תגית: אוטיזם

המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם

Tomer Rubinכתיבת תגובה
החודש פורסם מחקר דני חדש הבודק את הקשר בין  MMR לאוטיזם בכתב עת מכובד מאוד (אימפקט פקטור של 19.384 שזה מאוד גבוה).
לדנמרק יש מאגר לאומי של התיקים הרפואים של כלל התושבים שפתוח לחוקרים במדינה. זה מאגר מאוד ייחודי המאפשר לעשות מחקרים באמת מעניינים.

המחקר הדני החדש, בדק את הרשומות והתיקים הרפואיים של 657,461 ילדים שנולדו בין השנים 1999 עד 2010 ועקבו מה קורה במהלך השנים לילדים עד שנת 2013.

המחקר למעשה התבצע כי היו ביקורות כלפי המחקרים שנעשו בעבר בדנמרק. הטענות היו שהם לא עשו השוואה בין מחוסנים ללא מחוסנים כלל (כלומר אוכלוסייה נאיבית), שלא עשו השוואה בין מחוסנים ללא מחוסנים במשפחות עם סיכון גבוה, כלומר אחאים (siblings) של ילדים אוטיסטים שלהם יש סיכוי גבוה יותר להיות גם אוטסטים. בנוסף טענו שהם לא בדקו את העניין של אוטיזם רגרסיבי. אז במחקר הזה, בדקו את כל הנ"ל ואף יותר.

החוקרים סרקו את כל התיקים שבהם היו את הקודים שכללו:
autistic disorder, atypical autism, asperger syndrome, other pervasive developmental disorder, unspecified pervasive developmental disorder.
כלומר, הם בדקו את הקשר למגוון סינדרומים שונים.
בנוסף, הם כללו מידע שהכיל מחלות גנטיות עם סיכון מוגבר לאוטיזם, אבל במידה והילד אובחן לפני גיל שנה הוא לא נכנס למחקר ולכן היו ילדים רק לאחר גיל שנה (כלומר, רק לאחר שקיבלו את החיסון). כמו כן, החוקרים הכניסו למחקר גורמי סיכון רבים כגון גיל האם, גיל האב, עישון בזמן ההריון, הצורה שבה נולד הילד, פגות, גודל הראש של הילד, משקל נמוך בזמן לידה, ציון אפגר נמוך מ-5 וכו'.

אז מה בדיוק החוקרים עשו?
החוקרים עקבו אחרי הילדים מגיל שנה עד סוף המחקר או עד שהם אובחנו עם אוטיזם, נפטרו, נעלמו ממאגרי הרישום או עברו למדינה אחרת. בנוסף, החוקרים עשו השוואות בין ילדים שחוסנו וילדים שלא חוסנו לחיסון ה-MMR כולל אוכלוסיה שלא חוסנה כלל לשום חיסון לפני גיל שנה, כמו כן, הם כללו אחאים לילדים עם כל הקודים הנ"ל. אחאים לילדים אוטיסטים הם בסיכון מאוד גבוה גם ללקות באוטיזם ועל כן אם החיסון כביכול הוא טריגר לאוטיזם (והוא ממש לא!), אז אחאים לילדים אוטיסטים הם כביכול בקבוצת סיכון גבוהה. בנוסף, החוקרים בדקו פנוטיפים שונים של אוטיזם (למשל אוטיזם רגרסיבי) ואת ההשפעה של המינונים השונים של החיסונים.

אז מה היו התוצאות?
אין קשר בין החיסון לאוטיזם ולשאר התסמונות. אין קשר בין החיסון לאוטיזם אצל אחאים לילדים אוטיסטים, אין קשר בין החיסון לאוטיזם רגרסיבי. 

אפשר גם לראות בגרף מספר 2 במאמר שיש יותר מופע של אוטיזם אצל ילדים לא מחוסנים שנולדו בשנים 1999-2001. הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיוון שהיה מדגם יחסית נמוך של לא מחוסנים שנולדו באותם שנים לעומת מחוסנים וזה הטה את התוצאות (כלומר, גם בשנים אלו אין הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים). 

 
גרף מספר 2 שהוצג במחקר


לסיכום, זה מחקר מאוד מעניין, שרק מחזק את הטענה שאין שום קשר בין החיסונים לבעיות התפתחויות שונות והמחקר גם ענה לכל הסקפטים שטענו שמעולם לא בדקו מחוסנים לעומת לא מחוסנים כלל או שלא בדקו ילדים בסיכון.


המחקר:

המחקר בוצע על ידי אפידמיולוגים דנים מהמרכז למחלות הדני הלאומי עם תקצוב משותף של משרד הבריאות הדני וקרן הנקראית Novo Nordisk Foundation. קרן דנית שתורמת מיליארדים למחקרים שקשורים בעיקר לרפואה וביוטכנולוגיה ותרמה לאחרונה גם 460 מיליון דולר בשביל להקים מתחם חדיש לחולי סכרת בדנמרק. הקרן היא גם הבעלים של Novo Nordisk A/S שהיא חברת תרופות ענקית, אבל הם לא מייצרים חיסוני שיגרה או קשורים בכלל לחיסון ה-MMR.

