
vaccination in MS: absence of T-cell response against white matter proteins. Neurol 2001; 56:938-943.
החוקרים
בדקו את תאי ה-T הספציפיים לוירוס השפעת ולתאי מיאלין עם
חלבון ספציפי אצל חולים עם טרשת נפוצה וקבוצת ביקורת של בני אדם בריאים כאשר שתי
הקבוצות קיבלו את חיסון נגד שפעת. שתי הקבוצות הגיבו לחיסון עם תגובה חיסונית
תקינה כפי שניתן לראות לפי טיטר הנוגדנים. בשתי הקבוצות לא ראו עליה בתאי ה-T הספציפיים שקשורים לתאי המיאלין או לתאי מיאלין רקומביננטים.
החוקרים הגיעו למסקנה שמידע זה תאם למחקרי תצפית שהחיסון נגד שפעת בטוח לחולי
טרשת נפוצה.
Miller AE, Morgante LA, Buchwald LY, Nutile SM, Coyle PK,
et al.  A multicenter,
randomized, double blind, placebo-controlled trial of influenza immunization
in multiple sclerosis. Neurol 1997;48;312-314.
החוקרים
בדקו את ההשפעה של חיסון השפעת אצל חולי טרשת נפוצה. הם לא מצאו שום הבדל בין
קבוצה שקיבלה פלסבו לקבוצה שקיבלה את החיסון בהקשר של החמרה של המחלה. הם הגיעו
למסקנה שהחיסון בטוח לחולי טרשת נפוצה ואינו גורם להחמרה או קשור לעליה בהתקפים
של המחלה.
Michielsens B, Wilms G, Marchal G, Carton H. Serial
magnetic resonance imaging studies with paramagnetic contrast medium:
assessment of disease activity in patients with multiple sclerosis before and
after influenza vaccination. Eur Neurol 1990;30(5):258-259.
החוקרים
בדקו חולי טרשת נפוצה עם הישנות (relapse) שכיחה של המחלה בהקשר
של האם החיסון נגד שפעת קשור לכך. החוקרים בדקו את המטופלים למשך כ-3 שבועות
ועשו בדיקות MRI לפני החיסון ואחרי החיסון. החוקרים לא
מצאו החמרה לפני ואחרי החיסון. החוקרים הגיעו למסקנה שחיסון השפעת לא משפיע על
חולי טרשת נפוצה.