מסתבר שהביג פארמה גם מנסים לעזור לאנושות, מי היה מאמין…

זה הציטוט מהמחקר בנוגע למימון:
Role of the Funding Source
The study was supported by a grant from the Novo Nordisk Foundation and the Danish Ministry of Health. The funder of the study had no role in study design, data collection, data analysis, data interpretation, or writing of the report. Dr. Hviid had full access to all of the data in the study and had
overall responsibility for the decision to submit for publication.
 
החוקר הראשי, שאחראי על רוב המחקר הוא ,Dr Anders Hviid אפידמיולוג דני ידוע שמחקריו צוטטו מעל 4000 פעמים (זהו מספר מאוד גבוה). ד"ר Hviid עובד במכון הדני Statens Serum Institut שהוא המרכז הלאומי הדני לבקרה, מניעה ומלחמה נגד מחלות זיהומיות.

פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים".

חיסון החצבת שהציל מיליונים ועכשיו נלחם בסרטן.

Tomer Rubinכתיבת תגובה

כולם מכירים את החיסון לחצבת, אחד החיסונים החשובים שפותח בשנות ה-60 של המאה הקודמת לראשונה על ידי על ידי John Franklin Enders ו-Thomas Chalmers Peebles [1]. מאז עבר גלגולים רבים, השתכלל ונוסף לחיסון המרובע (MMRV) או המשולש (MMR) שפותח על ידי Maurice Hilleman (שפיתח גם את החיסון לחזרת בעזרת לקיחת דגימה מהזן שהדביק את הבת שלו במחלה. הזן נקרא על שם הבת שלו Jeryl Lynn), אבל העיקרון אותו עיקרון, למנוע את מחלת החצבת.

https://timedotcom.files.wordpress.com/2014/05/measles2.jpg
Measles morbillivirus

נגיף החצבת, הוא נגיף רנ"א חד גדילי ממשפחת ה- Paramyxoviridae והוא מדביק בני אדם בלבד. נגיף זה הוא ככל הנראה הנגיף המדבק ביותר בעולם [2]. על מנת למנוע מגפה, צריך שכ-95% מהאוכלוסייה תהיה מחוסנת נגד הנגיף עד הגיל שבו מתחילים בית ספר יסודי [3]. אם כל העולם יגיע לכ-95% חסינות ככל הנראה האנושות תמגר סופית את הנגיף מעל פני האדמה כמו שקרה עם האבעבועות השחורות בשנת 1980 עקב מבצע חיסונים אינטנסיבי [4].


מכיוון שאדם שחולה בחצבת, מדבק כ-4 ימים לפני הופעת הפריחה ועד כ-4 ימים לאחר הופעת הפריחה [5] והווירוס עובר באוויר והינו עמיד מאוד ויכול להישאר בחלל האוויר במקום סגור עד כשעתיים [6], הסיכוי של אדם לא מחוסן לחלות בחצבת הוא כ-90% [7]. בהמון מקרים, אדם שנדבק במחלה, אינו מודע לכך שהוא נשא של הנגיף והוא יכול להדביק את סובביו. מחלת החצבת היא מחלה לא פשוטה, 30% ממקרי החצבת מסתבכים [7]. מקרי המוות בעולם המפותח הם ביחס של 2 מקרי מוות ל-1000 חולים ועד לכ-100 מקרי מוות מתוך 1000 בעולם המתפתח [8,7]. ילדים מתחת לגיל 5 הם בסיכון הגבוה ביותר לתמותה [8]. עוד בשנת 1980, כשהחיסון ניתן בכל העולם, עדיין לא הצליחו להגיע לכיסוי חיסוני נרחב ולכן המחלה גרמה ל-2.6 מיליון מקרי מוות [9]. רק לאחר הגעה לרמת חסינות גבוהה בכל העולם בתחילת שנות ה-90, לאחר כניסת המנה השנייה של החיסון, ראו ירידה משמעותית במקרי המוות לכ-630 אלף מקרים, בין השנים 2000 עד 2016 הייתה ירידה של 84% במקרי התמותה בכל העולם מחצבת [10], כלומר שכ-20 מיליון בני אדם ניצלו הודות לחיסון [11]. בשנת למשל 2011 היו 158,000 מקרי מוות בכל העולם עקב מחלת החצבת, ירידה משמעותית מאז שנת 1980.

במדינות רבות הנגיף מוגר באופן כמעט מוחלט למעט מקרים של התפרצויות מקומיות עקב ירידה בכיסוי החיסוני. לדוגמה בישראל בשנת 2007 בירושלים, אצל כיס של מתנגדי חיסונים לאחר שתיירים מאנגליה הדביקו 180 בני אדם באירוע שבהם לא היה אף אחד מחוסן למחלה [12]. התסמינים של חצבת לרוב מופיעים מינימום כ-10 ימים לאחר ההדבקה ומלווים בעליית חום הגוף, שיעולים, נזלת ודלקת הלחמית של העין. לאחר כ-2-4 ימים מהופעת התסמינים הראשוניים, מופיעה הפריחה הידועה [13]. בזמן המחלה, הטיפול הוא תומך בלבד. במחקרים קטנים שביצעו בעיקר במדינות מתפתחות, ראו שמתן פומי של ויטמין A בכמויות אדירות (megadose) בשתי מנות אצל ילדים (200,000 IU מעל גיל שנה ו-100,000 IU מתחת לגיל שנה. מינון גבוה מזה יגרום להרעלה קשה) מצליח למנוע תמותה בסביבות ה-62% [14] ועל כן, על פי ארגון הבריאות העולמי, זה פרוטוקול טיפול מקובל במקרים של ילדים חולי חצבת באזורים בהם יש חוסר בויטמין A ואשר התמותה מחצבת עולה על 1% מהמקרים. חשוב להדגיש שנתינה של ויטמין A כתוסף מזון בזמן מחלה פעילה אינו עוזרת כלל וכלל מכיוון שצריך מינון מאוד משמעותי בכמויות גדולות. למרות זאת, רמת ויטמין A תקינה, עוזרת בזמן מחלה פעילה בהורדת הסיכויים לסיבוכים עקב המחלה. חשוב לציין ולהדגיש שהויטמין אינו מונע הדבקות בחצבת בשום מצב. ארגון הבריאות העולמי ממליץ באזורים מוכי חצבת שבהם יש תזונה לקויה, לתת לילדים תוסף תזונה המכיל ויטמין A ובכך להוריד מעט את הסיכויים לסיבוכים.

הנגיף הוא ממזר רציני, אחת הסיבות שהוא גורם לכל כך הרבה מקרי מוות היא, שמכיוון שהנגיף פוגע במערכת החיסון ומשמיד תאים שקשורים לזיכרון החיסוני, הוא מחליש אותה מאוד. מחקרים עדכניים שנעשו על הנגיף, הראו למעשה הנגיף יכול למחוק את הזיכרון החיסוני של החולה באופן זמני ואף לפגוע באופן תמידי בתאים ספציפיים שקשורים לזיכרון חיסוני למחלה ספציפית ולכן יהיה צורך לחלות במחלה הספיציפית שוב על מנת לפתח זיכרון חיסוני נגדה. עקב כך, החולים במחלה רגישים יותר לזיהומים שונים במהלך המחלה וגם שנים לאחר ההחלמה [15]. 1 מתוך 20 ילדים שחולים בחצבת יחלו גם בדלקת ריאות [16], 1 מתוך 1000 ילדים יחלה בדלקת המוח, מתוכם 15% מהם מתים ו-25% מהם יישארו עם נזק מוחי לכל החיים [17]. מחלת החצבת יכולה גם לגרום לנשים בהריון להפלות, לידה מוקדמת, מוות של האם ולידה במשקל נמוך [19,18].

אחת ההשלכות היותר קשות של המחלה היא SSPE – Subacute sclerosing panencephalitis, שהינה דלקת המוח כרונית ופרוגרסיבית אצל חולים שחלו במחלת החצבת. SSPE מלווה בשינוי התנהגות, פגיעה בהליכה, ניוון מוחי המלווה בדמנציה ולבסוף מוות, על פי מחקרים עדכניים, במידה ותינוק מתחת לגיל שנה נדבק בחצבת, הסיכוי שלו לפתח SSPE במהלך החיים הוא 1 ל-609 (!!!) ו-1 ל-1367 אצל ילדים מתחת לגיל 5 [20]. זמן הממוצע של התפרצות SSPE היא כ-9.5 שנים לאחר ההדבקה בנגיף של זן הבר (הזן הגורם למחלה) [20]. לאחר העלייה בכיסוי החיסוני לקראת תחילת שנות ה-90 עקב כניסה של מנת חיסון שנייה שהעלתה את יעילות החיסון, ראו ירידה משמעותית במקרי ה-SSPE בכל העולם [21], עם קורלציה ישירה לירידה במקרי החצבת בעולם עקב החיסון [21]. אין שום תיעוד של סיפור מקרה הקשור להופעת SSPE בעקבות מתן החיסון, כל המקרים בהם ניתחו לאחר המוות חולי SSPE ראו את זן הבר ולא את זן החיסון [21]. בנוסף, חוקרים ישראלים מצאו לאחרונה שיש קשר מסוים בין סרטן לבין זן הבר של החצבת (הזן הגורם למחלה) עקב שיעבוד של מנגנונים שקשורים לבקרה נגד סרטן [22].