*******************************



סיבוכים
נוירולוגים וחיסון השעלת

שם
המחקר
תקציר
Top KA, Brna P,
Ye L, Smith B. Risk of seizures after immunization in children with epilepsy: a
risk interval analysis. BMC Pediatr 2018;18:134.
החוקרים
ניתחו את הסיכון להתקפים לאחר חיסון אצל ילדים עם אפילפסיה מתחת לגיל 7. הסיכון
להתקפים לא הוגדל 0-14 יום לאחר החיסון. החוקרים הסיקו כי ילדים עם אפילפסיה
אינם נמצאים בסיכון מוגבר להתקפים בעקבות החיסון. ממצאים אלה מראים כי החיסון
בטוח לילדים עם אפילפסיה.
Daley MF, Yih WK,
Glanz JM, Hambidge SJ, Narwaney KJ, et al. Safety of diphtheria, tetanus, acellular pertussis and
inactivated poliovirus (DTaP-IPV) vaccine. Vaccine
2014;32:3019-3024.
החוקרים
בדקו את הסיכון לתופעות לוואי חמורות אך נדירות לאחר קבלת DTaP-IPV (חיסון מחומש) ביותר מ-200,000 ילדים בגילאי 4-6 שנים במהלך תקופה של
ארבע שנים באמצעות פרויקט VSD בארה"ב. קבלת DTaP-IPV לא הגדילה את הסיכון לדלקת קרום המוח / דלקת המוח, התקפים, שבץ,
תסמונת Guillain-Barré, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, אנפילקסיס,
תגובות אלרגיות חמורות או תגובות מקומיות רציניות.
Sun Y,
Christensen J, Hviid A, Li J, Vedsted P, et al. Risk of febrile seizures and epilepsy after vaccination with
diphtheria, tetanus, acellular pertussis, inactivated poliovirus, and Haemophilus
influenzae type b. JAMA 2012;307(8):823-831.
החוקרים
העריכו את הסיכון לפירכוסי חום ואפילפסיה של יותר מ-300,000 ילדים שקיבלו DTaP-IPV-Hib בגילאים 3, 5 ו -12 חודשים בדנמרק במהלך תקופה של שש שנים.
חיסון DTaP-IPV-Hib לא היה קשור לסיכון מוגבר של התקפי
פרכוסים בילדים בתוך שבעה ימים לאחר קבלת החיסון לעומת אלה ילדים מעבר שבעה ימים
של חיסון. ניתוחי משנה הראו עלייה בסיכון להתקפים של פירכוסי חום ביום החיסונים
הראשונים אם כי הסיכון המוחלט היה קטן. חיסון DTaP-IPV-Hib לא היה קשור עם סיכון מוגבר לאפילפסיה. (כאמור בפירכוסי חום כל
עלייה של חום גורמת לפירכוסים אצל אלו הסובלים מכך – זו תופעה שפירה שעוברת
מעצמה כאשר הילדים גדלים)
Huang WT,
Gargiullo PM, Broder KR, Weintraub ES, Iskander JK, et al. Lack of
association between acellular pertussis vaccine and seizures in early
childhood. Pediatrics 2010;126(2):e263-e269.
החוקרים
בדקו את שכיחות ההתקפים לאחר קבלת DTaP במשך 10 שנים ביותר מ
-430,000 ילדים בגילאי 6 שבועות ל -23 חודשים. הם לא מצאו קשר או עלייה משמעותית
בסיכון להתקפים לאחר קבלת DTaP.
Yih WK, Nordin
JD, Kulldorff M, Lewis E, Lieu TA, et al. An assessment of the safety of
adolescent and adult tetanus-diphtheria-acellular pertussis (Tdap) vaccine,
using active surveillance for adverse events in the Vaccine Safety Datalink.
Vaccine 2009;27:4257-4262.
הבטיחות
של Tdap נצפתה במחקר זה מדי שבוע בקרב נבדקים
בגילאי 10-64 שנים, תוך התייחסות ספציפית לדלקת המוח, דלקת קרום המוח, תסמונות הגורמות
לשיתוק, התקפים אפילפטים, הפרעות עצב גולגולתי ותסמונת Guillain-Barré
(GBS). לא נמצאו עדויות לקשר בין Tdap ובין כל תופעות לוואי אלו במהלך תקופת מעקב של שלוש שנים שכללה
יותר מ-660,000 מנות Tdap.
Ray P, Hayward J,
Michelson D, Lewis E, Schwalbe J, et al. Encephalopathy
after whole-cell pertussis or measles vaccination: lack of evidence for a
causal association in a retrospective case-control study. Pediatr Infect
Dis J 2006;25:768-773.
החוקרים
בדקו את הקשר האפשרי בין חיסון עם רכיב השעלת התאי (DTP) וחיסון עם רכיב החצבת (MMR) לבין אנצפלופתיה, אנצפליטיס ותסמונת ריי, על ידי הערכה ומעקב
של תיקים רפואיים למשך 15 שנים אצל ארבעה ארגונים רפואיים בארצות הברית, אשר
הקיפו קרוב ל-2.2 מיליון ילדים. החיסונים DTP ו-MMR לא היו קשורים לעלייה בסיכון של
אנצפלופתיה, דלקת המוח, או תסמונת ריי לאחר החיסון. בנוסף לכך, לא נמצאה אנצפלופתיה
שקשורה ספציפית לרכיב השעלת התאי, תוצאות שהיו זהות גם במחקרים אחרים.
Barlow WE, Davis
RL, Glasser JW, Rhodes PH, Thompson RS, et al. The risk of
seizures after receipt of whole-cell pertussis or measles, mumps and rubella
vaccines. N Engl J Med 2001;345:656-661.
החוקרים
בדקו את הקשר בין חיסון DTP (רכיב
השעלת התאי שלא משווק יותר) וחיסון
MMR וסיכון להתקף פרכוסים ראשון, פרכוסים
שלאחר מכן, נכות ובעיות התפתחויות אצל ילדים. במשך תקופת המחקר של 3 שנים, נבדקו
יותר מ-340,000 מנות חיסון DTP ו-130,000 מנות חיסון MMR. נתינה של DTP גרמה לעליה בסיכון
לפרכוסי חום רק ביום מתן החיסון (6 ל-9 מקרים של פרכוסי חום ל-100,000 ילדים
מחוסנים), מתן של חיסון MMR גרם לעליה של פרכוסי
חום אצל כ-8 עד 14 ימים לאחר מתן החיסון (25-34 פרכוסי חום ל-100,000 ילדים).
שני החיסונים אינם קשורים ולא ראו עליה בסיכון לפרכוסים שהם לא פרכוסי חום.
ילדים עם פרכוסי חום לא הראו עליה בסכנה לנכות או לבעיות התפתחותיות בהמשך חייהם
בהשוואה לילדים לא מחוסנים.
Goodwin J, Nash
M, Gold M, Heath TC, Burgess MA. Vaccination of children following a previous
hypotonic-hyporesponsive episode. J Paediatr
Child Health 1999;35:549-552.
איפיזודות
היפורספונסיביות-היפוטוניות (HHE) נחשבו בעבר התווית נגד
לחיסון שעלת באוסטרליה. במחקר זה, החוקרים העריכו את הבטיחות של חיסון נוסף
בילדים שחוו HHE. החוקרים לא מצאו HHE או תגובות חמורות לאחר DTaP, DTP או DT. החוקרים הסיקו כי ילדים בריאים בעבר אשר
חווים תגובות HHE יכולים להמשיך בבטחה את לוחות החיסונים
הסטנדרטיים
Vermeer-de Bondi
PE, Labadie J, Rumke HC. Rate of
recurrent collapse after vaccination with whole cell pertussis vaccine:
follow up study. BMJ 1998;316:902-903.
החוקרים
ערכו מחקר מעקב על 84 ילדים בהולנד עם התמוטטות מדווחת לאחר החיסון הראשון שלהם
לרכיב שעלת תאי (DTP) כדי לקבוע את שיעור הישנותם של אלו
שקיבלו מינונים הבאים של DTP. לאף אחד מהילדים לא
היתה התמוטטות חוזרת, ותופעות לוואי אחרות היו קלות.
Greco D, Salmaso
S, Mastrantonio P, Giuliano M, Tozzi A, et al. A controlled trial of two acellular vaccines and one whole cell
vaccine against pertussis. N Engl J Med
1996;334:341-348.
החוקרים
השוו את היעילות והבטיחות של שני חיסונים. DTwP (דיפתריה טטנוס ושעלת תאי) ו-DT לבדם בלמעלה מ-14,000 ילדים בגילאי 6 עד 28 שבועות של חיים. ל- DTwP נמצא שיעור גבוה משמעותית של תגובות מקומיות ומערכיות, כולל
נפיחות ורגישות מקומית, עצבנות, חום, בכי מתמשך במשך 3 שעות, ואפיזודות
היפוטוניות / היפרפורספונזיסטיות לעומת אלו שקיבלו DTaP (חיסון עם רכיב השעלת הא-תאי). אירועים לאחר קבלת DTaP היו דומים לקבוצת הביקורת שקיבלה DT בלבד. ההתקפים היו נדירים או לא התרחשו בקבוצות החיסונים.
(כלומר מצאו שהחיסון ה-DTaP עם פחות תופעות לוואי
מה-DTP)
Gustafsson L,
Hallander HO, Olin P, Reizenstein E, Storsaeter J. A controlled trial of a two-component acellular, a five-component
acellular, and a whole-cell pertussis vaccine. N Engl J Med
1996;334:349-356.
החוקרים
השוו את היעילות והבטיחות של שני סוגים של חיסון נגד שעלת. החיסון הא-תאי והחיסון
התאי וגם חיסון טטנוס דיפתריה ללא רכיב השעלת בלמעלה-9,000 ילדים במהלך ששת
החודשים הראשונים של החיים. ל-DTP נמצא
שיעור גבוה משמעותית של תגובות מקומיות ומערכיות, כולל בכי ממושך, ציאנוזה, חום
ותגובות מקומיות לעומת חיסוני DTaP ו- DT.  שיעורי DTaP של אירועים אלה היו דומים לקבוצת הביקורת שקיבלה DT לבדה. התופעות לוואי התרחשו לעיתים רחוקות ב-48 השעות שלאחר
קבלת החיסון, והשיעורים היו דומים בין כל הקבוצות.
Rosenthal S, Chen
R, Hadler S. The safety of acellular pertussis vaccine vs whole-cell pertussis
vaccine. Arch Pediatr Adolesc Med 1996;150:457-46
בדצמבר
1991 רשם ה- FDA את החיסון הראשון הא-תאי לשעלת לשימוש
בילדים בגילאי 15 חודשים עד 7 שנים. במחקר זה, החוקרים ניתחו נתוני מעקב שלאחר
השיווק שהוגשו למערכת המידע VAERS מסוף 1990 ועד סוף
1993, כדי לקבוע האם תופעות לוואי חמורות אך נדירות הן פחות שכיחות לאחר DTaP בהשוואה לרכיב השעלת התאי ( 
DTP). 
כ -27 מיליון מנות DTP ו-5
מיליון מנות DTaP נמסרו בתקופה זו. חיסון
ה-DTaP (החיסון עם רכיב השעלת
הא-תאי) היה קשור באופן משמעותי לפחות תופעות לוואי שליליות, וכן פחות דיווחים על
תופעות לוואי קלות (חום, התקפים או אשפוז) בהשוואה ל-DTP.