החיסון הוא אחד החיסונים היעילים שקיימים היום. מנה אחת בגיל שנה בעלת יעילות של כ-93% [23] ומנה שנייה מביאה את היעילות לכ-97% [23]. החיסון מחזיק ככל הנראה לכל החיים, לאחר מחקר שבדק את רמת הנוגדנים לאחר 20 שנה, הראה שאין ירידה בחסינות [24]. באופן פשטני מאוד, היעילות (Effectiveness) [25] משמע שאם מחסנים 100 בני אדם במנה הראשונה, כ-93 מחוסנים יפתחו נוגדנים המאפשרים הגנה מלאה מפני הדבקה בחצבת. 7 מחוסנים בגלל סיבות שונות לא יפתחו נוגדנים מספקים המאפשרים הגנה אופטימלית נגד ההדבקה. לכן יש חשיבות לחסינות העדר, על מנת לשמור על אותם המחוסנים שלא הצליחו לפתח נוגדים ברמה מספקת.
למרות השם הרע שנוצר לחיסון, החיסון הוא יעיל ובטוח. אנדרו וייקפילד והמחקר השקרי שלו על 12 ילדים שמצא לדבריו קשר לאוטיזם, נמשך מכתב העת שבו התפרסם, עקב החשיפה של עיתונאי בריאן דיר שהמחקר היה מפוברק. לבסוף, רישיונו של אנדרו וייקפילד נשלל [27,26]. לעומת אותו מחקר שקרי, החיסון ביחד עם שאר הרכיבים שבו לשאר המחלות, נבדק במאות מחקרים שונים. מחקר מטא אנליזה שאיגד 64 מחקרים מסוגים שונים עם גודל מדגם עצום של כ-14.7 מיליון ילדים, מצא שהחיסון נמצא בטוח ויעיל ביותר ללא שום קשר לאוטיזם, ללא שום קשר לבעיות נוירולוגיות, ללא שום קשר למחלות אוטואימוניות ועוד [28]. מחקר נוסף אוסטרלי שבוצע בשנת 2014 על מעל מיליון ילדים נוספים ראה שאין שום קשר החיסון לאוטיזם [29]. במקרים בהם יש התפרצויות של חצבת עקב ירידה בכיסוי החיסוני באזורים של מתנגדי חיסונים, הדרך היחידה למנוע מלא מחוסנים, שהם לרוב ילדים מתחת לגיל שנה, לחלות במחלה היא באמצעות שימוש בחיסון עצמו תוך 72 שעות (חיסון פעיל) או שימוש בחיסון סביל שמורכב מנוגדנים נגד חצבת תוך 6 ימים. השימוש בחיסון סביל הוא בעייתי מכיוון שהוא נחשב כמנת דם לכל דבר, והנוגדנים מהר מאוד נעלמים ולכן אין זיכרון חיסוני [30]. בשני המקרים יש יעילות אדירה במניעת המחלה ל-90% אם הם ניתנים בזמן [31]. בחלק מהמחקרים שעשו השוואה בין הסביל לפעיל ראו שיש עדיפות לחיסון הפעיל (החיסון הרגיל) [31].

החיסון אינו זהה לזן הבר והוא עבר שינויים רבים על מנת שלא יוכל לבצע שום נזק לתאינו אך כן יאפשר לגוף שלנו לחסל בזריזות וביעילות את זן הבר הגורם למחלה, באמצעות הכרה של האנטיגנים של זן הבר שנמצאים בזן החיסון. זן הבר, מדביק תאים באמצעות שימוש ברצפטור (קולטן) הנקרא SLAM שנמצא על תאים רבים בגופנו [32] השימוש ברצפטור זה מאפשר לפגוע בתאים שקשורים לזיכרון החיסוני שלנו. לעומת זאת, הזן של החיסון עבר שינויים רבים במטרה שמערכת החיסון תכיר אותו היטב והוא משתמש ברצפטור החלבוני CD46, שהוא חלבון רגולטורי שקשור למערכת החיסון [33]. מה שמעניין מכל הנתונים הנ"ל, שרצפטור זה מבוטא ביתר באופן ניכר על תאים סרטניים מסוגים שונים לעומת מאשר תאים רגילים, בין היתר בשביל למסך את התא הסרטני נגד מערכת החיסון שלנו ובכך למנוע ממערכת החיסון להרוג את התאים הסרטניים. לכן, חוקרים שונים חושבים שאפשר להשתמש בזן החיסון להילחם בסרטן! [33] יתרה מכך, CD46 מבוטא ביתר באופן קיצוני על תאי סרטניים מסוג מיאלומה [33].