*******************************



חיסונים
ומוות בעריסה

(SIDS)

שם
המחקר
תקציר
Yang
YT and Shaw J. Sudden infant death syndrome, attention-deficit/hyperactivity
disorder and vaccines: longitudinal population analyses. Vaccine
2018;36:595-598.
החוקרים
ניתחו מידע ממאגר מידע לאומי בנושא "מוות בעריסה". הם איגדו מידע של 6
שנים של מתן חיסונים אצל ילדים בגילאי 3 חודשים. הם מצאו שאין קשר בין חיסוני
שגרה למוות בעריסה ואין סיכון מוגבר.
Moro
PL, Arana J, Cano M, Lewis P, Shimabukuro TT. Deaths
reported to the Vaccine Adverse Event Reporting System, United States,
1997-2013.
CID 2015;61:980-987.
החוקרים
בדקו מידע מה-VAERS לאורך פרק זמן של 16 שנים ובו היה כלול
מוות בעריסה (SIDS). עם
השנים הם ראו ירידה במקרי המוות בעריסה בארה"ב. בנוסף, לאחר כניסה של
חיסונים חדשים לשגרה כגון רוטה וירוס, חיסון נגד פנאומוקוק והחיסון מהחומש הם לא
ראו עליה במקרי ה-SIDS
אלא ירידה.
Traversa
G, Spila-Alegiani S, Bianchi C, Ciofi degli Atti M, Frova L, et al. Sudden unexpected deaths and vaccinations during the first
two years of life in Italy: a case series study. PLoS ONE
2011;6(1):e16363.
החוקרים
לא מצאו סיכון גבוה יותר ל-SUD (מוות ארעי לא מוסבר) בפרק זמן של 0-7
ימים לאחר חיסון ופרק זמן של 0-14 ימים לאחר חיסון (כלומר אין קשר).
Vennemann,
MMT, Butterfab-Bahloul T, Jorch G, et al. Sudden infant death syndrome: no increased risk after
immunisation. Vaccine 2007;25: 336-340.
החוקרים
חקרו את הקשר ל-SIDS
ולהתחסנות בשנה הראשונה של החיים. ניתן גם דגש לחיסונים מרובים עם 15 אנטיגנים
שונים. הם לא מצאו שום קשר בין SIDS לבין ההתחסנות בפרק זמן של 14 יום לאחר
מתן החיסון. בנוסף הם מצאו שתינוקות שנפטרו עקב SIDS היו פחות מחוסנים וקיבלו את החיסון בגיל
מאוחר יותר בהשוואה לתינוקות בריאים שהתחסנו בזמן ולפי ההמלצות.
Eriksen
EM, Perlman JA, Miller A, Marcy SM, Lee H, et al. Lack of
association between hepatitis B birth immunization and neonatal death: A
population-based study from the Vaccine Safety Datalink Project. Pediatr
Infect Dis J 2004;23:656-661.
החוקרים
העריכו יותר מ -360,000 לידות במהלך תקופה של חמש שנים, כדי לקבוע האם קיים קשר
בין קבלת חיסון נגד הפטיטיס B בלידה לבין מוות בעריסה. החוקרים מצאו כי
אין קשר בין קבלת חיסונים נגד הפטיטיס B בזמן לידתם לבין תמותת ילודים, ושיעור
מקרי המוות כתוצאה מגורמים בלתי צפויים (SIDS) לא היה שונה בין תינוקות מחוסנים ובלתי
מחוסנים.
Fleming
PJ, Blair PS, Platt MW, Tripp J, Smith IJ, et al. The UK
accelerated immunisation programme and sudden unexpected death in infancy:
case-control study. BMJ 2001;322:1-5.
בתחילת שנות ה-90 הואץ לוח הזמנים של חיסונים
שגרתיים לתינוקות בבריטניה כדי לתת את החיסונים בגיל מוקדם יותר. החוקרים מצאו
כי תוכנית החיסון המואץ לא הגדילה את הסיכון ל-SIDS באוכלוסיית מחקר של 17.7 מיליון תינוקות. כמו כן הילדים שלא
התחסנו או התחסנו אופן חלקי היו בסיכון הגבוה ביותר למוות בעת הינקות.
Jonville-Bera
AP, Autret-Leca E, Barbeillon, Paris-Llado J and the French Reference Centers
for SIDS. Sudden unexpected death in infants under 3 months of age and
vaccination status – a case-control study. Br J Clin Pharmacol 2001;51:271-276.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי בן שנתיים על מצב
התחסנות של תינוקות שמתו בין גילאי חודש ל-3 חודשים בצרפת כדי להעריך האם החיסון
הגביר את הסיכון למוות בעריסה. החוקרים מצאו כי החיסון המחומש (DTAP-IPV) עם או בלי חיסון HiB לא הגביר את הסיכון ל-SIDS.
Silvers
LE, Ellenberg SS, Wise RP, Varricchio FE, Mootrey GT, et al. The
epidemiology of fatalities reported to the Vaccine Adverse Event Reporting
System 1990-1997. Pharmacoepidemiol Drug Saf 2001; 279-285.
החוקרים בדקו את מקרי המוות שדווחו ל- VAERS בארה"ב במשך שבע שנים ומצאו שהדיווחים הגיעו לשיא בשנים
1992-1993 ולאחר מכן ירדו, כאשר כמעט מחצית מהמקרים יוחסו ל-SIDS. המגמה של הפחתת שיעורי SIDS
קשורה עם המלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים משנת 1992 לתינוקות לישון בצדם
או בגבם ובמסגרת המכון הלאומי לבריאות הילד ולפיתוח האדם  בזמן הפרוייקט "חזרה לישון" ב-1994.
החוקרים הגיעו למסקנה כי נתונים אלה תומכים בממצאים של מחקרים מבוקרים שנעשו בעבר
המראים כי הקשר הזמני שחשבו שהיה קיים בתחילת שנות ה-90 סוף ה-80 בין חיסון
לתינוקות ו-SIDS הוא מקרי ולא סיבתי.
Griffin
MR, Ray WA, Livengood JR, Schaffner W. Risk of sudden infant death syndrome after immunization with
the diphtheria-tetanus-pertussis vaccine. New Engl J Med 1988;319(10):618-623.
החוקרים בדקו האם החיסון האחרון של DTP הוא גורם סיכון אפשרי עבור SIDS במהלך תקופה של 10 שנים בטנסי. הם לא מצאו
עלייה בסיכון ל-SIDS לאחר חיסון עם חיסון DTP  ולא נמצא קשר בין ה-SIDS לבין הגיל שבו מתחילים את החיסון (כלומר זה לא
משנה אם החיסון ניתן בגיל יום או גיל חצי שנה). בנוסף, שיעור ה-SIDS ירד בשבוע הראשון לאחר החיסון.
Hoffman
HJ, Hunter JC, Damus K, Pakter J, Peterson DR, et al. Diphtheria-tetanus-pertussis immunization and sudden infant
death: results of the National Institute of Child Health and Human Development
Cooperative Epidemiological Study of Sudden Infant Death Syndrome Risk
Factors.
Pediatrics 1987;79:598-611.
החוקרים בחנו את הקשר האפשרי בין חיסון דיפתריה-טטנוס-שעלת
(DTP) לבין הופעת מוות פתאומי של ילדים בארצות הברית, תוך שימוש
בנתונים ממסד נתונים לאומי אפידמיולוגי. הם לא מצאו קשר זמני בין SIDS לבין קבלת החיסון DTP. תינוקות עם SIDS היו פחות מחוסנים/לא מחוסנים מאשר תינוקות ללא SIDS.
Keens
TG, Davidson Ward SL, Gates EP, Andree DI, Hart LD. Ventilatory pattern following diphtheria-tetanus-pertussis
immunization in infants at risk for sudden infant death syndrome. AJDC
1985;139:991-994.
החוקרים העריכו את ההשפעות של חיסון DTP על
דפוס האוורור במהלך השינה אצל תינוקות בסיכון מוגבר ל- SIDS, כולל אלה עם דום נשימה לא מוסבר ואלה שהיו אחים של קורבנות SIDS.. החוקרים מצאו כי חיסון DTP לא
הגביר את הפרעות של דפוס האוורור בתינוקות בסיכון מוגבר ל-SIDS.
*******************************


האם יש עומס על הילד במתן מספר חיסונים:


שם
המחקר
תקציר
Glanz
JM, Newcomer SR, Daley MF, DeStefano F, et al. Association between estimated cumulative vaccine antigen
exposure through the first 23 months of life and non-vaccine-targeted
infections from 24 through 47 months of age. JAMA 2018;319(9):906-913.
החוקרים
בדקו את הקשר בין מספר החיסונים שניתנו בשנתיים הראשונות לחייהם לבין התרחשותם של
זיהומים שאינם קשורים לחיסונים בין הגילאים שנתיים לארבע שנים. הם לא מצאו הבדל
במספר המצטבר של אנטיגנים או במספר האנטיגנים שקיבלו ביום אחד ילדים שפיתחו
זיהומים שאינם קשורים לחיסונים (כלומר, לא היה עומס על מערכת החיסון והילדים חלו
בלי קשר לחיסון).
Sherrid
AM, Ruck CE, Sutherland D, et al. Lack of
broad functional differences in immunity in fully vaccinated vs. unvaccinated
children. Pediatr
Res 2017;81(4):601-608.
החוקרים
העריכו את התגובה החיסונית לגירויים כלליים של מערכת החיסון שלא קשורים לחיסונים
בקרב ילדים שחוסנו באופן מלא ובלתי מחוסנים לחלוטין בטווח הגילאים 3 ל -5 שנים.
הם מצאו כי חיסונים סטנדרטיים בילדות לא גרמו לשינויים שקשורים להחלשה של מערכת
החיסון והחיסונים לא גרמו לילדים להיות יותר רגישים לזיהומים בהשוואה ללא
מחוסנים.
DeStefano
F, Price CS, Weintraub ES. Increasing exposure to antibody-stimulating proteins and
polysaccharides in vaccines is not associated with risk of autism. J Pediatr 2013;163:561-567.
החוקרים
בדקו האם יש קשר בין החשיפה לאנטיגנים ספציפיים בחיסונים או לחשיפה מקסימלית
ביום אחד לחיסונים (כלומר מספר רב של מנות חיסון) לבין התפתחות הפרעת ספקטרום
האוטיזם (ASD),
הפרעה אוטיסטית (AD)
או ASD עם
רגרסיה אצל ילדים בשנתיים הראשוניים לחייהם. הם לא מצאו קשר בין חשיפה לאנטיגן
מחיסונים או לחשיפה מקסימלית לבין הסיכון לפתח ASD, AD או ASD עם רגרסיה.
Iqbal
S, Barile JP, Thompson WW, DeStefano F. Number of antigens in early childhood vaccines and
neuropsychological outcomes at age 7-10 years. Pharmacoepidemiol
Drug Saf 2013;22:1263-1270.
החוקרים
השוו את התוצאות הנוירו-פסיכולוגיות אצל יותר מ-1,000 ילדים בגילאי 7-10 שנים עם
מספר האנטיגנים הספציפיים לחיסונים שאליהם הם נחשפו במהלך 24 החודשים הראשונים
לחיים. הם לא מצאו קשר בין מספר האנטיגנים הספציפיים לחיסונים לבין תוצאות
נוירו-פסיכולוגיות שליליות.
Smith
MJ and Woods CR. On-time vaccine receipt in the first year does not adversely
affect neuropsychological outcomes. Pediatrics 2010;125;1134-1141.
החוקרים
השוו תוצאות נוירו-פסיכולוגיות ארוכות טווח אצל ילדים שקיבלו חיסונים בזמן לעומת
אלו שקיבלו חיסונים מאוחרים או לא מלאים במהלך הינקות. מתן חיסון בזמן לא היה
קשור לתוצאות נוירופסיכולוגיות שליליות כ-7 עד 10 שנים מאוחר יותר. החוקרים
הגיעו למסקנה כי אין כל תועלת בעיכוב חיסונים במהלך השנה הראשונה לחיים.
Hviid
A, Wohlfahrt J, Stellfeld M, et al.  Childhood vaccination and nontargeted infectious disease
hospitalization. JAMA 2005;294(6):699-705.
החוקרים
העריכו את הקשר בין חיסוני ילדות המנוהלים באופן שגרתי לבין הופעתן של מחלות
זיהומיות ביותר מ-800,000 ילדים. הם גילו כי לא מספר החיסונים ולא קבלת חיסונים
מרובים של אותו חיסון הגבירו את הסיכון לאשפוז הנגרם על ידי מחלות זיהומיות.
Offit
PA, Quarles J, Gerber MA, et al.  Addressing
parents’ concerns: do multiple vaccines overwhelm or weaken the infant’s
immune system? Pediatrics 2002;109(1):124-129.
בהינתן
מספרם של תאי B
במחזור הדם, מספרם של נוגדנים ספציפיים במחזור הדם , מספר האנטיגנים הספציפיים
לחיסונים שאליהם חשופים תינוקות בשנים הראשונות של החיים, וכמות הנוגדנים
הדרושים כדי להגיב לכל אנטיגן, החוקרים העריכו כי לתינוקות יש יכולת תיאורטית לקבל
לפחות כ-10,000 חיסונים בבת אחת. המחברים הראו גם שמספר המרכיבים החיסוניים
בחיסונים הנוכחיים הוא למעשה פחות מחיסון אחד (אבעבועות שחורות) שהילדים קיבלו
לפני 100 שנה.
*******************************