לאחר מחקרים רבים שנעשו על עכברים וראו שיש הצלחה בנושא, חוקרים בארה"ב בבית החולים Mayo Clinic (שנחשב מאחד מבתי החולים הטובים בארה"ב), רצו לראות האם במחקר קליני על בני אדם אכן תהיה הצלחה דומה על מיאלומה נפוצה [34]. מיאלומה נפוצה הינו סרטן דם במח העצם שנגרם עקב תאי B שמתחלקים ללא בקרה או ליתר דיוק תאי פלסמה. נדיר שהחולה במחלה מחלים באופן מלא [35]. תאי B הינם תאים במערכת החיסון שיש לכולנו והם אחראים על ייצור נוגדנים נגד פתוגנים שונים והם אחראים על הזיכרון החיסוני שיש לנו נגד מחלות רבות. החוקרים קראו לחיסון החדש MV-NIS. חיסון זה מקורו מזן החיסון מסוג Edmonston שהוא זן החיסון שניתן בארץ [36]. החיסון החדש, הונדס כך שהוא יגרום לתאים שמבטאים CD46 לעבור תהליך של מוות תאי.
המחקר בוצע על 2 חולות בלבד בשלב מאוד מתקדם של המחלה לאחר שכל הטיפולים האפשריים מוצו ושהן היו ללא זיכרון חיסוני לחצבת. החוקרים הזריקו לחולות כמות אדירה של החיסון דרך הוריד הישר למחזור הדם, כ-100 מיליארד יחידות של הנגיפים המהונדסים. לאחר מכן, החוקרים הופתעו מההצלחה האדירה של ניסוי זה, אצל שני החולות הייתה נסיגה במחלה ואף אצל חולה אחת הייתה נסיגה מלאה למשך 9 חודשים ללא עדות כלל וכלל למחלה במשך זמן זה. שתי החולות שמו לב שציסטות סרטניות שנמצאות על גופן קטנו מספר ימים לאחר הטיפול ומספר שבועות לאחר מכן אף נעלמו כליל. זו הפעם הראשונה במחקר קליני שאי פעם הודגמה נסיגה של סרטן באמצעות שימוש בנגיף מהונדס גנטית לאחר מתן תוך ורידי. לצערם הרב של החוקרים, השימוש הוא חד פעמי מכיוון שלאחר מכן הנשים פיתחו זיכרון חיסוני לחצבת ולכן הן מוגנות גם נגד הזן המהונדס וגם נגד זן הבר ואין אפשרות להשתמש שנית ב-MV-NIS מכיוון שמערכת החיסון תשמיד את החיסון במהרה. החוקרים כרגע עובדים נמרצות בלמצוא דרכים אלטרנטיבות להשתמש שוב בחיסון זה על מנת לאפשר שימושים חוזרים.

מלבד מחקר מעניין זה, יש מחקרים רבים שמבוצעים ברחבי העולם שבהם משתמשים בווירוסים מהונדסים שונים כחיסון שנלחם בסרטן, חלקם גם נמצאים בשלבים מתקדמים של המחקרים הקלינים.

אז החיסון לא רק הציל מיליונים של בני אדם, יש סיכוי לא רע שהוא גם יציל בני אדם ממחלת הסרטן. העתיד נראה מבטיח.
הבהרה: מתנגדי חיסונים רבים טוענים שלחלות בחצבת מונע סרטן וזו טענה שהיא חוזרת המון בחוגים של מתנגדי חיסונים כתירוץ למה לחלות בחצבת. כפי שהדגמתי, הטענה של מתנגדי החיסונים אינה נכונה כלל וכלל. נהפוך הוא, החיסון הוא זה המאפשר להילחם בסרטן.

הבהרה 2: חשוב להדגיש שויטמין A במינונים גבוהים הוא מאוד רעיל לגוף עם השלכות קשה כגון פגיעה בכבד, שינויי מצב הכרה, עליה בלחץ תוך גולגולתי ועוד. המינון שהוזכר מתייחס רק במקרים שבהם יש מחלה פעילה וגם ניתן רק למשך יומיים בלבד. ילדים מגיעים למינונים רעילים בצריכה של 1,500 IU לק"ג משקל גוף (!!!) לכן חשוב מאוד לא לתת מינונים גבוהים ללא הנחיית רופא וללא השגחה רפואית. רעילות אצל מבוגרים תתרחש במינונים חד פעמיים של 25,000 IU לק"ג משקל גוף או מצריכה יומית של 4000 IU לק"ג משקל גוף למשך 6-15 חודשים. נזק לכבד עלול להתרחש כבר מצריכה יומית של 120,000 IU ביום. [37]

מקורות:

הכותב הוא סטודנט לרפואה ב Medical University of Silesia בקטוביץ פולין, בעל תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרמדיק.

טל"ח

"יש מחקרים לכאן ולכאן", האומנם?

Tomer Rubinכתיבת תגובה
נכון אתם מכירים את המשפט "יש מחקרים?". אז בואו נדבר על זה בהקשר של חיסונים.
בעולם המחקר של החיסונים בוצעו מחקרים על מיליוני בני אדם וראו תוצאות חד משמעיות לטובת החיסונים, אך לא מעט פעמים, אנו שומעים ממתנגדי החיסונים ש"יש מחקרים שמראים אחרת".
כאשר פונים ושואלים את מתנגדי החיסונים מה הם אותם מחקרים, לרוב יש התחמקויות ונאמרים טענות שקריות כאלו ואחרות, אך יש פעמים שכן יש הפניה למחקרים.

רוב המחקרים, לא תמיד מדברים על בדיוק אותו נושא. כמו כן, יש לא מעט מקרים שהמתנגדים קוראים רק את האבסטרקט של המחקר בלי באמת לקרוא את התוכן, וכאשר מגיעים לתוכן מבינים שאין קשר בין מה שהם טוענים למה שכתוב במחקר.
אך מה עם אותם מחקרים שטוענים שחיסונים גורמים נזק? שממש כתוב שחור על גבי לבן במחקר שיש קשר. שיש נזק כלשהו שנגרם עקב החיסונים, אז פה צריך להבין איך להסתכל בעין ביקורתית על מחקרים.
אני כבר 5 שנים באקדמיה ויצא לי להתקל בהמון מחקרים במסגרת לימודי הביולוגיה והרפואה. יש מחקרים באמת פורצי דרך, שנעשו על ידי צוות מוכשר וחכם והיה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות ומעניינות.
כמו כן, יש גם מחקרים שהם כל כך גרועים, מסולפים ונעשו בצורה כל כך חובבנית שהם פשוט פח.

אסביר, דבר ראשון כשמסתכלים על מחקר שפורסם צריך להבין איפה הוא פורסם, יש כתבי עת בעולם המדעי שהם מהשורה הראשונה, שחוקרים רבים משקיעים שנים על גבי שנים כדי שמחקריהם יעברו את הביקורות הקשוחות של עמיתיהם למקצוע (peer review), לא מעט פעמים יקטלו אותם, יגידו כמה המחקר שלהם גרוע וכמה הם צריכים לשפר את המחקר, עד שהמחקר יגיע בסוף למנוחה ונחלה ויפורסם בכתב עת איכותי וטוב.
לדוגמא New England Journal of Medicine, אחד מכתבי העת הידועים בעולם עם Impact factor הגבוה בעולם של 72.406. זהו ציון שניתן לכתב העת, המבוסס על כמות הציטוטים שעשו למחקר שפורסם באותו כתב העת והוא מדד לאיכותו.
מצד השני לעומת זאת, יש לא מעט כתבי עת עם impact factor נמוך מאוד שמפרסמים לא פעם ולא פעמיים, מחקרים שגורמים לאנשי המדע להרים גבה ולשאול את עצמם איך לעזאזל פרסמו את אותו מחקר.
ניקח לדוגמה למחקר שמתנגדי חיסונים מתים עליו שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Journal of Toxicology and Enviromental Health בעל Impact factor נמוך מאוד – 1.733.
המחקר נקרא Hepatisis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002.
לינק למחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21058170
מחקר זה, טוען שילודים זכרים שחוסנו בחיסון נגד הפטיטיס B בעלי סיכון פי 3 להיות מאובחנים כאוטיסטים, בעיקר אם הם לא לבנים. אוקי אז הפצצה הוטלה, לפי המחקר החיסון גורם לאוטיזם, הלא כן? למה העיתונות לא רעשה וגעשה? למה ארגוני הבריאות לא הפסיקו עם נתינת החיסון? הרי המחקר טוען שהנה, יש הוכחה לכך שהחיסון גורם לאוטיזם, אז זהו, שלא.

בואו נעזוב את הידע שלנו שאוטיזם הוא מולד ובעל מרכיב גנטי משמעותי ונבחן לעומק את אותו "יש חיסון".
שני החוקרים (שאחד מהם פירסם כמה מחקרים שעוררו סימני שאלה), בחנו מידע לאחר הצלבה של הפטיטיס B ואוטיזם מסקרים שנעשו משנת 1997 עד שנת 2002 אצל ילדים בגילאי 3 עד 17. המידע מגיע מה-National Health Interview studies שהוא סוג של סקר שנתי שמפורסם על ידי ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי), המידע פתוח ונגיש לחוקרים.
עד פה בסדר.
עכשיו נשאלת השאלה, מהו מספר המדגם או כמה ילדים בדקו. קבוצת האוטיזם הייתה בת 33 ילדים ש-9 מהם קיבלו חיסון להפטיטיס B. לעומת שימו לב, 1258 ילדים שיקבלו חיסון הפטיסיס B מתוך 7455 ילדים שהם לא אוטיסטים.
מבינים את ההבדל במדגם? הכמות של הילדים האוטיסטים היא כל כך קטנה שאין לי מושג איך אפשר לצאת בהצהרות שכותבי המחקר יצאו באופן לא אחראי ולא מדעי. בשום כתב עת שמכבד את עצמו לא היו מאשרים מחקר עם נתונים כל כך לא איכותיים שמשתמשים במדגם כל כך קטן.
אבל בסדר, נגיד שגודל המדגם לא מייצג, בואו נסתכל על איך בוצעה ההשוואה. ההשוואה הייתה בין ילדים שנולדו בשנות ה-80 (שאז לא נתנו חיסוני הפטיטיס) לבין ילדים שנולדו בשנות ה-90 (שכן התחילו לתת חיסונים) ואז הם טענו שיש הבדל ועליה באוטיזם בעקבות החיסון. הם לא לקחו בחשבון אלפי פקטורים שונים, הם לא השווה בכלל בין אותה אוכלוסיה ואותם שנים, הם לא לקחו בחשבון למשל את ההתפתחות ביכולת האבחון של אנשי המקצוע ועליית המודעות, בקיצור, השתמשו במידע באופן מאוד מאוד חלש והגיעו למסקנה ללא בסיס מדעי חזק כלל.
אם זה עדיין לא משכנע אתכם אז אפשר גם להתייחס לאופן בו בחנו את המדגם, הילדים אוטיסטים חולקו לקבוצות קטנות יותר באופן לא ברור מדוע, חלוקה זו הורידה עוד יותר את גודל המדגם בחלק מהתוצאות והיטה את התוצאות הסטטיסטיות לטובת הטענה של החוקרים.
זה משהו שהוא big no no, הטייה מכוונת של התוצאות על ידי שינוי המדגם? לא מתקבל לעולם בעולם המדעי.
אם שמים לב למשל לקבוצות ניתן לראות אם אתה במשפחה חד הורית או אמא עם השכלה תיכונית אתה בעל סיכון גבוה יותר להיות אוטיסט מאשר חיסון להפטיטיס B. קשה לקחת את התוצאות ברצינות ששמים לב לאופן שבו בוצע המחקר.