פוליסורבט
80 בחיסון:


שם
המחקר
תקציר
Gadzinowski
J, Tansey SP, Wysocki J, et al. Safety
and immunogenicity of a 13-valent pneumococcal conjugate vaccine manufactured
with and without polysorbate 80 given to healthy infants at 2, 3, 4, and 12
months of age. Pediatr Infect Dis J 2015;34:180-185.
החוקרים
בדקו את הבטיחות והאימונוגניות של PCV-13 המיוצרים עם או בלי
פוליסורבט 80 אצל תינוקות בגיל שנתיים, 3, 4 ו -12 חודשים. האימונוגניות והבטיחות
היו דומים בשני החיסונים.



*******************************



חיסונים
ושמרים:

שם
המחקר
תקציר
Wiedermann
G, Scheiner O, Ambrosch F, Kraft D, Kollaritsch H, et al. Lack of induction
of IgE and IgG antibodies to yeast in humans immunized with recombinant
hepatitis B vaccines. Int Archs Allergy Appl Immun 1988;85:130-132.
במחקר,
מתנדבים חוסנו בשלוש מנות של חיסון הפטיטיס B רקומביננטים שמקורו משמרים במרווחים חודשיים
בהשוואה עם חיסונים ממקור של פלסמה של בני אדם. נבדקו דגימות דם לנוכחות של
נוגדנים IgE או
IgG
כנגד אנטיגנים שמרים הקשורים ל- Saccharomyces
cerevisiae ו- Candida
albicans, בהתאמה, כאשר קיימת תגובתיות בין שתי
הגנריות. לא נמצאה עלייה בנוגדי IgE (נוגדני אלרגיה) נגד אנטיגנים של Saccharomyces
cerevisiae ולא בנוגדי IgG נגד אנטיגנים לקנדידה. החוקרים הסיקו כי
חלבוני השמרים בחיסוני הפטיטיס B רקומביננטים אינם גורמים לתגובה אלרגית מסוג
1 או מסוג 3.
Petre
J, Van Wijnendaele F, De Neys B, Conrath K, Van Opstal O, et al. Development
of a hepatitis B vaccine from transformed yeast cells. Postgrad Med H
1987;63(Suppl 2):73-81.
החוקרים
בדקו מחוסנים לפני ואחרי חשיפה לחיסון נגד צהבת B שמקורו משמרים ואת רמת הנוגדנים
אנטי-שמרים בדמם. כל הנבדקים נבדקו לפני ההתחסנות בשביל למצוא האם הם חיוביים
עבור נוגדנים נגד IgG לשמרים
לפני החיסון. 1-2% מהנבדקים היו עם רמות נמוכות של נוגדני IgE אנטי שמרים לפני ההתחסנות. טיטר הנוגנדים
מסוג IgG
לאחר חיסון היה בטווחים שונים בין כל הנבדקים, כל הטווחים שנצפו לא היו קשורים
לתגובות שליליות כלשהן. חיסון ממקור של שמרים הוא בטוח, גם במתחסנים שיש להם נוגדן
מסוג IgE
נגד שמרים.
Zajac
BA, West DJ, McAleer WJ, Scolnick EM. Overview of clinical studies with
hepatitis B vaccine made by recombinant DNA. J Infect 1986;13(Suppl A):39-45.
האנטיגן
שנעשה בו שימוש בחיסון הפטיטיס B, שמקורו בתרבית של חיידקי הפטיטיס B, מיוצר על ידי שמרים שלתוכם הוחדר המקטע
הגנטי של האנטיגן. בחיסון יש כמויות מיניאטוריות (trace
amount) של חלבון שמרים. ככזה, קיים חשש תיאורטי
כי מתן של חיסון ממקור שמרי עלול לגרום תגובות אלרגיות לחלבוני שמרים. החוקרים
בדקו את הסרום של 133 אנשים לפני ואחרי קבלת החיסון רקומביננטי עבור נוגדנים
אנטי שמרים. למאה אחוז מהמטופלים היו נוגדנים אנטי-שמרים מסוג IgG בדגימות טרום-חיסון ואחרי-כן, כנראה
מחשיפה דרך אכילת לחם (השמרים הם שמרי אפייה). תגובות שליליות לא היו שכיחות
יותר באנשים עם כמות גבוהה של נוגדני שמרים.