אז בפעם הבאה שאומרים לכם "יש מחקרים", תראו איפה פורסם המחקר, מי פרסם את המחקר, מה הם השיטות, האופן שבו בוצע המחקר, מה גודל המדגם וכו'. יש אלפי מחקרים איכותיים וטובים שמראים לנו כמה החיסונים בטוחים ובאמת מצילי חיים, אל תתנו למתנגדי החיסונים לערער את הידע האדיר שצברנו בשנים האחרונות על החיסונים וממש אל תתנו למחקרים ברמה ירודה לערער אתכם, הם בטח לא מערערים אותי.

"יש מחקרים לכאן ולכאן", האומנם?

Tomer Rubinכתיבת תגובה
נכון אתם מכירים את המשפט "יש מחקרים?". אז בואו נדבר על זה בהקשר של חיסונים.

בעולם המחקר של החיסונים בוצעו מחקרים על מיליוני בני אדם וראו תוצאות חד
משמעיות לטובת החיסונים, אך לא מעט פעמים, אנו שומעים ממתנגדי החיסונים
ש"יש מחקרים שמראים אחרת".
כאשר פונים ושואלים את מתנגדי החיסונים מה
הם אותם מחקרים, לרוב יש התחמקויות ונאמרים טענות שקריות כאלו ואחרות, אך
יש פעמים שכן יש הפניה למחקרים.

רוב המחקרים, לא תמיד מדברים על בדיוק
אותו נושא. כמו כן, יש לא מעט מקרים שהמתנגדים קוראים רק את האבסטרקט של
המחקר בלי באמת לקרוא את התוכן, וכאשר מגיעים לתוכן מבינים שאין קשר בין מה
שהם טוענים למה שכתוב במחקר.
אך מה עם אותם מחקרים שטוענים שחיסונים
גורמים נזק? שממש כתוב שחור על גבי לבן במחקר שיש קשר. שיש נזק כלשהו שנגרם
עקב החיסונים, אז פה צריך להבין איך להסתכל בעין ביקורתית על מחקרים.

אני כבר 5 שנים באקדמיה ויצא לי להתקל בהמון מחקרים במסגרת לימודי
הביולוגיה והרפואה. יש מחקרים באמת פורצי דרך, שנעשו על ידי צוות מוכשר
וחכם והיה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות ומעניינות.
כמו כן, יש גם מחקרים שהם כל כך גרועים, מסולפים ונעשו בצורה כל כך חובבנית שהם פשוט פח.

אסביר, דבר ראשון כשמסתכלים על מחקר שפורסם צריך להבין איפה הוא פורסם, יש
כתבי עת בעולם המדעי שהם מהשורה הראשונה, שחוקרים רבים משקיעים שנים על
גבי שנים כדי שמחקריהם יעברו את הביקורות הקשוחות של עמיתיהם למקצוע (peer
review), לא מעט פעמים יקטלו אותם, יגידו כמה המחקר שלהם גרוע וכמה הם
צריכים לשפר את המחקר, עד שהמחקר יגיע בסוף למנוחה ונחלה ויפורסם בכתב עת
איכותי וטוב.
לדוגמא New England Journal of Medicine, אחד מכתבי
העת הידועים בעולם עם Impact factor הגבוה בעולם של 72.406. זהו ציון שניתן
לכתב העת, המבוסס על כמות הציטוטים שעשו למחקר שפורסם באותו כתב העת והוא
מדד לאיכותו.
מצד השני לעומת זאת, יש לא מעט כתבי עת עם impact factor
נמוך מאוד שמפרסמים לא פעם ולא פעמיים, מחקרים שגורמים לאנשי המדע להרים
גבה ולשאול את עצמם איך לעזאזל פרסמו את אותו מחקר.
ניקח לדוגמה
למחקר שמתנגדי חיסונים מתים עליו שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Journal of
Toxicology and Enviromental Health בעל Impact factor נמוך מאוד – 1.733.