מחקר חדש המראה את הירידה המדהימה של מופעים טרום סרטניים בצוואר הרחם אצל נשים בסקוטלנד

Tomer Rubinכתיבת תגובה
מחקר חדש שהתפרסם ב-4 למרץ בכתב העת הבריטי BMJ (אימפקט פקטור 23.562) הביא נתונים מאוד משמחים ומעודדים בהקשר של חיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV) והירידה בסיכון לסרטן של צוואר הרחם.

החוקרים מאוניברסיטת אנדיבורו בראשות Tim Palmer (אחד מהחוקרים הבכירים של סקוטלנד בנושא סקירת צוואר הרחם), בדקו רישומים רפואיים של 138,692 נשים שנולדו בין השנים 1988 עד 1996 ועברו סקירה של צוואר הרחם בגיל 20. החוקרים למעשה רצו לבדוק האם החיסון הדו-זני (נגד זנים 16 ו-18) השפיע על המופע של תאים טרום-סרטניים באוכלוסייה הנבדקת. במידע שנבדק, נכללו נשים שמעולם לא התחסנו, נשים שהתחסנו בגיל 12-13 ונשים שהתחסנו בגיל מאוחר יותר בגילאים 14-17.
ראוי לציין שבסקוטלנד, עד 2016 כל אישה בגיל 20 קיבלה זימון לעבור סקירה באמצעות מנגנון ארצי שהוקם למטרה זו. משנת 2016 העלו את גיל הסף לגיל 25. זהו מנגנון מאוד מוצלח וחשוב והוא אפשר לחוקרים לבצע את המחקר המעניין הזה. 


לפני שאציג את התוצאות, חשוב להזכיר שכאשר מדברים על בדיקה של צוואר הרחם, יש חלוקה לרמות. החלוקה נקראית CIN שזה קיצור של cervical intraepithelial neoplasia (בתרגום לעברית – גידולים טרום-סרטניים בצוואר הרחם). החלוקה נעה בין 1 עד 3. דרגה 3 היא הדרגה הגבוהה ביותר כלומר, מי שעם דרגה 3 היא בעלת הסיכון הגבוה ביותר לפתח סרטן צוואר הרחם בשנים הקרובות.

ועכשיו לתוצאות המדהימות.
כאשר החוקרים עשו השוואה בין נשים מחוסנות לנשים לא מחוסנות הם ראו ירידה של 89%(!!!) במופע של גידולים מסוג CIN3. ירידה של 88% במופע של גידולים מסוג CIN2 וירידה של 79% במופע של גידולים מסוג CIN1.
כמו כן הם ראו משהו שאנחנו יודעים ממחקרים אחרים, כאשר הנשים חוסנו בגיל צעיר יותר החיסון היה הרבה יותר יעיל. 86% הגנה נגד מופע של CIN3 אצל נשים שחוסנו בגיל 12-13 לעומת 51% אצל נשים שחוסנו בגיל 17.
נתון נוסף שהיה מאוד מעניין – לאחר ההכנסה של תוכנית החיסון הארצית, ראו ירידה ברמת התפוצה של וירוס הפפילומה אצל נשים לא מחוסנות כנראה עקב חסינות העדר.

המחקר:
https://www.bmj.com/content/365/bmj.l1161

המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם

Tomer Rubinכתיבת תגובה
החודש פורסם מחקר דני חדש הבודק את הקשר בין  MMR לאוטיזם בכתב עת מכובד מאוד (אימפקט פקטור של 19.384 שזה מאוד גבוה).
לדנמרק יש מאגר לאומי של התיקים הרפואים של כלל התושבים שפתוח לחוקרים במדינה. זה מאגר מאוד ייחודי המאפשר לעשות מחקרים באמת מעניינים.

המחקר הדני החדש, בדק את הרשומות והתיקים הרפואיים של 657,461 ילדים שנולדו בין השנים 1999 עד 2010 ועקבו מה קורה במהלך השנים לילדים עד שנת 2013.