המחקר נקרא Hepatisis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002.
לינק למחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21058170

מחקר זה, טוען שילודים זכרים שחוסנו בחיסון נגד הפטיטיס B בעלי סיכון פי 3
להיות מאובחנים כאוטיסטים, בעיקר אם הם לא לבנים. אוקי אז הפצצה הוטלה,
לפי המחקר החיסון גורם לאוטיזם, הלא כן? למה העיתונות לא רעשה וגעשה? למה
ארגוני הבריאות לא הפסיקו עם נתינת החיסון? הרי המחקר טוען שהנה, יש הוכחה
לכך שהחיסון גורם לאוטיזם, אז זהו, שלא.

בואו נעזוב את הידע שלנו שאוטיזם הוא מולד ובעל מרכיב גנטי משמעותי ונבחן לעומק את אותו "יש חיסון".

שני החוקרים (שאחד מהם פירסם כמה מחקרים שעוררו סימני שאלה), בחנו מידע
לאחר הצלבה של הפטיטיס B ואוטיזם מסקרים שנעשו משנת 1997 עד שנת 2002 אצל
ילדים בגילאי 3 עד 17. המידע מגיע מה-National Health Interview studies
שהוא סוג של סקר שנתי שמפורסם על ידי ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי),
המידע פתוח ונגיש לחוקרים.
עד פה בסדר.
עכשיו נשאלת השאלה,
מהו מספר המדגם או כמה ילדים בדקו. קבוצת האוטיזם הייתה בת 33 ילדים ש-9
מהם קיבלו חיסון להפטיטיס B. לעומת שימו לב, 1258 ילדים שיקבלו חיסון
הפטיסיס B מתוך 7455 ילדים שהם לא אוטיסטים.
מבינים את ההבדל
במדגם? הכמות של הילדים האוטיסטים היא כל כך קטנה שאין לי מושג איך אפשר
לצאת בהצהרות שכותבי המחקר יצאו באופן לא אחראי ולא מדעי. בשום כתב עת
שמכבד את עצמו לא היו מאשרים מחקר עם נתונים כל כך לא איכותיים שמשתמשים
במדגם כל כך קטן.
אבל בסדר, נגיד שגודל המדגם לא מייצג, בואו נסתכל
על איך בוצעה ההשוואה. ההשוואה הייתה בין ילדים שנולדו בשנות ה-80 (שאז לא
נתנו חיסוני הפטיטיס) לבין ילדים שנולדו בשנות ה-90 (שכן התחילו לתת
חיסונים) ואז הם טענו שיש הבדל ועליה באוטיזם בעקבות החיסון. הם לא לקחו
בחשבון אלפי פקטורים שונים, הם לא השווה בכלל בין אותה אוכלוסיה ואותם
שנים, הם לא לקחו בחשבון למשל את ההתפתחות ביכולת האבחון של אנשי המקצוע
ועליית המודעות, בקיצור, השתמשו במידע באופן מאוד מאוד חלש והגיעו למסקנה
ללא בסיס מדעי חזק כלל.
אם זה עדיין לא משכנע אתכם אז אפשר גם
להתייחס לאופן בו בחנו את המדגם, הילדים אוטיסטים חולקו לקבוצות קטנות יותר
באופן לא ברור מדוע, חלוקה זו הורידה עוד יותר את גודל המדגם בחלק
מהתוצאות והיטה את התוצאות הסטטיסטיות לטובת הטענה של החוקרים.
זה משהו שהוא big no no, הטייה מכוונת של התוצאות על ידי שינוי המדגם? לא מתקבל לעולם בעולם המדעי.
אם שמים לב למשל לקבוצות ניתן לראות אם אתה במשפחה חד הורית או אמא עם
השכלה תיכונית אתה בעל סיכון גבוה יותר להיות אוטיסט מאשר חיסון להפטיטיס
B. קשה לקחת את התוצאות ברצינות ששמים לב לאופן שבו בוצע המחקר.

אז
בפעם הבאה שאומרים לכם "יש מחקרים", תראו איפה פורסם המחקר, מי פרסם את
המחקר, מה הם השיטות, האופן שבו בוצע המחקר, מה גודל המדגם וכו'. יש אלפי
מחקרים איכותיים וטובים שמראים לנו כמה החיסונים בטוחים ובאמת מצילי חיים,
אל תתנו למתנגדי החיסונים לערער את הידע האדיר שצברנו בשנים האחרונות על
החיסונים וממש אל תתנו למחקרים ברמה ירודה לערער אתכם, הם בטח לא מערערים
אותי.