המחקר למעשה התבצע כי היו ביקורות כלפי המחקרים שנעשו בעבר בדנמרק. הטענות היו שהם לא עשו השוואה בין מחוסנים ללא מחוסנים כלל (כלומר אוכלוסייה נאיבית), שלא עשו השוואה בין מחוסנים ללא מחוסנים במשפחות עם סיכון גבוה, כלומר אחאים (siblings) של ילדים אוטיסטים שלהם יש סיכוי גבוה יותר להיות גם אוטסטים. בנוסף טענו שהם לא בדקו את העניין של אוטיזם רגרסיבי. אז במחקר הזה, בדקו את כל הנ"ל ואף יותר.

החוקרים סרקו את כל התיקים שבהם היו את הקודים שכללו:
autistic disorder, atypical autism, asperger syndrome, other pervasive developmental disorder, unspecified pervasive developmental disorder.
כלומר, הם בדקו את הקשר למגוון סינדרומים שונים.
בנוסף, הם כללו מידע שהכיל מחלות גנטיות עם סיכון מוגבר לאוטיזם, אבל במידה והילד אובחן לפני גיל שנה הוא לא נכנס למחקר ולכן היו ילדים רק לאחר גיל שנה (כלומר, רק לאחר שקיבלו את החיסון). כמו כן, החוקרים הכניסו למחקר גורמי סיכון רבים כגון גיל האם, גיל האב, עישון בזמן ההריון, הצורה שבה נולד הילד, פגות, גודל הראש של הילד, משקל נמוך בזמן לידה, ציון אפגר נמוך מ-5 וכו'.

אז מה בדיוק החוקרים עשו?
החוקרים עקבו אחרי הילדים מגיל שנה עד סוף המחקר או עד שהם אובחנו עם אוטיזם, נפטרו, נעלמו ממאגרי הרישום או עברו למדינה אחרת. בנוסף, החוקרים עשו השוואות בין ילדים שחוסנו וילדים שלא חוסנו לחיסון ה-MMR כולל אוכלוסיה שלא חוסנה כלל לשום חיסון לפני גיל שנה, כמו כן, הם כללו אחאים לילדים עם כל הקודים הנ"ל. אחאים לילדים אוטיסטים הם בסיכון מאוד גבוה גם ללקות באוטיזם ועל כן אם החיסון כביכול הוא טריגר לאוטיזם (והוא ממש לא!), אז אחאים לילדים אוטיסטים הם כביכול בקבוצת סיכון גבוהה. בנוסף, החוקרים בדקו פנוטיפים שונים של אוטיזם (למשל אוטיזם רגרסיבי) ואת ההשפעה של המינונים השונים של החיסונים.

אז מה היו התוצאות?
אין קשר בין החיסון לאוטיזם ולשאר התסמונות. אין קשר בין החיסון לאוטיזם אצל אחאים לילדים אוטיסטים, אין קשר בין החיסון לאוטיזם רגרסיבי. 

אפשר גם לראות בגרף מספר 2 במאמר שיש יותר מופע של אוטיזם אצל ילדים לא מחוסנים שנולדו בשנים 1999-2001. הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיוון שהיה מדגם יחסית נמוך של לא מחוסנים שנולדו באותם שנים לעומת מחוסנים וזה הטה את התוצאות (כלומר, גם בשנים אלו אין הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים). 

 
גרף מספר 2 שהוצג במחקר


לסיכום, זה מחקר מאוד מעניין, שרק מחזק את הטענה שאין שום קשר בין החיסונים לבעיות התפתחויות שונות והמחקר גם ענה לכל הסקפטים שטענו שמעולם לא בדקו מחוסנים לעומת לא מחוסנים כלל או שלא בדקו ילדים בסיכון.


המחקר:

המחקר בוצע על ידי אפידמיולוגים דנים מהמרכז למחלות הדני הלאומי עם תקצוב משותף של משרד הבריאות הדני וקרן הנקראית Novo Nordisk Foundation. קרן דנית שתורמת מיליארדים למחקרים שקשורים בעיקר לרפואה וביוטכנולוגיה ותרמה לאחרונה גם 460 מיליון דולר בשביל להקים מתחם חדיש לחולי סכרת בדנמרק. הקרן היא גם הבעלים של Novo Nordisk A/S שהיא חברת תרופות ענקית, אבל הם לא מייצרים חיסוני שיגרה או קשורים בכלל לחיסון ה-MMR.

מסתבר שהביג פארמה גם מנסים לעזור לאנושות, מי היה מאמין…

זה הציטוט מהמחקר בנוגע למימון:
Role of the Funding Source
The study was supported by a grant from the Novo Nordisk Foundation and the Danish Ministry of Health. The funder of the study had no role in study design, data collection, data analysis, data interpretation, or writing of the report. Dr. Hviid had full access to all of the data in the study and had
overall responsibility for the decision to submit for publication.
 
החוקר הראשי, שאחראי על רוב המחקר הוא ,Dr Anders Hviid אפידמיולוג דני ידוע שמחקריו צוטטו מעל 4000 פעמים (זהו מספר מאוד גבוה). ד"ר Hviid עובד במכון הדני Statens Serum Institut שהוא המרכז הלאומי הדני לבקרה, מניעה ומלחמה נגד מחלות זיהומיות.

פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים".