מחקרי בטיחות על חיסונים

ברוכים הבאים למאגר מקיף העוסק במחקרי בטיחות על חיסונים. 

החלטתי לתרגם ולהנגיש את הדף הבא להורים (עם הערות שלי בסוגריים).

בדף זה, יש מאגר מצוין של מספר מחקרים נבחרים על שלל נושאים הקשורים לבטיחות של
החיסונים.
המאגר מאוד ברור וקל לקריאה, חלק לא קטן מהמחקרים כבר הוזכרו בקבוצה
ודנו עליהם רבות, אך חשבתי שלפעמים לחלקנו, נוח יותר לקרוא את המידע בעברית.

המאגר נכתב ומנוהל על ידי ד"ר Paul Offit. רופא ילדים המומחה במחלות זיהומיות, אימונולוגיה, וירולוגיה
וחיסונים. הוא גם בין המפתחים של חיסון הרוטה. ד"ר
Offit  הוא רופא בכיר באחד מבתי החולים הטובים בעולם
לילדים הנקרא
Children's Hospital of Philadelphia, והוא הקים וערך ביחד עם עמיתיו בבית החולים באתר הנהדר שלהם,
מאגרי מידע שמיועדים להורים ולאנשי מקצוע ובהם יש מידע על חיסונים, מחקרי בטיחות,
פירוט מעמיק על החיסונים ומרכיביהם וכו'.


בלינק הזה יש את כל המידע שאתם צריכים באנגלית. 
אני באמת ממליץ לכם לבקר באתר, זה מקור מידע אמין, מדויק ומאוד ברור ונגיש.

אני גם ממליץ לעקוב אחרי הדף שלו בפייסבוק
בנוסף לד"ר Offit
הדף שאני מתרגם נכתב בין היתר גם על ידי ד"ר
Plotkin הידוע שהוא מומחה עולמי
בנושא חיסונים וגם פיתח מספר חיסונים חשובים. מלבד זאת, השתתפה בכתיבה לא אחרת
מאשר פרופ' דורית רובינשטיין רייס, פרופסורית למשפטים ב-
California Hastings College of Law,
מומחית בעלת שם עולמי להיבטים המשפטיים של נושא החיסונים וחברת עמותת מדעת



ד"ר
Offit אישר
את תרגום העמוד.

*******************************

לא תרגמתי את
הנושאים הבאים שפחות רלוונטיים לארץ:
תימרוסל
(לא ניתן בארץ ולא גורם לאוטיזם), חיסונים ואדג'וונטים אחרים שהם לא מבוססים על
מלחי אלומיניום, מחקרים ישנים מאוד על רכיב השעלת התאי שלא מיוצר ולא משווק יותר ולכן לא רלוונטי. 

*******************************



אלומיניום בחיסונים:

שם
המחקר
תקציר
Karwowski MP, Stamoulis C, Wenren LM, et al. Blood and hair aluminum levels, vaccine history, and early
infant development: a cross-sectional study
. Acad Pediatr
2018;18:161-165.
החוקרים
בדקו את רמת האלומיניום בדמם ושיערם של ילדים בני 9 חודשים עד 13 חודשים, למעט
ילדים שקיבלו תרופות שהן יש תרכיב אלומיניום. החוקרים בדקו את היסטורית החיסונים
של הילדים, את היכולות המוטוריות, השפה והקוגניטיביות של הילדים.
החוקרים לא מצאו קשר בין רמות האלומיניום בדמם ובשיערם של הילדים ולהיסטורית
החיסונים שלהם (משמע, ילדים שקיבלו מעט חיסונים יכולים להיות עם כמות גבוה יותר
של אלומיניום בדם מאשר ילדים שקיבלו יותר חיסונים).
החוקרים לא מצאו קשר בין רמות האלומיניום בדם לבין הסטטוס התפתחותי (משמע, ילדים
ללא עיכוב התפתחותי היו יכולים להיות עם רמת אלומיניום בדם הזהה בדמם של ילדים
עם עיכוב התפתחותי).
Ameratunga R, Gills D, Gold M, et al. Evidence refuting the existence of
autoimmune/autoinflammatory syndrome induced by adjuvants (ASIA)
. J
Allergy Clin Immunol Pract 2017;5:1551-1555.
החוקרים
סקרו שתי מחקרים שהפריכו את ההיפותזה של סינדרום
ASIA (autoimmune/autoinflammatory syndrome induced
by adjuvants
) שהוצעה על ידי ד"ר שינפלד ועמיתיו.
במחקר אחד, חולי לופוס לא סבלו מהחמרה של המחלה לאחר קבלה של חיסון הפטיטיס
B שבו יש אדג'וונט אלומיניום.
במחקר השני, החוקרים בדקו את השכיחות של מחלות אוטואימוניות אצל יותר מ-18,000
מטופלים שקיבלו טיפולים אימונותרפים עם אלרגן ספציפי בזריקות תת-עוריות ובהן היו
כמויות גבוהות של אלומיניום. המטופלים שקיבלו את הזריקות עם האלומיניום היו עם
שכיחות נמוכה יותר של מחלות אוטואימוניות לעומת קבוצת הבקרה (הקבוצה שלא קיבלה
זריקות עם אלומיניום). החוקרים הגיעו למסקנה שהמחקרים מפריכים את ההיפותזה
שתסמונת
ASIA  קיימת.
Mitkus RJ, King DB, Hess MA, et al. Updated aluminum pharmacokinetics following infant exposures
through diet and vaccination
. Vaccine 2011; 29:9538-9543.

במחקר
זה, החוקרים מצאו שכמות האלומיניום בחיסונים (לפי לוח הזמנים של ה-
CDC שדומה יחסית ללוח הזמנים בישראל) ובתזונה שהתינוק נחשף אליו
בשנה הראשונה לחייו, היא בכמות בטוחה ונמוכה בהרבה מהכמות המקסימלית, גם אם
התינוק היה במשקל מאוד נמוך ביחס לגילו (כלומר שווה או מתחת לאחוזון ה-5 של
המשקל).
Jefferson T, Rudin M, Di Pietrantonj C. Adverse
events after immunization with aluminium-containing DTP vaccines: systematic
review of the evidence
. Lancet Infect Dis 2004;4:84-90.

החוקרים
סקרו את השכיחויות של תופעות לוואי מסוכנות/קשות (
adverse
effects

לאחר חשיפה לחיסון ה-
DTP (דיפתריה, טטנוס ושעלת)
המכיל מלחי אלומיניום. כאשר החיסון ניתן לבד או עם חיסונים אחרים והשוו אותם מול
חיסונים זהים שהיו בהם מינונים שונים של מלחי אלומיניום או חיסונים זהים שלא היו
בהם מלחי אלומיניום כלל. המחקר היה על ילדים עד גיל 18 חודשים. חיסונים שבהם היו
מלחי אלומיניום הראו שלעומת חיסונים ללא מלחי אלומיניום, היה יותר אודם
מקומי/נפיחות באזור ההזרקה (עקב התגובה של מערכת החיסון לאדג'וונט). אך לא מצאו
שום קשר בין החיסונים המכילים מלחי אלומיניום, לתופעות לוואי מסוכנות/קשות.

יש עוד מחקרים רבים שנעשו על אלומיניום, אני מציע לכם לקרוא על מחקרים אחרים שהזכרתי בפוסט שכתבתי בפייסבוק או בבלוג שלי.


*******************************


חיסון
ה-MMR ואוטיזם


אני מציע לכם לקרוא את המחקר שפורסם ממש לאחרונה שסיכמתי בקצרה בבלוג שלי

שם
המחקר
תקציר
Jain A, Marshall J, Buikema A, et al. Autism occurrence by MMR vaccine status among US children
with older siblings with and without autism
. JAMA 2015;313(15):1534-1540.

החוקרים
אמדו כ-100,000 אחאים צעירים שקיבלו או לא קיבלו חיסון
MMR לאחר שהאחות/האח המבוגרים יותר אובחנו על הספקטרום האוטיסטי (ASD). התוצאות שהתקבלו הם – עבור ילדים עם או ללא אחים מבוגרים עם ASD, לא היה הבדל בסיכון היחסי המותאם של ASD לאי קבלת חיסון או בין מנה אחת של MMR או שתי מנות של MMR. החוקרים הסיקו כי קבלת
חיסון
MMR לא נמצאה קשורה בסיכון מוגבר ל-ASD אפילו בקרב ילדים שאחיהם הגדולים יותר, סבלו מ-ASD. לכן, היו אמורים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה זו.
החוקרים
ערכו מחקר מסוג מטא-אנליזה (איגדו המון מחקרים שונים ובדקו אותם – זה סוג המחקר
שנחשב באיכות הגבוהה ביותר) על מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (
Case-control) ומחקרי עוקבה (Cohort), שבדקו את הקשר בין
קבלת חיסונים לבין התפתחות של אוטיזם. במחקר נכללו חמישה מחקרי עקובה, שכללו
יותר מ -1.2 מיליון ילדים וחמישה מחקרי בקרה-ביקורת מקרה שכללו יותר מ -9,000
ילדים. החוקרים מצאו כי חיסונים, תימרוסל וחיסונים משולבים
(MMR) לא
היו קשורים להתפתחות אוטיזם או הפרעת ספקטרום האוטיזם (
ASD).
החוקרים
ביצעו מחקר שבו העריכו ילדים עם הפרעות במערכת העיכול כאשר אותם ילדים היו עם או
בלי אוטיזם. המחקר נעשה על מנת לקבוע אם הילדים עם אוטיזם היו בעלי סיכוי גבוה
יותר להיות עם דלקת ברקמת והאם יש נוכחות וקשר לרנ"א (
RNA) ויראלי של וירוס החצבת להופעה של הדלקת. החוקרים גם בדקו אם
אוטיזם וסיפטומים של מערכת העיכול קשורים לקבלה של חיסון ה-
MMR. חוקרים מצאו שאין קשר. אין הבדל בין ילדים עם או ללא אוטיזם
ברמות הדנ"א הויראלי במערכת העיכול ואין קשר לתסמינים ודלקות של רקמת המעי
(במילים אחרות – אין קשר בין סימפטומים של מערכת העיכול ומופע של אוטיזם) ואין
קשר בקבלה של חיסון ה-
MMR להופעה של אוטיזם או להופעה של תסמינים
דלקתיים של מערכת העיכול.
Uchiyama T, Kurosawa M, Inaba Y. MMR-vaccine and regression in autism spectrum disorders:
negative results presented from Japan
. J Autism Dev Disord
2007;37:210-217.
החיסון
המשולש (
MMR) ניתן ביפן בין השנים 1989 ו-1993, החיסון
ניתן כמנה בודדת בין הגילאים 12 עד 72 חודשים. החוקרים בחנו את שיעור ההפרעות
בספקטרום האוטיזם
(ASD)
שעסקו בסימפטומים רגרסיביים (אוטיזם רגרסיבי), אצל ילדים שקיבלו או
לא קיבלו
MMR במהלך
אותה תקופה. לא נמצאו הבדלים בשכיחות בין אלה שקיבלו את החיסון או לא קיבלו את
החיסון.
החוקרים
בדקו את דמם של 15 ילדים שאובחנו עם אוטיזם ורגרסיה התפתחותית וקבלה קודמת
מתועדת של חיסון ה-
MMR. הגנום הויראלי של הוירוס החצבת לא היה
נוכח בכל הדגימות שנבדקו. החוקרים הסיקו כי נגיף מזן החיסון נגד חצבת, לא נמצא
אצל ילדים אוטיסטית עם רגרסיה התפתחותית.
Honda H, Shimizu Y, Rutter M. No effect of MMR withdrawal on the incidence of autism: a
total population study
. J Child Psychol Psychiatry
2005;46(6):572-579.
חיסון
ה-
MMR ניתן ביפן בין השנים 1989 ו-1993, החיסון
ניתן רק כמנה אחת בין הגילאים 12 ל-72 חודשים. החוקרים מצאו כי בעוד ששיעורי
החיסון ל-
MMR ירדו באופן מובהק בקבוצת הלידה של השנים
1988 עד 1992 (~ 70% בשנת 1988, <30% בשנת 1991 ו-10% בשנת 1992), עלה שיעור
השכיחות המצטברת של
ASD עד
גיל 7 שנים באופן משמעותי (כלומר עליה במקרי האוטיזם למרות שהפסיקו לתת את
החיסון המשולש – אין קשר לחיסון). המחברים הגיעו למסקנה כי הפסקת השימוש בחיסון
MMR במדינות שבהן הוא עדיין בשימוש לא יוביל לירידה
בשכיחות של
ASD.
Smeeth L, Cook C, Fombonne E, et al. MMR vaccination and pervasive developmental disorders: a
case-control study
. Lancet 2004;364:963-969.
החוקרים
סקרו מסד נתונים מרכזי בבריטניה ובדקו מטופלים שאובחנו עם אוטיזם או הפרעות
התפתחותיות אחרות (
PPD Pervasive
developmental disorders
) במשך
28 שנים ומטופלים בגילאים דומים ללא האבחונים הללו, כדי לקבוע אם קבלת חיסון ה-
MMR קשורה לסיכון מוגבר לאוטיזם או ל-PPD. הם לא מצאו קשר בין חיסון ה-MMR לבין סיכון האוטיזם או ל-PPD.
Madsen KM, Hviid A, Vestergaard M, et al. A
population-based study of measles, mumps, and rubella vaccination and autism
. N Engl J Med 2002;347(19):1477-1482.
החוקרים ערכו
סקירה רטרוספקטיבית של כל הילדים (500,000) שנולדו בדנמרק בין השנים 1991
ל-1998, כדי לקבוע אם קיים קשר בין קבלת חיסון
MMR לבין אבחנה של
אוטיזם או הפרעות בספקטרום האוטיסטי. לא נמצא קשר בין החיסון לבין אוטיזם או
הפרעות בספקטרום האוטיסטי (כאמור המחקר הדני החדש שהתפרסם ממש לאחרונה גם בדק את
ההקשר בין ילדים שלא קיבלו אף חיסון לעולם וגם את ההקשר האם יש שכיחות גבוהה
יותר אצל אחאים לילדים אוסיסטים בסיכון גבוה, המחקר החדש לא מצא קשר).
Taylor B, Miller E, Farrington CP, et al. Autism and measles, mumps, and rubella vaccine: no
epidemiological evidence for a causal association
. Lancet 1999;353:2026-2029.

החוקרים בדקו
האם החלת השימוש בחיסון ה-
MMR בבריטניה בשנת 1998 השפיעה על השכיחות של
אוטיזם באוכלוסייה. החוקרים בחנו ילדים שנולדו בין השנים 1979 ל-1998 והם לא
מצאו שינוי פתאומי בשכיחות של אוטיזם לאחר כניסת החיסון המשולש ולא נמצא קשר בין
קבל החיסון והתפתחות של אוטיזם.
*******************************


חיסונים וסוכרת
(סוג 1 וסכרת הריון)

:

סוכרת מסוג 1

שם
המחקר
תקציר
Vaarala O, Jokinen J, Lahdenkari M, et al. Rotavirus
vaccination and the risk of celiac disease or type 1 diabetes in Finnish
children at early life
. Pediatr Infect Dis 2017;36:674-675.
החוקרים
ערכו מחקר עוקבה שבדק האם חיסון נגד רוטה וירוס קשור להתפתחות סוכרת מסוג 1 אצל
ילדים פינים. מדינה שבה יש את השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת סוג 1 בעולם,
החוקרים מצאו כי קבלת החיסון רוטה ירוס מוקדם בחיים לא שינתה את הסיכון לסוכרת
סוג 1 4-6 שנים לאחר החיסון.
החוקרים
בדקו את הקשר בין התחסנות לבין התפתחות סוכרת מסוג 1 אצל ילדים עם סיכון משפחתי
גבוה למחלות אוטואימוניות. הוערכו הרשומות של יותר מ-1,900 ילדים. החוקרים לא
מצאו עדויות לכך שחיסונים מוקדמים הגבירו את הסיכון לסוכרת מסוג 1 אצל ילדים
בסיכון גבוה.
Rousseau MC, El-Zein M, Conus F, et al. Bacillus Calmette-Guerin (BCG) vaccination in infancy and
risk of childhood diabetes
. Paediatr Perinat Epidemiol 2016; 30:141-148.
חוקרים
לא מצאו קשר בין קבלת חיסון
BCG (חיסון נגד שחפת) בשנה
הראשונה של החיים לבין התפתחות שלאחר מכן של סוכרת סוג 1 במהלך 20 השנים הבאות.
Morgan E, Halliday SR, Campbell GR, et al. Vaccinations
and childhood type 1 diabetes mellitus: a meta-analysis of observational
studies
. Diabetologica 2016;59:237-243.
החוקרים
בחנו מחקרים שהשוו את שיעורי ההתחסנות אצל כ-13,000 ילדים עם סוכרת מסוג 1 לעומת
קבוצת בקרה (ילדים ללא סכרת מסוג 1). החוקרים לא מצאו כל קשר בין קבלת חיסון
כלשהו לילדים לבין התפתחות סוכרת מסוג 1.
Grimaldi-Bensouda L, Guillemot D, Godeau B, et al. Autoimmune disorders and quadrivalent human papillomavirus
vaccination of young female subjects
. J Int Med 2014;275(4):
398-408.  
החוקרים
סקרו את הרישומים של נשים בגילאי 14-26 שנים כדי לקבוע אם חיסון
HPV
(Gardasil)
הגביר את הסיכון להפרעות אוטואימוניות. הם
לא מצאו כל עדות לעלייה בסיכון לסוכרת מסוג 1, פרפורה טרומבוציטופנית אידיופטית
(
ITP), טרשת נפוצה, תסמונת Guillain-Barre, זאבת (SLE), דלקת מפרקים שגרונית,
דלקת פרקים נערית או מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.
Hviid A, Stellfeld M, Wohlfahrt J, et al. Childhood
vaccination and type 1 diabetes
. New Engl J Med 2004;350:1398-1404.
החוקרים
העריכו את כל הילדים שנולדו בדנמרק במשך 10 שנים כדי לקבוע אם קיים קשר סיבתי
בין חיסונים בילדות לבין התפתחות סוכרת מסוג 1. החוקרים לא מצאו קשר כלשהו עם כל
החיסונים שנחקרו. אלו החיסונים טטנוס-דיפתריה (
DT), החיסון נגד הומופיליוס אינפלואנזה (Hib), חיסון מומת של פוליו (IPV), חיסון מחומש (DTaP+IPV), חיסון השעלת הישן
(התאי, שלא ניתן יותר בארץ),
MMR ופוליו חי-מוחלש
בטיפות. בנוסף, התפתחות סוכרת מסוג 1 אצל ילדים בעלי נטייה גנטית (למשל, יש להם
להם אחאים עם סוכרת מסוג 1) לא נמצאה קשורה לחיסון.
החוקרים
ביצעו מחקר מעקב במשך 10 שנים על 40,000 ילדים כדי להעריך את השכיחות של סוכרת
סוג 1 אצל אלו שקיבלו או לא קיבלו את חיסון ה-
Hib. החוקרים לא מצאו הבדלים בשיעורי הסוכרת מסוג 1 בין שתי
הקבוצות.
DeStefano
F, Mullooly JP, Okoro CA, et al.
Childhood
vaccinations, vaccination timing, and risk of type 1 diabetes mellitus
. Pediatrics
2001;108(6).
החוקרים ביצעו
מחקר אפידמיולוגי בקנה מידה גדול כדי לקבוע אם קבלת חיסונים שונים של ילדות, או
עיתוי החיסונים, הגדילו את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 1. החוקרים לא מצאו כל עדות
לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בקרב אלו שקיבלו את החיסונים
DTaP, DTP, MMR,
Hib
, הפטיטיס B או חיסון נגד אבעבועות רוח בהשוואה לאלו שלא קיבלו את החיסונים.
בנוסף, החוקרים לא מצאו הבדלים בסיכון לסוכרת מסוג 1 אצל תינוקות שקיבלו את
חיסון הפטיטיס
B בלידה, לעומת אלו
שקיבלו את החיסון בגיל 2 חודשים ומעלה.
החוקרים בחנו את
הקשר בין עיתוי התחסנות ב-
Hib לבין התפתחות של סוכרת סוג 1 לאחר מועד ההתחסנות. חולים שלא
קיבלו את חיסון
Hib הושוו לאלה
שקיבלו את החיסון בגיל 3 חודשים ובוסטרים בגיל 14 עד 18 חודשים, ואלה שחוסנו
בגיל 24 חודשים בלבד. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בסיכון לסוכרת סוג 1
בקרב קבוצות אלו במהלך מעקב של 10 שנים.
Graves
PM, Barriga KJ, Norris JM, et al.
Lack of association between
early childhood immunizations and β-cell autoimmunity
. Diabetes Care 1999;22:1694-1697.
החוקרים בחנו את
הקשר בין התחסנות לבין סוכרת סוג 1 אצל ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם קרוב משפחה
מדרגה ראשונה עם המחלה. החוקרים לא מצאו כל קשר בין קבלת חיסונים נגד הפטיטיס
B, Hib, פוליו או DTP לפני 9 חודשים
והתפתחות סוכרת מסוג 1.
Heijbel
H, Chen RT, Dahlquist G.
Cumulative incidence of
childhood-onset IDDM is unaffected by pertussis immunization
. Diabetes Care
1997;20(2):173-175.
החוקרים מצאו כי
לא נמצאו הבדלים בשכיחות סוכרת סוג 1 בילדים ב-12 שנים הראשונות לחייהם לבין אלה
שנולדו לפני או אחרי שהוצא חיסון השעלת התאי מתוכנית החיסון הלאומית השבדית
.

סכרת הריון
שם
המחקר
תקציר
החוקרים העריכו נשים בהריון בהקשר של סיבוכים הקשורים להריון,
כולל סוכרת הריון, כדי לקבוע אם ההתפתחות של סיבוכים אלה קשורה עם קבלת חיסון
שפעת פעיל (
IIV). לא היה שוני בין
אלה אשר פיתחו סוכרת הריונית לבין אלה שלא.
Kharbanda EO,
Vazquez-Benitez G, Lipkind H, et al.
Inactivated
influenza vaccine during pregnancy and risks for adverse obstetric events
. Obstet Gynecol
2013;122(3):659-667.

החוקרים השוו
74,000 נשים שחוסנו עם 140,000 נשים שלא חוסנו כדי לקבוע האם החיסון הגדיל את
הסיכון לאירועים שליליים הקשורים להריון. הם לא מצאו עלייה בסיכון לאירוע כלשהו,
​​כולל סוכרת הריונית.
*******************************
שם
המחקר
תקציר
Yang H, Wei Z, Schenerman M. A
statistical approach to determining criticality of residual host cell DNA
. J
Biopharm Stat 2015;25:234-246.
החוקרים
הציעו שיטה לקביעת כמות שיורית של דנ"א מהתא המארח (בהקשר של גידול וירוסים
בתאים מארחים) בהקשר של נטייה לגרימת גידולים סרטניים ובהקשר זיהומי. החוקרים
יצרו משוואה כדי להעריך את הסיכון והחילו את המשוואה על חיסון השפעת שמיוצר
בעזרת תאים שמקורם מכלב (
MDCK). ההסתברות המחושבת של
אירוע שקשור לגידולים סרטניים או לאירוע זיהומי בהתחשב במגבלות של כמות שיורית
לפי ה-
WHO וה-FDA הוא פחות מ-10 בחזקת מינוס 15 (כלומר – 0.000000000000001).
החוקרים
בדקו את הפוטנציאל הסרטני והזיהומי של כמות שיורית של דנ"א זר שנמצא בחיסון
השפעת חי מוחלש המיוצר בתאים מסוג
MDCK. הם קבעו כי צריך 230
מיליארד מנות של חיסון על מנת שיתרחש אירוע סרטני. ו-83 טריליון מנות על מנת
שיתרחש אירוע זיהומי.
Wierenga DE, Cogan J, Petricciani JC. Administration of tumor cell chromatin to immunosuppressed
and non-immunosuppressed non-human primates
. Biologicals
1995;23:221-224.

החוקרים
בדקו את הסוגיה האם דנ"א זר בכמות שיורית יכול להיות מסוכן. הם בדקו זאת על
קופים בריאים וקופים עם מערכת חיסון מוחלשת. הם הזריקו כמות גנומית של 100
מיליון יחידות של דנ"א ממקור של גידולים אנושיים שהם פי מיליון מהכמות
המותרת לחשיפה לפי ה-
WHO (כלומר הזריקו 1 מ"ג של דנ"א
זר כאשר מותר להיחשף ל-100 פיקוגרם). ניתן לקבוצות הביקורת סליין ואנטיביוטיקה
על בסיס יומי, שבועי או חד פעמי ועקבו אחר הקופים למשך 8 שנים. לא הייתה עדות
לגידולים אצל כל הקופים במחקר.
ההסתברות המצטברת המקסימלית להשפעה מזיקה היא פחות
מ-10 בחזקת מינוס 16 עד 10 בחזקת מינוס-19 (הסתברות אפסית ברמה שזה לא נחשב
אפשרי) לכל מולקולת דנ"א מתא ללא פרוטו-אונקוגנים פעילים (גנים שיכולים
להפוך להיות אונקוגניים כלומר סרטניים) או אונקוגנים ויראליים פעילים
.


*******************************




חיסונים ופורמילדהיד


שם
המחקר
תקציר
החוקרים
העריכו את רמות הפורמלדהיד בדם. הם כללו את החשיפה לחיסונים המכילים פורמלדהיד
והשוו אותם לרמות אנדוגניות בגופנו (פורמלדהיד הוא תוצר טבעי של מטבוליזם). ההשוואה
הייתה למינון של 200 מיקרוגרם של פורמלדהיד, אשר שווה לכמות פורמלדהיד שהתקבלו ממספר
חיסונים שניתנו בביקור אחד (החיסונים היו לפוליו מומת, חיסון לצהבת
B וחיסון משולב של טטנוס, דיפתריה ושעלת אל תאית), פורמלדהיד נעלם
לחלוטין מאתר ההזרקה תוך 30 דקות. ריכוז שיא של פורמלדהיד בדם נאמד כ פחות מ-1%
של רמת פורמלדהיד המיוצר באופן טבעי על ידי הגוף. החוקרים סיכמו כי פורמלדהיד
בחיסונים הינו בטוח
.
*******************************



חיסונים
ותסמונת גיאן ברה

(
GBS)

שם
המחקר
תקציר
Grimaldi-Bensouda
L, Rossignol M, Kone-Paut I, et al. 
Risk of autoimmune diseases and human papilloma virus (HPV)
vaccines: six years of case-referent surveillance
. J Autoimmun
2017; 19:84-90.
החוקרים
מצאו כי חיסון נגד פפילומה (
HPV) לא הגדיל את הסיכון
למחלות אוטואימוניות בקרב נשים בגילאי 11-25. המחלות האוטואימוניות שנכללו הן
דה-מיילאנציה מרכזית, טרשת נפוצה, מחלה של רקמות החיבור, תסמונת גייאן בארה,
סוכרת מסוג 1, אוטואימוניות של בלוטת התריס וטרומבוציטופניה אימונית.
החוקרים
לא מצאו כל עדות לסיכון מוגבר לגייאן-בארה בעקבות חיסון נגד פפילומה (
HPV) בקרב נשים בגילאי 11 עד 20 שנים באנגליה. לא נמצאו הבדלים
בסיכון בעקבות מתן חיסוניים עם מספר רב של זנים.
Gee
J, Sukumaran L, Weintraub E, the Vaccine Safety Datalink Team.
Risk of Guillain-Barre Syndrome following quadrivalent human
papillomavirus vaccine in the Vaccine Safety Datalink
. Vaccine
2017;35:5756-5758.
החוקרים
השתמשו במאגר המידע
VSD (Vaccine
Safety Datalink
) וניתחו את פרופיל הבטיחות של חיסון ה-4
זני נגד פפילומה בזמן אמת מאוגוסט 2006 עד אוקטובר 2009. לא נמצאו מקרים של
גייאן-בארה בעקבות מעקב של יותר מ-600,000 מנות בקרב נשים מגיל 9 עד 26 שנים.
עקב שגייאן-בארה היא תסמונת נדירה, קשה למצוא מקרים מתועדים, ולכן נעשה מחקר
המשך באמצעות
VSD משנת 2006 עד שנת 2015 על נשים וגברים
ועקבו אחר יותר מ-2.7 מיליון מנות על מנות לברר את הסיכון לגייאן-בארה לאחר
חיסון נגד פפילומה. הסיכון לגייאן-בארה לאחר החיסון הוא כ-0.36 מקרים
ל-1,000,000 מנות. סיכון זה הוא נמוך הרבה מהסיכון שקיים גם ככה באוכלוסייה בין
הגילאים 11 עד 18 שנים.
Martin
Arias LH, Sanz R, Sainz M, Treceno C, Carvajal A.
Guillain-Barre syndrome and influenza vaccines: a
meta-analysis
. Vaccine 2015;33:3773-3778.
החוקרים ביצעו מחקר מטא-אנליזה (סוג מחקר עם
רמת הראיות הגבוהה ביותר) על מחקרים שפורסמו בין השנים 1981 ו-2014 כדי לקבוע את
הסיכון ל-
GBS (גייאן בארה) בעקבות חיסון נגד שפעת. הם מצאו כי כל חיסון שפעת
(עונתי או בזמן מגיפה) הגביר את הסיכון ל-
GBS
בסיכון יחסי (
RR – relative risk) של 1.41. הסיכון היחסי הוא כנראה ממוצע
סביר בטווח קצר של 42 ימים. מחלתה השפעת גורמת לסיכון גבוה בהרבה ל-
GBS
מאשר החיסון ובמקרים של מבצעי חיסון גדולים במגיפות של השפעת החוקרים ראו ירידה
במקרי ה-
GBS באוכלוסייה עקב החיסון.
Vellozzi
C, Iqbal S, Stewart B, Tokars J, DeStefano F.
Cumulative
risk of Guillain-Barre syndrome among vaccinated and unvaccinated populations
during the 2009 H1N1 influenza pandemic
. Am J Public Health 2014;104:696-701.
החוקרים
בדקו את הסיכון היחסי ל-
GBS (גייאן-בארה) בקרב 45
מיליון בני אדם שחוסנו בחיסון נגד שפעת בשנת 2009
(חיסון נגד H1N1 שהוא שפעת החזירים). הם
גילו כי עד סוף עונת השפעת, האוכלוסייה המחוסנת הייתה עם סיכון מצטבר נמוך יותר
ל-
GBS מאשר לאוכלוסייה הלא מחוסנת. נתון זה הראה
את ההשפעה המגינה של החיסון נגד
GBS בעונות השפעת.
Kwong
JC, Vasa PP, Campitelli MA, Hawken S, Wilson K, et al.
Risk of Guillain-Barre syndrome after seasonal influenza
vaccination and influenza health-care encounters: a self-controlled study
. Lancet
Infect Dis 2013;13:769-776.
החוקרים
העריכו את הסיכון ל-
GBS (גייאן-בארה) לאחר זיהום שפעת או חיסון
בקנדה בין השנים 1993-2011. הם גילו כי הסיכון ל-
GBS בתוך שישה שבועות לאחר הידבקות בשפעת הייתה גבוהה מאשר לאחר
החיסון. החוקרים זיהו מקרו אחד של
GBS למיליון מחוסנים לעומת
17 מקרים של
GBS למיליון חולים בשפעת.
Baxter
R, Bakshi N, Fireman B, Lewis E, Ray P, et al.
Lack
of association of Guillain-Barre Syndrome with vaccinations
. CID
2013;57(2):197-204.
החוקרים
העריכו את הסיכון ל-
GBS (גייאן-בארה) לאחר חיסון בפוליו, MMR, חיסון מוצמד נגד פניאומוקוקוס, אבעבועות רוח, הומפיליוס
אינפלואנזה
B, כלבת, שפעת, כל שילוב של טטנוס ודיפתריה,
הפטיטיס
A או הפטיטיס B במשך 13 שנים ועל יותר מ-30 מיליון שנות אדם. החוקרים לא מצאו
עדות לסיכון מוגבר ל-
GBS לאחר חיסון מכל סוג שהוא. ממצא נוסף שעלה
במחקר הוא כי מקרה חוזר של
GBS (אצל אדם שלקה בעבר ב-GBS) לאחר מנת חיסון היה נדיר ביותר.
צוות
שבדק את מאגר המידע
VSD (Vaccine
Safety Datalink
) מצא בעבר ש-GBS (גייאן-בארה) היה קשור לחיסונים מסוג שפעת
עם זן אחד בלבד (שפעת החזירים), אך לא לחיסונים עונתיים עם מספר זנים. במחקר זה
החוקרים העריכו עוד חיסונים ואת ההקשר ל-
GBS שניתנו בשנת 2009-2010 ובשנת 2010-2011.
לא נמצאה כל עדות לסיכון מוגבר ל-
GBS בעקבות 1.27 מיליון מנות של החיסון בשנת
2009-2010 או 2.8 מיליון מנות של החיסון של שנת 2010-2011.
Velentgas
P, Amato AA, Bohn RL, Chan KA, Cochrane T, et al.
Risk of Guillain-Barre syndrome after meningococcal conjugate
vaccination
. Pharmacoepidemiol Drug Saf 2012;21:1350-1358.I
החוקרים
לא זיהו מקרים של
GBS (גייאן-בארה) לאחר קבלה של יותר מ-1.4
מיליון מנות של החיסון המוצמד למנינגוקוק (
MCV4) במהלך תקופה של שלוש שנים בארה"ב. החוקרים מצאו כי אין
קשר בין החיסון לסיכון מוגבר ל-
GBS.
החוקרים
חקרו את המופע של
GBS (גייאן-בארה) לאחר מבצע חיסון ארצי באיראן
בשנת 2003 שבה 98% מאוכלוסיית היעד חוסנה בחיסון חצבת, חיסון אדמת או בשניהם
ביחד. החוקרים לא ראו עלייה במקרי ה-
GBS בשנים לאחר החיסון והמופע היה בתדירות זהה לפני מבצע החיסון.
מידע זה מראה שאין קשר בין החיסונים נגד חצבת ואדמת לבין
GBS.
Patja
A, Paunio M, Kinnunen E, Junttila O, Hovi T, et al. 
Risk of Guillain-Barre syndrome after measles-mumps-rubella
vaccination
. J Pediatr 2001;138:250-254.
החוקרים
מצאו כי שכיחות
GBS (גייאן-בארה) בעקבות חיסון MMR (חצבת, אדמת וחזרת) לא הייתה גבוהה מזו של חולים לא מחוסנים. הם
גם לא מצאו שום אירוע של
GBS לאחר החיסון. בנוסף,
חיסון
MMR לאחר החלמה מ-GBS לא גרם להופעה מחדש של המחלה.


*******************************



בטיחות
חיסון הפפילומה

(
HPV)

שם
המחקר
תקציר
Skufca
J, Ollgren J, Artama M, Ruokokoski E, Nohynek H, et al.
The association of adverse events with bivalent human
papillomavirus vaccination: a nationwide register-based cohort study in
Finland
.
Vaccine 2018;36:5926-5933.
החוקרים
העריכו את הקשר בין קבלת חיסון נגד פפילומה (
HPV) לבין 65 מחלות אוטואימוניות נבחרות במהלך תקופה של שלוש שנים
בפינלנד בקרב בנות בגילאי 11-15 שנים. החוקרים לא מצאו שכיחות מוגברת של
POTS (תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית) אצל אלו שחוסנו בהשוואה לאלה שלא היו.
בנוסף, המחברים לא מצאו עלייה בשכיחות של
POTS בעת השוואת התקופה שקדמה לחיסון או לאחר כניסת החיסון.
Arana
J, Mba-Jonas A, Jankosky C, Lewis P, Moro PL, et al.
Reports of postural orthostatic tachycardia syndrome after
human papillomavirus vaccination in the Vaccine Adverse Event Reporting
System
.
J Adol Health 2017;61:577-582.
החוקרים
בחנו את תסמונת
POTS שדווחו ל-VAERS בעקבות חיסון HPV. ברחבי העולם, חולקו יותר
מ-200 מיליון מנות של חיסון
HPV במהלך תשע שנים. בתקופה
זו כ-29 דיווחים זוהו כ-
POTS. בתוך ארה"ב, חולקו
כ-85 מיליון מנות של חיסון
HPV במהלך אותה מסגרת זמן של
המחקר ו-13 דיווחים עמדו זוהו כ-
POTS, עם שיעור משוער של דוח
POTS אחד עבור כל 6.5 מיליון מנות של HPV. החוקרים לא מצאו כל עדות המצביעה על בעיית בטיחות של POTS בעקבות חיסון HPV.
החוקרים
העריכו את הדיווחים שפורסמו במאגר
VAERS בין השנים 2009 ו-2015
בקרב נשים וגברים בגילאי 9-26 שנים שקיבלו חיסון נגד
HPV. יותר מ -60 מיליון מנות של חיסון HPV 4 זני חולקו במהלך פרק זמן זה בארה"ב. רק שני מקרים של אי-ספיקת
שחלות ראשונית שאובחנה על-ידי רופא, דווחו לאחר חיסון נגד ה-
HPV, בשני המקרים המחוסנות היו עם היסטוריה של אמנוריאה (אל-וסת).
Naleway
AL, Mittendorf KF, Irving SA, Henninger ML, Crane B, et al.
Primary ovarian insufficiency and adolescent vaccination. Pediatrics
2018;142(3):e20180943.
החוקרים
העריכו את ההיארעות של אי ספיקה שחלתית ראשונית (
POI) בעקבות חיסון HPV, וכן בעקבות החיסונים Tdap,
MenACWY
וחיסוני שפעת מומתים. בתוך מסד הנתונים שלKaiser
Permanente Northwest
בצפון מערב ארה"ב במשך
שמונה שנים. כ-200,000 נשים הוערכו, כולל 60,000 שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון
HPV. רק מקרה אחד מאושר של POI זוהה במטופלת. כ-23 חודשים לאחר המינון השלישי של חיסון HPV. החוקרים לא מצאו סיכון מוגבר לחוסר שחלות ראשוני לאחר חיסון HPV או כל חיסון אחר שמקבלים בגיל ההתבגרות.

*******************************



חיסונים
וטרשת נפוצה

(
MS)

חיסון הפטיטיס B וטרשת נפוצה

שם
המחקר
תקציר
החוקרים
ערכו סקירה שיטתית של הספרות הרפואית והמדעית עד לשנת 2017, ולא מצאו כל קשר בין
קבלת חיסון נגד צהבת
B לבין התפתחות של מחלות דמיאלינציה.
Mailand MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol 2017; 264:1035-1050. 
החוקרים
בחנו את הספרות הרפואית בנושא חיסונים וטרשת נפוצה. לא נמצא כל שינוי בסיכון
לפתח טרשת נפוצה לאחר חיסון נגד פפילומה, צהבת
B, שפעת, MMR, אבעבועות רוח, טטנוס,
שחפת, פוליו או דיפתריה.
Langer-Gould A, Qian L, Tartof SY, et al. Vaccines and risk of multiple sclerosis and other central
nervous system demyelinating diseases
. JAMA
2014;71(12):1506-1513.
החוקרים
בדקו האם החיסונים נגד צהבת
B ונגד וירוס הפפילומה, הגדילו
את הסיכון לטרשת נפוצה או לסימפטומים אחרים שקשורים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית
(
ADS) כגון תסמונת ADEM, דלקת בעצב הראייה. בנוסף הם בדקו גם את הקשר לחיסונים אחרים
שהנחקרים קיבלו. הם לא מצאו כל קשר בין חיסון נגד וירוס הפפילומה או חיסון נגד
צהבת
B ל-MS או לכל ADS עד שלוש שנים לאחר
החיסון. החוקרים מצאו שאצל מספר מועט מאוד של נבדקים מתחת לגיל 50, ראו עליה
בסיכון ל-
ADS עד כ-30 יום לאחר החיסון אך הסיכון נעלם מ-30
יום ואילך. נתון זה הראה שהחיסונים הם לא הגורם אלא שאותם חולים היו עם רקע של
מחלה אוטואימונית סאבקלינית (כלומר הם חולים במחלה כלשהי אבל הסימפטומים לא
נראים לעין או עם סימפטומים מאוד קלים) מכיוון שאם היה קשר בין החיסונים והסיכון
לפתח מחלות אוטואימוניות, אזי הסיכון היה צריך להישאר גבוה לכל אורך תקופת
המחקר.
Mikaeloff Y, Caridade G, Rossier M, et al. Hepatitis B vaccination and the risk of childhood-onset
multiple sclerosis
.  Arch Pediatr Adolesc Med
2007;161(12):1176-1182.
החוקרים
מצאו שהחיסון נגד צהבת
B לא העלה את הסיכון
להתפתחות של טרשת נפוצה בגיל הילדות לכל אורך תקופת המחקר של 3 שנים.
החוקרים
השווה את המהלך הקליני (כלומר התפתחות המחלה וההשלכות שלה)
אצל
חולים שפיתחו טרשת נפוצה לאחר חיסון נגד צהבת
B ואצל חולים שפיתחו טרשת נפוצה ללא רקע של חיסון נגד צהבת B. החוקרים לא ראו הבדלים קלינים בין החולים שחוסנו לחולים שלא
חוסנו. החוקרים הגיעו למסקנה שהחיסון ביטחותי לחולי טרשת נפוצה והוא אינו קשור
להתפתחות של טרשת נפוצה.
DeStefano F, Verstraeten T, Jackson LA, et al. Vaccinations and risk of central nervous system demyelinating
diseases in adults
. Arch Neurol 2003; 60:504-509.
החוקרים
בדקו את ההקשר בין חיסונים לטרשת נפוצה ובדלקת בעצב הראייה אצל מבוגרים בגילאים
18-49 באמצעות מאגר מידע ענק של 3 ארגוני בריאות. החוקרים לא מצאו שום קשר בין
טרשת נפוצה ודלקת בעצב הראייה לבין החיסונים נגד צהבת
B, שפעת, טטנוס, חצבת ואדמת.
Ascherio A, Zhang SM, Hernan MA, et al. Hepatitis B vaccination and the risk of multiple sclerosis. N Engl J Med 2001; 344:327-332. 
החוקרים
ביצעו מחקר בקרה ביקורת על אחיות בארה"ב ולא מצאו שום קשר בין חיסון
HBV ולהתפתחות של טרשת נפוצה. אין קשר בין מספר המנות שניתנו
להתפתחות של טרשת נפוצה.
Confavreux C, Suissa S, Saddier P, et al. Vaccinations and the risk of relapse in multiple sclerosis. New Engl J Med 2001; 344(5):319-326.
החוקרים
מצאו שחיסון נגד טטנוס,
HBV ושפעת לא העלו את
הסיכון הקצר טווח להתדרדרות חוזרת (
relapse) של טרשת נפוצה.
Sadovnick AD and DW Scheifele. School-based hepatitis B vaccination programme and adolescent
multiple sclerosis
. Lancet 2000;355:549-550.
החוקרים
בדקו המופע של טרשת נפוצה אצל בני נוער בגילאי 11-12 שנים בקולומביה הבריטית
לפני ואחרי הכנסת חיסון
HBV. הם לא מצאו שום קשר
בין החיסון לטרשת נפוצה.

חיסון נגד
פפילומה (
HPV) וטרשת נפוצה (MS)/מחלות דמיאלינציה

שם
המחקר
תקציר
Mouchet
J, Salvo F, Raschi E, et al.
Human papillomavirus vaccine and demyelinating diseases—a
systematic review and meta-analysis
. Pharmacol Res 2018;132:108-118.
החוקרים
ביצעו סקירה מקיפה על כל המחקרים שפורסמו במאי 2017 על מנת למצוא האם יש סיכון
בלפתח מחלת דמיאלינציה אחרי חיסון
HPV. הם לא מצאו שום קשר בין החיסון ל-MS, מחלת דמיאלינציה מרכזית ודלקת בעצב
הראיה.
Mailand
MT and JL Frederiksen.
Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol
2017; 264:1035-1050. 
החוקרים
עברו על רשומות רפואיות וספרותיות בהקשר של התפקיד של חיסונים בהתפתחות של טרשת
נפוצה (
MS) או החמרה של טרשת נפוצה (relapse). הם לא מצאו שום קשר בין התפתחות של MS לבין חיסונים נגד צהבת B (HBV), חיסונים נגד וירוס הפפילומה (HPV), חיסון שפעת עונתי, חיסון MMR, חיסון נגד אבעבועות רוח, חיסון נגד טטנוס, חיסון נגד שחפת,
חיסון נגד פוליו או דיפתריה. לא היה סיכון מוגבר בהחמרה של
MS לאחר החיסון.
Grimaldi-Bensouda
L, Rossignol M, Kone-Paut I, et al.
Risk of autoimmune diseases and human papilloma virus (HPV)
vaccines: six years of case-referent surveillance
. J Autoimmun
2017; 19:84-90.
החוקרים
בדקו את הסיכון של מחלות אוטואימוניות בהקשר לחיסון נגד פפילומה אצל ילדות ונשים
בגילאים 11-25 שנים במשך זמן של 6 שנים וחצי. הם מצאו שאין שום קשר בין החיסון
ולתופעות של
MS, גיליאן ברה, מחלות דאמליאנציה, סכרת סוג
1, דלקת אוטואימונית של התירואיד, טרומבוציטופניה אימונית ומחלות רקמות חיבור.
Dhar
JP, Essenmacher L, Dhar R, et al.
The safety and immunogenicity of quadrivalent HPV (qHPV)
vaccine in systemic lupus erythematosus
. Vaccine 2017;35:2642-2646.
החוקרים
בדקו את הבטיחות והאימונוגניות של חיסון נגד פפילומה אצל נשים עם
SLE (זאבת) בגילאים 19 עד 50. חמישה מקרים של תופעות לוואי חמורות
התרחשו אך אף לא אחת מהן הייתה קשורה לחיסון או לזאבת. אף אחת מהנשים לא סבלה
מהחמרה של
SLE או החמרה של המחלה. החוקרים הגיעו למסקנה
שהחיסון יעיל ובטוח גם לנשים עם זאבת.
החוקרים
בדקו האם חיסון
HPV היה קשור לעלייה בהופעה של מקרים חדשים של
מחלות אוטואימוניות באוכלוסייה בסיכון גבוה של יותר מ-70,000 מנשים וילדות
בגילאים 10-30 עם רקע של מחלות אוטואימוניות. החוקרים לא מצאו שום קשר או זיהו
מקרים חדשים של מחלות אוטואימוניות לחיסון ה-
HPV באוכלוסייה בסיכון.
החוקרים
בדקו את ההקשר בין חיסון נגד וירוס הפפילומה (
HPV) והסיכון להתפתחות של טרשת נפוצה (MS) או מחלות דהמיאלניציה אחרות אצל נשים וילדות בגילאים 10-44
בדנמרק ובשוודיה. החוקרים בדקו כ-4,000,000 נשים ויותר מ-789,000 נשים שקיבלו את
חיסון ה-
HPV. החוקרים לא מצאו קשר או סיכון גבוה להתפתחות
של
MS ומחלות דהמיאלנציה אחרות כגון אופטיק
נויריטיס, נורומיאליטיס אופטיקה, דלקת בחוט השדרה או
ADEM.  
Langer-Gould
A, Qian L, Tartof SY, et al.
Vaccines and risk of multiple sclerosis and other central
nervous system demyelinating diseases
. JAMA 2014;71(12):1506-1513.
החוקרים
בדקו חיסונים, ספציפית חיסון נגד צהבת
B ונגד פפילומה בהקשר של האם הם גורמים לסיכון גבוה יותר של טרשת
נפוצה,
ADEM, דלקת בחוט השדרה ומחלות נוספות של
דהמיאלנציה. הם לא מצאו שום קשר בין החיסונים למחלות הנ"ל לכל אורך תקופת
המחקר שארך כשלוש שנים.

החיסון
נגד שפעת וטרשת נפוצה ומחלות דהמיאלינציה של מערכת העצבים המרכזית

שם
המחקר
תקציר
Mailand MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol 2017; 264:1035-1050. 
החוקרים
סקרו את הספרות הרפואית ולא מצאו קשר בין חיסון השפעת לטרשת נפוצה.
DeStefano F, Verstraeten T, Jackson LA, et al.  Vaccinations and risk of central nervous system demyelinating
diseases in adults
. Arch Neurol 2003;60:504-509.
החוקרים
בדקו את הקשר בין חיסונים להופעה של טרשת נפוצה או נויריטיס אופטי אצל מבוגרים
בגילאים 18 עד 49 ורשומים בשלושה ארגוני בריאות גדולים. החוקרים בדקו את ההופעה
של הסימפטומים הראשונים לאחר מנת החיסון הראשונה ובזמן מנות נוספות של החיסונים.
הם לא מצאו שום קשר בין החיסונים שנבדקו וכללו את החיסון נגד צהבת
B, חיסון נגד שפעת, חיסון נגד טטנוס, חצבת או אדמת. 
Confavreux C, Suissa S, Saddier P, et al.  Vaccinations and the risk of relapse in multiple sclerosis. New Engl J Med 2001; 344(5):319-326.
החוקרים
מצאו שהחיסונים נגד טטנוס, צהבת
B ושפעת לא גרמו להחמרה
של טרשת נפוצה אצל מבוגרים.
Moriabadi NF, Niewiesk S, Kruse N, Jung S, Weissbrich B,
et al. 
Influenza
vaccination in MS: absence of T-cell response against white matter proteins
. Neurol 2001; 56:938-943.
החוקרים
בדקו את תאי ה-
T הספציפיים לוירוס השפעת ולתאי מיאלין עם
חלבון ספציפי אצל חולים עם טרשת נפוצה וקבוצת ביקורת של בני אדם בריאים כאשר שתי
הקבוצות קיבלו את חיסון נגד שפעת. שתי הקבוצות הגיבו לחיסון עם תגובה חיסונית
תקינה כפי שניתן לראות לפי טיטר הנוגדנים. בשתי הקבוצות לא ראו עליה בתאי ה-
T הספציפיים שקשורים לתאי המיאלין או לתאי מיאלין רקומביננטים.
החוקרים הגיעו למסקנה שמידע זה תאם למחקרי תצפית שהחיסון נגד שפעת בטוח לחולי
טרשת נפוצה.
Miller AE, Morgante LA, Buchwald LY, Nutile SM, Coyle PK,
et al. 
A multicenter,
randomized, double blind, placebo-controlled trial of influenza immunization
in multiple sclerosis
. Neurol 1997;48;312-314.
החוקרים
בדקו את ההשפעה של חיסון השפעת אצל חולי טרשת נפוצה. הם לא מצאו שום הבדל בין
קבוצה שקיבלה פלסבו לקבוצה שקיבלה את החיסון בהקשר של החמרה של המחלה. הם הגיעו
למסקנה שהחיסון בטוח לחולי טרשת נפוצה ואינו גורם להחמרה או קשור לעליה בהתקפים
של המחלה.
החוקרים
בדקו חולי טרשת נפוצה עם הישנות (
relapse) שכיחה של המחלה בהקשר
של האם החיסון נגד שפעת קשור לכך. החוקרים בדקו את המטופלים למשך כ-3 שבועות
ועשו בדיקות
MRI לפני החיסון ואחרי החיסון. החוקרים לא
מצאו החמרה לפני ואחרי החיסון. החוקרים הגיעו למסקנה שחיסון השפעת לא משפיע על
חולי טרשת נפוצה.

*******************************



סיבוכים
נוירולוגים וחיסון השעלת

שם
המחקר
תקציר
Top KA, Brna P,
Ye L, Smith B.
Risk of seizures after immunization in children with epilepsy: a
risk interval analysis
. BMC Pediatr 2018;18:134.
החוקרים
ניתחו את הסיכון להתקפים לאחר חיסון אצל ילדים עם אפילפסיה מתחת לגיל 7. הסיכון
להתקפים לא הוגדל 0-14 יום לאחר החיסון. החוקרים הסיקו כי ילדים עם אפילפסיה
אינם נמצאים בסיכון מוגבר להתקפים בעקבות החיסון. ממצאים אלה מראים כי החיסון
בטוח לילדים עם אפילפסיה.
Daley MF, Yih WK,
Glanz JM, Hambidge SJ, Narwaney KJ, et al.
Safety of diphtheria, tetanus, acellular pertussis and
inactivated poliovirus (DTaP-IPV) vaccine
. Vaccine
2014;32:3019-3024.
החוקרים
בדקו את הסיכון לתופעות לוואי חמורות אך נדירות לאחר קבלת
DTaP-IPV (חיסון מחומש) ביותר מ-200,000 ילדים בגילאי 4-6 שנים במהלך תקופה של
ארבע שנים באמצעות פרויקט
VSD בארה"ב. קבלת DTaP-IPV לא הגדילה את הסיכון לדלקת קרום המוח / דלקת המוח, התקפים, שבץ,
תסמונת
Guillain-Barré, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, אנפילקסיס,
תגובות אלרגיות חמורות או תגובות מקומיות רציניות.
החוקרים
העריכו את הסיכון לפירכוסי חום ואפילפסיה של יותר מ-300,000 ילדים שקיבלו
DTaP-IPV-Hib בגילאים 3, 5 ו -12 חודשים בדנמרק במהלך תקופה של שש שנים.
חיסון
DTaP-IPV-Hib לא היה קשור לסיכון מוגבר של התקפי
פרכוסים בילדים בתוך שבעה ימים לאחר קבלת החיסון לעומת אלה ילדים מעבר שבעה ימים
של חיסון. ניתוחי משנה הראו עלייה בסיכון להתקפים של פירכוסי חום ביום החיסונים
הראשונים אם כי הסיכון המוחלט היה קטן. חיסון
DTaP-IPV-Hib לא היה קשור עם סיכון מוגבר לאפילפסיה. (כאמור בפירכוסי חום כל
עלייה של חום גורמת לפירכוסים אצל אלו הסובלים מכך – זו תופעה שפירה שעוברת
מעצמה כאשר הילדים גדלים)
Huang WT,
Gargiullo PM, Broder KR, Weintraub ES, Iskander JK, et al.
Lack of
association between acellular pertussis vaccine and seizures in early
childhood
. Pediatrics 2010;126(2):e263-e269.
החוקרים
בדקו את שכיחות ההתקפים לאחר קבלת
DTaP במשך 10 שנים ביותר מ
-430,000 ילדים בגילאי 6 שבועות ל -23 חודשים. הם לא מצאו קשר או עלייה משמעותית
בסיכון להתקפים לאחר קבלת
DTaP.
Yih WK, Nordin
JD, Kulldorff M, Lewis E, Lieu TA, et al. An assessment of the safety of
adolescent and adult tetanus-diphtheria-acellular pertussis (Tdap) vaccine,
using active surveillance for adverse events in the Vaccine Safety Datalink.
Vaccine 2009;27:4257-4262.
הבטיחות
של
Tdap נצפתה במחקר זה מדי שבוע בקרב נבדקים
בגילאי 10-64 שנים, תוך התייחסות ספציפית לדלקת המוח, דלקת קרום המוח, תסמונות הגורמות
לשיתוק, התקפים אפילפטים, הפרעות עצב גולגולתי ותסמונת
Guillain-Barré
(GBS)
. לא נמצאו עדויות לקשר בין Tdap ובין כל תופעות לוואי אלו במהלך תקופת מעקב של שלוש שנים שכללה
יותר מ-660,000 מנות
Tdap.
Ray P, Hayward J,
Michelson D, Lewis E, Schwalbe J, et al. 
Encephalopathy
after whole-cell pertussis or measles vaccination: lack of evidence for a
causal association in a retrospective case-control study
. Pediatr Infect
Dis J 2006;25:768-773.
החוקרים
בדקו את הקשר האפשרי בין חיסון עם רכיב השעלת התאי (
DTP) וחיסון עם רכיב החצבת (MMR) לבין אנצפלופתיה, אנצפליטיס ותסמונת ריי, על ידי הערכה ומעקב
של תיקים רפואיים למשך 15 שנים אצל ארבעה ארגונים רפואיים בארצות הברית, אשר
הקיפו קרוב ל-2.2 מיליון ילדים. החיסונים
DTP ו-MMR לא היו קשורים לעלייה בסיכון של
אנצפלופתיה, דלקת המוח, או תסמונת ריי לאחר החיסון. בנוסף לכך, לא נמצאה אנצפלופתיה
שקשורה ספציפית לרכיב השעלת התאי, תוצאות שהיו זהות גם במחקרים אחרים.
Barlow WE, Davis
RL, Glasser JW, Rhodes PH, Thompson RS, et al.
The risk of
seizures after receipt of whole-cell pertussis or measles, mumps and rubella
vaccines
. N Engl J Med 2001;345:656-661.
החוקרים
בדקו את הקשר בין חיסון
DTP (רכיב
השעלת התאי שלא משווק יותר)
וחיסון
MMR וסיכון להתקף פרכוסים ראשון, פרכוסים
שלאחר מכן, נכות ובעיות התפתחויות אצל ילדים. במשך תקופת המחקר של 3 שנים, נבדקו
יותר מ-340,000 מנות חיסון
DTP ו-130,000 מנות חיסון MMR. נתינה של DTP גרמה לעליה בסיכון
לפרכוסי חום רק ביום מתן החיסון (6 ל-9 מקרים של פרכוסי חום ל-100,000 ילדים
מחוסנים), מתן של חיסון
MMR גרם לעליה של פרכוסי
חום אצל כ-8 עד 14 ימים לאחר מתן החיסון (25-34 פרכוסי חום ל-100,000 ילדים).
שני החיסונים אינם קשורים ולא ראו עליה בסיכון לפרכוסים שהם לא פרכוסי חום.
ילדים עם פרכוסי חום לא הראו עליה בסכנה לנכות או לבעיות התפתחותיות בהמשך חייהם
בהשוואה לילדים לא מחוסנים.
Goodwin J, Nash
M, Gold M, Heath TC, Burgess MA.
Vaccination of children following a previous
hypotonic-hyporesponsive episode
. J Paediatr
Child Health 1999;35:549-552.
איפיזודות
היפורספונסיביות-היפוטוניות
(HHE) נחשבו בעבר התווית נגד
לחיסון שעלת באוסטרליה. במחקר זה, החוקרים העריכו את הבטיחות של חיסון נוסף
בילדים שחוו
HHE. החוקרים לא מצאו HHE או תגובות חמורות לאחר DTaP, DTP או DT. החוקרים הסיקו כי ילדים בריאים בעבר אשר
חווים תגובות
HHE יכולים להמשיך בבטחה את לוחות החיסונים
הסטנדרטיים
Vermeer-de Bondi
PE, Labadie J, Rumke HC.
Rate of
recurrent collapse after vaccination with whole cell pertussis vaccine:
follow up study
. BMJ 1998;316:902-903.
החוקרים
ערכו מחקר מעקב על 84 ילדים בהולנד עם התמוטטות מדווחת לאחר החיסון הראשון שלהם
לרכיב שעלת תאי (
DTP) כדי לקבוע את שיעור הישנותם של אלו
שקיבלו מינונים הבאים של
DTP. לאף אחד מהילדים לא
היתה התמוטטות חוזרת, ותופעות לוואי אחרות היו קלות.
Greco D, Salmaso
S, Mastrantonio P, Giuliano M, Tozzi A, et al.
A controlled trial of two acellular vaccines and one whole cell
vaccine against pertussis
. N Engl J Med
1996;334:341-348.
החוקרים
השוו את היעילות והבטיחות של שני חיסונים.
DTwP (דיפתריה טטנוס ושעלת תאי) ו-DT לבדם בלמעלה מ-14,000 ילדים בגילאי 6 עד 28 שבועות של חיים. ל- DTwP נמצא שיעור גבוה משמעותית של תגובות מקומיות ומערכיות, כולל
נפיחות ורגישות מקומית, עצבנות, חום, בכי מתמשך במשך 3 שעות, ואפיזודות
היפוטוניות / היפרפורספונזיסטיות לעומת אלו שקיבלו
DTaP (חיסון עם רכיב השעלת הא-תאי). אירועים לאחר קבלת DTaP היו דומים לקבוצת הביקורת שקיבלה DT בלבד. ההתקפים היו נדירים או לא התרחשו בקבוצות החיסונים.
(כלומר מצאו שהחיסון ה-
DTaP עם פחות תופעות לוואי
מה-
DTP)
Gustafsson L,
Hallander HO, Olin P, Reizenstein E, Storsaeter J.
A controlled trial of a two-component acellular, a five-component
acellular, and a whole-cell pertussis vaccine
. N Engl J Med
1996;334:349-356.
החוקרים
השוו את היעילות והבטיחות של שני סוגים של חיסון נגד שעלת. החיסון הא-תאי והחיסון
התאי וגם חיסון טטנוס דיפתריה ללא רכיב השעלת בלמעלה-9,000 ילדים במהלך ששת
החודשים הראשונים של החיים. ל-
DTP נמצא
שיעור גבוה משמעותית של תגובות מקומיות ומערכיות, כולל בכי ממושך, ציאנוזה, חום
ותגובות מקומיות לעומת חיסוני
DTaP ו- DT.  שיעורי DTaP של אירועים אלה היו דומים לקבוצת הביקורת שקיבלה DT לבדה. התופעות לוואי התרחשו לעיתים רחוקות ב-48 השעות שלאחר
קבלת החיסון, והשיעורים היו דומים בין כל הקבוצות.
Rosenthal S, Chen
R, Hadler S.
The safety of acellular pertussis vaccine vs whole-cell pertussis
vaccine
. Arch Pediatr Adolesc Med 1996;150:457-46
בדצמבר
1991 רשם ה-
FDA את החיסון הראשון הא-תאי לשעלת לשימוש
בילדים בגילאי 15 חודשים עד 7 שנים. במחקר זה, החוקרים ניתחו נתוני מעקב שלאחר
השיווק שהוגשו למערכת המידע
VAERS מסוף 1990 ועד סוף
1993, כדי לקבוע האם תופעות לוואי חמורות אך נדירות הן פחות שכיחות לאחר
DTaP בהשוואה לרכיב השעלת התאי ( 
DTP). 
כ -27 מיליון מנות
DTP ו-5
מיליון מנות
DTaP נמסרו בתקופה זו. חיסון
ה-
DTaP (החיסון עם רכיב השעלת
הא-תאי) היה קשור באופן משמעותי לפחות תופעות לוואי שליליות, וכן פחות דיווחים על
תופעות לוואי קלות (חום, התקפים או אשפוז) בהשוואה ל-
DTP.



*******************************



חיסונים
ומוות בעריסה

(
SIDS)

שם
המחקר
תקציר
החוקרים
ניתחו מידע ממאגר מידע לאומי בנושא "מוות בעריסה". הם איגדו מידע של 6
שנים של מתן חיסונים אצל ילדים בגילאי 3 חודשים. הם מצאו שאין קשר בין חיסוני
שגרה למוות בעריסה ואין סיכון מוגבר.
Moro
PL, Arana J, Cano M, Lewis P, Shimabukuro TT.
Deaths
reported to the Vaccine Adverse Event Reporting System, United States,
1997-2013
.
CID 2015;61:980-987.
החוקרים
בדקו מידע מה-
VAERS לאורך פרק זמן של 16 שנים ובו היה כלול
מוות בעריסה (
SIDS). עם
השנים הם ראו ירידה במקרי המוות בעריסה בארה"ב. בנוסף, לאחר כניסה של
חיסונים חדשים לשגרה כגון רוטה וירוס, חיסון נגד פנאומוקוק והחיסון מהחומש הם לא
ראו עליה במקרי ה-
SIDS
אלא ירידה.
Traversa
G, Spila-Alegiani S, Bianchi C, Ciofi degli Atti M, Frova L, et al.
Sudden unexpected deaths and vaccinations during the first
two years of life in Italy: a case series study
. PLoS ONE
2011;6(1):e16363.
החוקרים
לא מצאו סיכון גבוה יותר ל-
SUD (מוות ארעי לא מוסבר) בפרק זמן של 0-7
ימים לאחר חיסון ופרק זמן של 0-14 ימים לאחר חיסון (כלומר אין קשר).
Vennemann,
MMT, Butterfab-Bahloul T, Jorch G, et al.
Sudden infant death syndrome: no increased risk after
immunisation
. Vaccine 2007;25: 336-340.
החוקרים
חקרו את הקשר ל-
SIDS
ולהתחסנות בשנה הראשונה של החיים. ניתן גם דגש לחיסונים מרובים עם 15 אנטיגנים
שונים. הם לא מצאו שום קשר בין
SIDS לבין ההתחסנות בפרק זמן של 14 יום לאחר
מתן החיסון. בנוסף הם מצאו שתינוקות שנפטרו עקב
SIDS היו פחות מחוסנים וקיבלו את החיסון בגיל
מאוחר יותר בהשוואה לתינוקות בריאים שהתחסנו בזמן ולפי ההמלצות.
Eriksen
EM, Perlman JA, Miller A, Marcy SM, Lee H, et al.
Lack of
association between hepatitis B birth immunization and neonatal death: A
population-based study from the Vaccine Safety Datalink Project
. Pediatr
Infect Dis J 2004;23:656-661.
החוקרים
העריכו יותר מ -360,000 לידות במהלך תקופה של חמש שנים, כדי לקבוע האם קיים קשר
בין קבלת חיסון נגד הפטיטיס
B בלידה לבין מוות בעריסה. החוקרים מצאו כי
אין קשר בין קבלת חיסונים נגד הפטיטיס
B בזמן לידתם לבין תמותת ילודים, ושיעור
מקרי המוות כתוצאה מגורמים בלתי צפויים (
SIDS) לא היה שונה בין תינוקות מחוסנים ובלתי
מחוסנים.
Fleming
PJ, Blair PS, Platt MW, Tripp J, Smith IJ, et al.
The UK
accelerated immunisation programme and sudden unexpected death in infancy:
case-control study
. BMJ 2001;322:1-5.
בתחילת שנות ה-90 הואץ לוח הזמנים של חיסונים
שגרתיים לתינוקות בבריטניה כדי לתת את החיסונים בגיל מוקדם יותר. החוקרים מצאו
כי תוכנית החיסון המואץ לא הגדילה את הסיכון ל-
SIDS באוכלוסיית מחקר של 17.7 מיליון תינוקות. כמו כן הילדים שלא
התחסנו או התחסנו אופן חלקי היו בסיכון הגבוה ביותר למוות בעת הינקות.
Jonville-Bera
AP, Autret-Leca E, Barbeillon, Paris-Llado J and the French Reference Centers
for SIDS.
Sudden unexpected death in infants under 3 months of age and
vaccination status – a case-control study
. Br J Clin Pharmacol 2001;51:271-276.
החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי בן שנתיים על מצב
התחסנות של תינוקות שמתו בין גילאי חודש ל-3 חודשים בצרפת כדי להעריך האם החיסון
הגביר את הסיכון למוות בעריסה. החוקרים מצאו כי החיסון המחומש (
DTAP-IPV) עם או בלי חיסון HiB לא הגביר את הסיכון ל-SIDS.
Silvers
LE, Ellenberg SS, Wise RP, Varricchio FE, Mootrey GT, et al.
The
epidemiology of fatalities reported to the Vaccine Adverse Event Reporting
System 1990-1997
. Pharmacoepidemiol Drug Saf 2001; 279-285.
החוקרים בדקו את מקרי המוות שדווחו ל- VAERS בארה"ב במשך שבע שנים ומצאו שהדיווחים הגיעו לשיא בשנים
1992-1993 ולאחר מכן ירדו, כאשר כמעט מחצית מהמקרים יוחסו ל-
SIDS. המגמה של הפחתת שיעורי SIDS
קשורה עם המלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים משנת 1992 לתינוקות לישון בצדם
או בגבם ובמסגרת המכון הלאומי לבריאות הילד ולפיתוח האדם  בזמן הפרוייקט "חזרה לישון" ב-1994.
החוקרים הגיעו למסקנה כי נתונים אלה תומכים בממצאים של מחקרים מבוקרים שנעשו בעבר
המראים כי הקשר הזמני שחשבו שהיה קיים בתחילת שנות ה-90 סוף ה-80 בין חיסון
לתינוקות ו-
SIDS הוא מקרי ולא סיבתי.
Griffin
MR, Ray WA, Livengood JR, Schaffner W.
Risk of sudden infant death syndrome after immunization with
the diphtheria-tetanus-pertussis vaccine
. New Engl J Med 1988;319(10):618-623.
החוקרים בדקו האם החיסון האחרון של DTP הוא גורם סיכון אפשרי עבור SIDS במהלך תקופה של 10 שנים בטנסי. הם לא מצאו
עלייה בסיכון ל-
SIDS לאחר חיסון עם חיסון DTP  ולא נמצא קשר בין ה-SIDS לבין הגיל שבו מתחילים את החיסון (כלומר זה לא
משנה אם החיסון ניתן בגיל יום או גיל חצי שנה). בנוסף, שיעור ה-
SIDS ירד בשבוע הראשון לאחר החיסון.
החוקרים בחנו את הקשר האפשרי בין חיסון דיפתריה-טטנוס-שעלת
(
DTP) לבין הופעת מוות פתאומי של ילדים בארצות הברית, תוך שימוש
בנתונים ממסד נתונים לאומי אפידמיולוגי. הם לא מצאו קשר זמני בין
SIDS לבין קבלת החיסון DTP. תינוקות עם SIDS היו פחות מחוסנים/לא מחוסנים מאשר תינוקות ללא SIDS.
Keens
TG, Davidson Ward SL, Gates EP, Andree DI, Hart LD.
Ventilatory pattern following diphtheria-tetanus-pertussis
immunization in infants at risk for sudden infant death syndrome
. AJDC
1985;139:991-994.
החוקרים העריכו את ההשפעות של חיסון DTP על
דפוס האוורור במהלך השינה אצל תינוקות בסיכון מוגבר ל-
SIDS, כולל אלה עם דום נשימה לא מוסבר ואלה שהיו אחים של קורבנות SIDS.. החוקרים מצאו כי חיסון DTP לא
הגביר את הפרעות של דפוס האוורור בתינוקות בסיכון מוגבר ל-
SIDS.
*******************************


האם יש עומס על הילד במתן מספר חיסונים:


שם
המחקר
תקציר
החוקרים
בדקו את הקשר בין מספר החיסונים שניתנו בשנתיים הראשונות לחייהם לבין התרחשותם של
זיהומים שאינם קשורים לחיסונים בין הגילאים שנתיים לארבע שנים. הם לא מצאו הבדל
במספר המצטבר של אנטיגנים או במספר האנטיגנים שקיבלו ביום אחד ילדים שפיתחו
זיהומים שאינם קשורים לחיסונים (כלומר, לא היה עומס על מערכת החיסון והילדים חלו
בלי קשר לחיסון).
Sherrid
AM, Ruck CE, Sutherland D, et al.
Lack of
broad functional differences in immunity in fully vaccinated vs. unvaccinated
children
Pediatr
Res 
2017;81(4):601-608.
החוקרים
העריכו את התגובה החיסונית לגירויים כלליים של מערכת החיסון שלא קשורים לחיסונים
בקרב ילדים שחוסנו באופן מלא ובלתי מחוסנים לחלוטין בטווח הגילאים 3 ל -5 שנים.
הם מצאו כי חיסונים סטנדרטיים בילדות לא גרמו לשינויים שקשורים להחלשה של מערכת
החיסון והחיסונים לא גרמו לילדים להיות יותר רגישים לזיהומים בהשוואה ללא
מחוסנים.
החוקרים
בדקו האם יש קשר בין החשיפה לאנטיגנים ספציפיים בחיסונים או לחשיפה מקסימלית
ביום אחד לחיסונים (כלומר מספר רב של מנות חיסון) לבין התפתחות הפרעת ספקטרום
האוטיזם (
ASD),
הפרעה אוטיסטית (
AD)
או
ASD עם
רגרסיה אצל ילדים בשנתיים הראשוניים לחייהם. הם לא מצאו קשר בין חשיפה לאנטיגן
מחיסונים או לחשיפה מקסימלית לבין הסיכון לפתח
ASD, AD או ASD עם רגרסיה.
Iqbal
S, Barile JP, Thompson WW, DeStefano F.
Number of antigens in early childhood vaccines and
neuropsychological outcomes at age 7-10 years
Pharmacoepidemiol
Drug Saf 
2013;22:1263-1270.
החוקרים
השוו את התוצאות הנוירו-פסיכולוגיות אצל יותר מ-1,000 ילדים בגילאי 7-10 שנים עם
מספר האנטיגנים הספציפיים לחיסונים שאליהם הם נחשפו במהלך 24 החודשים הראשונים
לחיים. הם לא מצאו קשר בין מספר האנטיגנים הספציפיים לחיסונים לבין תוצאות
נוירו-פסיכולוגיות שליליות.
החוקרים
השוו תוצאות נוירו-פסיכולוגיות ארוכות טווח אצל ילדים שקיבלו חיסונים בזמן לעומת
אלו שקיבלו חיסונים מאוחרים או לא מלאים במהלך הינקות. מתן חיסון בזמן לא היה
קשור לתוצאות נוירופסיכולוגיות שליליות כ-7 עד 10 שנים מאוחר יותר. החוקרים
הגיעו למסקנה כי אין כל תועלת בעיכוב חיסונים במהלך השנה הראשונה לחיים.
Hviid
A, Wohlfahrt J, Stellfeld M, et al. 
Childhood vaccination and nontargeted infectious disease
hospitalization
JAMA 2005;294(6):699-705.
החוקרים
העריכו את הקשר בין חיסוני ילדות המנוהלים באופן שגרתי לבין הופעתן של מחלות
זיהומיות ביותר מ-800,000 ילדים. הם גילו כי לא מספר החיסונים ולא קבלת חיסונים
מרובים של אותו חיסון הגבירו את הסיכון לאשפוז הנגרם על ידי מחלות זיהומיות.
Offit
PA, Quarles J, Gerber MA, et al. 
Addressing
parents’ concerns: do multiple vaccines overwhelm or weaken the infant’s
immune system?
 Pediatrics 2002;109(1):124-129.
בהינתן
מספרם של תאי
B
במחזור הדם, מספרם של נוגדנים ספציפיים במחזור הדם , מספר האנטיגנים הספציפיים
לחיסונים שאליהם חשופים תינוקות בשנים הראשונות של החיים, וכמות הנוגדנים
הדרושים כדי להגיב לכל אנטיגן, החוקרים העריכו כי לתינוקות יש יכולת תיאורטית לקבל
לפחות כ-10,000 חיסונים בבת אחת. המחברים הראו גם שמספר המרכיבים החיסוניים
בחיסונים הנוכחיים הוא למעשה פחות מחיסון אחד (אבעבועות שחורות) שהילדים קיבלו
לפני 100 שנה.
*******************************



פוליסורבט
80 בחיסון:


שם
המחקר
תקציר
החוקרים
בדקו את הבטיחות והאימונוגניות של
PCV-13 המיוצרים עם או בלי
פוליסורבט 80 אצל תינוקות בגיל שנתיים, 3, 4 ו -12 חודשים. האימונוגניות והבטיחות
היו דומים בשני החיסונים.



*******************************



חיסונים
ושמרים:

שם
המחקר
תקציר
Wiedermann
G, Scheiner O, Ambrosch F, Kraft D, Kollaritsch H, et al. Lack of induction
of IgE and IgG antibodies to yeast in humans immunized with recombinant
hepatitis B vaccines. Int Archs Allergy Appl Immun 1988;85:130-132.


במחקר,
מתנדבים חוסנו בשלוש מנות של חיסון הפטיטיס
B רקומביננטים שמקורו משמרים במרווחים חודשיים
בהשוואה עם חיסונים ממקור של פלסמה של בני אדם. נבדקו דגימות דם לנוכחות של
נוגדנים
IgE או
IgG
כנגד אנטיגנים שמרים הקשורים ל-
Saccharomyces
cerevisiae
ו- Candida
albicans
, בהתאמה, כאשר קיימת תגובתיות בין שתי
הגנריות. לא נמצאה עלייה בנוגדי
IgE (נוגדני אלרגיה) נגד אנטיגנים של Saccharomyces
cerevisiae
ולא בנוגדי IgG נגד אנטיגנים לקנדידה. החוקרים הסיקו כי
חלבוני השמרים בחיסוני הפטיטיס
B רקומביננטים אינם גורמים לתגובה אלרגית מסוג
1 או מסוג 3.
Petre
J, Van Wijnendaele F, De Neys B, Conrath K, Van Opstal O, et al. Development
of a hepatitis B vaccine from transformed yeast cells. Postgrad Med H
1987;63(Suppl 2):73-81.
החוקרים
בדקו מחוסנים לפני ואחרי חשיפה לחיסון נגד צהבת
B שמקורו משמרים ואת רמת הנוגדנים
אנטי-שמרים בדמם. כל הנבדקים נבדקו לפני ההתחסנות בשביל למצוא האם הם חיוביים
עבור נוגדנים נגד
IgG לשמרים
לפני החיסון. 1-2% מהנבדקים היו עם רמות נמוכות של נוגדני
IgE אנטי שמרים לפני ההתחסנות. טיטר הנוגנדים
מסוג
IgG
לאחר חיסון היה בטווחים שונים בין כל הנבדקים, כל הטווחים שנצפו לא היו קשורים
לתגובות שליליות כלשהן. חיסון ממקור של שמרים הוא בטוח, גם במתחסנים שיש להם נוגדן
מסוג
IgE
נגד שמרים.
Zajac
BA, West DJ, McAleer WJ, Scolnick EM. Overview of clinical studies with
hepatitis B vaccine made by recombinant DNA. J Infect 1986;13(Suppl A):39-45.
האנטיגן
שנעשה בו שימוש בחיסון הפטיטיס
B, שמקורו בתרבית של חיידקי הפטיטיס B, מיוצר על ידי שמרים שלתוכם הוחדר המקטע
הגנטי של האנטיגן. בחיסון יש כמויות מיניאטוריות (
trace
amount
) של חלבון שמרים. ככזה, קיים חשש תיאורטי
כי מתן של חיסון ממקור שמרי עלול לגרום תגובות אלרגיות לחלבוני שמרים. החוקרים
בדקו את הסרום של 133 אנשים לפני ואחרי קבלת החיסון רקומביננטי עבור נוגדנים
אנטי שמרים. למאה אחוז מהמטופלים היו נוגדנים אנטי-שמרים מסוג
IgG בדגימות טרום-חיסון ואחרי-כן, כנראה
מחשיפה דרך אכילת לחם (השמרים הם שמרי אפייה). תגובות שליליות לא היו שכיחות
יותר באנשים עם כמות גבוהה של נוגדני שמרים.

חיסון החצבת שהציל מיליונים ועכשיו נלחם בסרטן.

כולם מכירים את החיסון לחצבת, אחד החיסונים החשובים שפותח בשנות ה-60 של המאה הקודמת לראשונה על ידי על ידי John Franklin Enders ו-Thomas Chalmers Peebles [1]. מאז עבר גלגולים רבים, השתכלל ונוסף לחיסון המרובע (MMRV) או המשולש (MMR) שפותח על ידי Maurice Hilleman (שפיתח גם את החיסון לחזרת בעזרת לקיחת דגימה מהזן שהדביק את הבת שלו במחלה. הזן נקרא על שם הבת שלו Jeryl Lynn), אבל העיקרון אותו עיקרון, למנוע את מחלת החצבת.

https://timedotcom.files.wordpress.com/2014/05/measles2.jpg
Measles morbillivirus

נגיף החצבת, הוא נגיף רנ"א חד גדילי ממשפחת ה- Paramyxoviridae והוא מדביק בני אדם בלבד. נגיף זה הוא ככל הנראה הנגיף המדבק ביותר בעולם [2]. על מנת למנוע מגפה, צריך שכ-95% מהאוכלוסייה תהיה מחוסנת נגד הנגיף עד הגיל שבו מתחילים בית ספר יסודי [3]. אם כל העולם יגיע לכ-95% חסינות ככל הנראה האנושות תמגר סופית את הנגיף מעל פני האדמה כמו שקרה עם האבעבועות השחורות בשנת 1980 עקב מבצע חיסונים אינטנסיבי [4].


מכיוון שאדם שחולה בחצבת, מדבק כ-4 ימים לפני הופעת הפריחה ועד כ-4 ימים לאחר הופעת הפריחה [5] והווירוס עובר באוויר והינו עמיד מאוד ויכול להישאר בחלל האוויר במקום סגור עד כשעתיים [6], הסיכוי של אדם לא מחוסן לחלות בחצבת הוא כ-90% [7]. בהמון מקרים, אדם שנדבק במחלה, אינו מודע לכך שהוא נשא של הנגיף והוא יכול להדביק את סובביו. מחלת החצבת היא מחלה לא פשוטה, 30% ממקרי החצבת מסתבכים [7]. מקרי המוות בעולם המפותח הם ביחס של 2 מקרי מוות ל-1000 חולים ועד לכ-100 מקרי מוות מתוך 1000 בעולם המתפתח [8,7]. ילדים מתחת לגיל 5 הם בסיכון הגבוה ביותר לתמותה [8]. עוד בשנת 1980, כשהחיסון ניתן בכל העולם, עדיין לא הצליחו להגיע לכיסוי חיסוני נרחב ולכן המחלה גרמה ל-2.6 מיליון מקרי מוות [9]. רק לאחר הגעה לרמת חסינות גבוהה בכל העולם בתחילת שנות ה-90, לאחר כניסת המנה השנייה של החיסון, ראו ירידה משמעותית במקרי המוות לכ-630 אלף מקרים, בין השנים 2000 עד 2016 הייתה ירידה של 84% במקרי התמותה בכל העולם מחצבת [10], כלומר שכ-20 מיליון בני אדם ניצלו הודות לחיסון [11]. בשנת למשל 2011 היו 158,000 מקרי מוות בכל העולם עקב מחלת החצבת, ירידה משמעותית מאז שנת 1980.

במדינות רבות הנגיף מוגר באופן כמעט מוחלט למעט מקרים של התפרצויות מקומיות עקב ירידה בכיסוי החיסוני. לדוגמה בישראל בשנת 2007 בירושלים, אצל כיס של מתנגדי חיסונים לאחר שתיירים מאנגליה הדביקו 180 בני אדם באירוע שבהם לא היה אף אחד מחוסן למחלה [12]. התסמינים של חצבת לרוב מופיעים מינימום כ-10 ימים לאחר ההדבקה ומלווים בעליית חום הגוף, שיעולים, נזלת ודלקת הלחמית של העין. לאחר כ-2-4 ימים מהופעת התסמינים הראשוניים, מופיעה הפריחה הידועה [13]. בזמן המחלה, הטיפול הוא תומך בלבד. במחקרים קטנים שביצעו בעיקר במדינות מתפתחות, ראו שמתן פומי של ויטמין A בכמויות אדירות (megadose) בשתי מנות אצל ילדים (200,000 IU מעל גיל שנה ו-100,000 IU מתחת לגיל שנה. מינון גבוה מזה יגרום להרעלה קשה) מצליח למנוע תמותה בסביבות ה-62% [14] ועל כן, על פי ארגון הבריאות העולמי, זה פרוטוקול טיפול מקובל במקרים של ילדים חולי חצבת באזורים בהם יש חוסר בויטמין A ואשר התמותה מחצבת עולה על 1% מהמקרים. חשוב להדגיש שנתינה של ויטמין A כתוסף מזון בזמן מחלה פעילה אינו עוזרת כלל וכלל מכיוון שצריך מינון מאוד משמעותי בכמויות גדולות. למרות זאת, רמת ויטמין A תקינה, עוזרת בזמן מחלה פעילה בהורדת הסיכויים לסיבוכים עקב המחלה. חשוב לציין ולהדגיש שהויטמין אינו מונע הדבקות בחצבת בשום מצב. ארגון הבריאות העולמי ממליץ באזורים מוכי חצבת שבהם יש תזונה לקויה, לתת לילדים תוסף תזונה המכיל ויטמין A ובכך להוריד מעט את הסיכויים לסיבוכים.

הנגיף הוא ממזר רציני, אחת הסיבות שהוא גורם לכל כך הרבה מקרי מוות היא, שמכיוון שהנגיף פוגע במערכת החיסון ומשמיד תאים שקשורים לזיכרון החיסוני, הוא מחליש אותה מאוד. מחקרים עדכניים שנעשו על הנגיף, הראו למעשה הנגיף יכול למחוק את הזיכרון החיסוני של החולה באופן זמני ואף לפגוע באופן תמידי בתאים ספציפיים שקשורים לזיכרון חיסוני למחלה ספציפית ולכן יהיה צורך לחלות במחלה הספיציפית שוב על מנת לפתח זיכרון חיסוני נגדה. עקב כך, החולים במחלה רגישים יותר לזיהומים שונים במהלך המחלה וגם שנים לאחר ההחלמה [15]. 1 מתוך 20 ילדים שחולים בחצבת יחלו גם בדלקת ריאות [16], 1 מתוך 1000 ילדים יחלה בדלקת המוח, מתוכם 15% מהם מתים ו-25% מהם יישארו עם נזק מוחי לכל החיים [17]. מחלת החצבת יכולה גם לגרום לנשים בהריון להפלות, לידה מוקדמת, מוות של האם ולידה במשקל נמוך [19,18].

אחת ההשלכות היותר קשות של המחלה היא SSPE – Subacute sclerosing panencephalitis, שהינה דלקת המוח כרונית ופרוגרסיבית אצל חולים שחלו במחלת החצבת. SSPE מלווה בשינוי התנהגות, פגיעה בהליכה, ניוון מוחי המלווה בדמנציה ולבסוף מוות, על פי מחקרים עדכניים, במידה ותינוק מתחת לגיל שנה נדבק בחצבת, הסיכוי שלו לפתח SSPE במהלך החיים הוא 1 ל-609 (!!!) ו-1 ל-1367 אצל ילדים מתחת לגיל 5 [20]. זמן הממוצע של התפרצות SSPE היא כ-9.5 שנים לאחר ההדבקה בנגיף של זן הבר (הזן הגורם למחלה) [20]. לאחר העלייה בכיסוי החיסוני לקראת תחילת שנות ה-90 עקב כניסה של מנת חיסון שנייה שהעלתה את יעילות החיסון, ראו ירידה משמעותית במקרי ה-SSPE בכל העולם [21], עם קורלציה ישירה לירידה במקרי החצבת בעולם עקב החיסון [21]. אין שום תיעוד של סיפור מקרה הקשור להופעת SSPE בעקבות מתן החיסון, כל המקרים בהם ניתחו לאחר המוות חולי SSPE ראו את זן הבר ולא את זן החיסון [21]. בנוסף, חוקרים ישראלים מצאו לאחרונה שיש קשר מסוים בין סרטן לבין זן הבר של החצבת (הזן הגורם למחלה) עקב שיעבוד של מנגנונים שקשורים לבקרה נגד סרטן [22].

החיסון הוא אחד החיסונים היעילים שקיימים היום. מנה אחת בגיל שנה בעלת יעילות של כ-93% [23] ומנה שנייה מביאה את היעילות לכ-97% [23]. החיסון מחזיק ככל הנראה לכל החיים, לאחר מחקר שבדק את רמת הנוגדנים לאחר 20 שנה, הראה שאין ירידה בחסינות [24]. באופן פשטני מאוד, היעילות (Effectiveness) [25] משמע שאם מחסנים 100 בני אדם במנה הראשונה, כ-93 מחוסנים יפתחו נוגדנים המאפשרים הגנה מלאה מפני הדבקה בחצבת. 7 מחוסנים בגלל סיבות שונות לא יפתחו נוגדנים מספקים המאפשרים הגנה אופטימלית נגד ההדבקה. לכן יש חשיבות לחסינות העדר, על מנת לשמור על אותם המחוסנים שלא הצליחו לפתח נוגדים ברמה מספקת.
למרות השם הרע שנוצר לחיסון, החיסון הוא יעיל ובטוח. אנדרו וייקפילד והמחקר השקרי שלו על 12 ילדים שמצא לדבריו קשר לאוטיזם, נמשך מכתב העת שבו התפרסם, עקב החשיפה של עיתונאי בריאן דיר שהמחקר היה מפוברק. לבסוף, רישיונו של אנדרו וייקפילד נשלל [27,26]. לעומת אותו מחקר שקרי, החיסון ביחד עם שאר הרכיבים שבו לשאר המחלות, נבדק במאות מחקרים שונים. מחקר מטא אנליזה שאיגד 64 מחקרים מסוגים שונים עם גודל מדגם עצום של כ-14.7 מיליון ילדים, מצא שהחיסון נמצא בטוח ויעיל ביותר ללא שום קשר לאוטיזם, ללא שום קשר לבעיות נוירולוגיות, ללא שום קשר למחלות אוטואימוניות ועוד [28]. מחקר נוסף אוסטרלי שבוצע בשנת 2014 על מעל מיליון ילדים נוספים ראה שאין שום קשר החיסון לאוטיזם [29]. במקרים בהם יש התפרצויות של חצבת עקב ירידה בכיסוי החיסוני באזורים של מתנגדי חיסונים, הדרך היחידה למנוע מלא מחוסנים, שהם לרוב ילדים מתחת לגיל שנה, לחלות במחלה היא באמצעות שימוש בחיסון עצמו תוך 72 שעות (חיסון פעיל) או שימוש בחיסון סביל שמורכב מנוגדנים נגד חצבת תוך 6 ימים. השימוש בחיסון סביל הוא בעייתי מכיוון שהוא נחשב כמנת דם לכל דבר, והנוגדנים מהר מאוד נעלמים ולכן אין זיכרון חיסוני [30]. בשני המקרים יש יעילות אדירה במניעת המחלה ל-90% אם הם ניתנים בזמן [31]. בחלק מהמחקרים שעשו השוואה בין הסביל לפעיל ראו שיש עדיפות לחיסון הפעיל (החיסון הרגיל) [31].

החיסון אינו זהה לזן הבר והוא עבר שינויים רבים על מנת שלא יוכל לבצע שום נזק לתאינו אך כן יאפשר לגוף שלנו לחסל בזריזות וביעילות את זן הבר הגורם למחלה, באמצעות הכרה של האנטיגנים של זן הבר שנמצאים בזן החיסון. זן הבר, מדביק תאים באמצעות שימוש ברצפטור (קולטן) הנקרא SLAM שנמצא על תאים רבים בגופנו [32] השימוש ברצפטור זה מאפשר לפגוע בתאים שקשורים לזיכרון החיסוני שלנו. לעומת זאת, הזן של החיסון עבר שינויים רבים במטרה שמערכת החיסון תכיר אותו היטב והוא משתמש ברצפטור החלבוני CD46, שהוא חלבון רגולטורי שקשור למערכת החיסון [33]. מה שמעניין מכל הנתונים הנ"ל, שרצפטור זה מבוטא ביתר באופן ניכר על תאים סרטניים מסוגים שונים לעומת מאשר תאים רגילים, בין היתר בשביל למסך את התא הסרטני נגד מערכת החיסון שלנו ובכך למנוע ממערכת החיסון להרוג את התאים הסרטניים. לכן, חוקרים שונים חושבים שאפשר להשתמש בזן החיסון להילחם בסרטן! [33] יתרה מכך, CD46 מבוטא ביתר באופן קיצוני על תאי סרטניים מסוג מיאלומה [33].

לאחר מחקרים רבים שנעשו על עכברים וראו שיש הצלחה בנושא, חוקרים בארה"ב בבית החולים Mayo Clinic (שנחשב מאחד מבתי החולים הטובים בארה"ב), רצו לראות האם במחקר קליני על בני אדם אכן תהיה הצלחה דומה על מיאלומה נפוצה [34]. מיאלומה נפוצה הינו סרטן דם במח העצם שנגרם עקב תאי B שמתחלקים ללא בקרה או ליתר דיוק תאי פלסמה. נדיר שהחולה במחלה מחלים באופן מלא [35]. תאי B הינם תאים במערכת החיסון שיש לכולנו והם אחראים על ייצור נוגדנים נגד פתוגנים שונים והם אחראים על הזיכרון החיסוני שיש לנו נגד מחלות רבות. החוקרים קראו לחיסון החדש MV-NIS. חיסון זה מקורו מזן החיסון מסוג Edmonston שהוא זן החיסון שניתן בארץ [36]. החיסון החדש, הונדס כך שהוא יגרום לתאים שמבטאים CD46 לעבור תהליך של מוות תאי.
המחקר בוצע על 2 חולות בלבד בשלב מאוד מתקדם של המחלה לאחר שכל הטיפולים האפשריים מוצו ושהן היו ללא זיכרון חיסוני לחצבת. החוקרים הזריקו לחולות כמות אדירה של החיסון דרך הוריד הישר למחזור הדם, כ-100 מיליארד יחידות של הנגיפים המהונדסים. לאחר מכן, החוקרים הופתעו מההצלחה האדירה של ניסוי זה, אצל שני החולות הייתה נסיגה במחלה ואף אצל חולה אחת הייתה נסיגה מלאה למשך 9 חודשים ללא עדות כלל וכלל למחלה במשך זמן זה. שתי החולות שמו לב שציסטות סרטניות שנמצאות על גופן קטנו מספר ימים לאחר הטיפול ומספר שבועות לאחר מכן אף נעלמו כליל. זו הפעם הראשונה במחקר קליני שאי פעם הודגמה נסיגה של סרטן באמצעות שימוש בנגיף מהונדס גנטית לאחר מתן תוך ורידי. לצערם הרב של החוקרים, השימוש הוא חד פעמי מכיוון שלאחר מכן הנשים פיתחו זיכרון חיסוני לחצבת ולכן הן מוגנות גם נגד הזן המהונדס וגם נגד זן הבר ואין אפשרות להשתמש שנית ב-MV-NIS מכיוון שמערכת החיסון תשמיד את החיסון במהרה. החוקרים כרגע עובדים נמרצות בלמצוא דרכים אלטרנטיבות להשתמש שוב בחיסון זה על מנת לאפשר שימושים חוזרים.

מלבד מחקר מעניין זה, יש מחקרים רבים שמבוצעים ברחבי העולם שבהם משתמשים בווירוסים מהונדסים שונים כחיסון שנלחם בסרטן, חלקם גם נמצאים בשלבים מתקדמים של המחקרים הקלינים.

אז החיסון לא רק הציל מיליונים של בני אדם, יש סיכוי לא רע שהוא גם יציל בני אדם ממחלת הסרטן. העתיד נראה מבטיח.
הבהרה: מתנגדי חיסונים רבים טוענים שלחלות בחצבת מונע סרטן וזו טענה שהיא חוזרת המון בחוגים של מתנגדי חיסונים כתירוץ למה לחלות בחצבת. כפי שהדגמתי, הטענה של מתנגדי החיסונים אינה נכונה כלל וכלל. נהפוך הוא, החיסון הוא זה המאפשר להילחם בסרטן.

הבהרה 2: חשוב להדגיש שויטמין A במינונים גבוהים הוא מאוד רעיל לגוף עם השלכות קשה כגון פגיעה בכבד, שינויי מצב הכרה, עליה בלחץ תוך גולגולתי ועוד. המינון שהוזכר מתייחס רק במקרים שבהם יש מחלה פעילה וגם ניתן רק למשך יומיים בלבד. ילדים מגיעים למינונים רעילים בצריכה של 1,500 IU לק"ג משקל גוף (!!!) לכן חשוב מאוד לא לתת מינונים גבוהים ללא הנחיית רופא וללא השגחה רפואית. רעילות אצל מבוגרים תתרחש במינונים חד פעמיים של 25,000 IU לק"ג משקל גוף או מצריכה יומית של 4000 IU לק"ג משקל גוף למשך 6-15 חודשים. נזק לכבד עלול להתרחש כבר מצריכה יומית של 120,000 IU ביום. [37]

מקורות:

הכותב הוא סטודנט לרפואה ב Medical University of Silesia בקטוביץ פולין, בעל תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרמדיק.

טל"ח

"יש מחקרים לכאן ולכאן", האומנם?

נכון אתם מכירים את המשפט "יש מחקרים?". אז בואו נדבר על זה בהקשר של חיסונים.
בעולם המחקר של החיסונים בוצעו מחקרים על מיליוני בני אדם וראו תוצאות חד משמעיות לטובת החיסונים, אך לא מעט פעמים, אנו שומעים ממתנגדי החיסונים ש"יש מחקרים שמראים אחרת".
כאשר פונים ושואלים את מתנגדי החיסונים מה הם אותם מחקרים, לרוב יש התחמקויות ונאמרים טענות שקריות כאלו ואחרות, אך יש פעמים שכן יש הפניה למחקרים.

רוב המחקרים, לא תמיד מדברים על בדיוק אותו נושא. כמו כן, יש לא מעט מקרים שהמתנגדים קוראים רק את האבסטרקט של המחקר בלי באמת לקרוא את התוכן, וכאשר מגיעים לתוכן מבינים שאין קשר בין מה שהם טוענים למה שכתוב במחקר.
אך מה עם אותם מחקרים שטוענים שחיסונים גורמים נזק? שממש כתוב שחור על גבי לבן במחקר שיש קשר. שיש נזק כלשהו שנגרם עקב החיסונים, אז פה צריך להבין איך להסתכל בעין ביקורתית על מחקרים.
אני כבר 5 שנים באקדמיה ויצא לי להתקל בהמון מחקרים במסגרת לימודי הביולוגיה והרפואה. יש מחקרים באמת פורצי דרך, שנעשו על ידי צוות מוכשר וחכם והיה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות ומעניינות.
כמו כן, יש גם מחקרים שהם כל כך גרועים, מסולפים ונעשו בצורה כל כך חובבנית שהם פשוט פח.

אסביר, דבר ראשון כשמסתכלים על מחקר שפורסם צריך להבין איפה הוא פורסם, יש כתבי עת בעולם המדעי שהם מהשורה הראשונה, שחוקרים רבים משקיעים שנים על גבי שנים כדי שמחקריהם יעברו את הביקורות הקשוחות של עמיתיהם למקצוע (peer review), לא מעט פעמים יקטלו אותם, יגידו כמה המחקר שלהם גרוע וכמה הם צריכים לשפר את המחקר, עד שהמחקר יגיע בסוף למנוחה ונחלה ויפורסם בכתב עת איכותי וטוב.
לדוגמא New England Journal of Medicine, אחד מכתבי העת הידועים בעולם עם Impact factor הגבוה בעולם של 72.406. זהו ציון שניתן לכתב העת, המבוסס על כמות הציטוטים שעשו למחקר שפורסם באותו כתב העת והוא מדד לאיכותו.
מצד השני לעומת זאת, יש לא מעט כתבי עת עם impact factor נמוך מאוד שמפרסמים לא פעם ולא פעמיים, מחקרים שגורמים לאנשי המדע להרים גבה ולשאול את עצמם איך לעזאזל פרסמו את אותו מחקר.
ניקח לדוגמה למחקר שמתנגדי חיסונים מתים עליו שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Journal of Toxicology and Enviromental Health בעל Impact factor נמוך מאוד – 1.733.
המחקר נקרא Hepatisis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002.
לינק למחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21058170
מחקר זה, טוען שילודים זכרים שחוסנו בחיסון נגד הפטיטיס B בעלי סיכון פי 3 להיות מאובחנים כאוטיסטים, בעיקר אם הם לא לבנים. אוקי אז הפצצה הוטלה, לפי המחקר החיסון גורם לאוטיזם, הלא כן? למה העיתונות לא רעשה וגעשה? למה ארגוני הבריאות לא הפסיקו עם נתינת החיסון? הרי המחקר טוען שהנה, יש הוכחה לכך שהחיסון גורם לאוטיזם, אז זהו, שלא.

בואו נעזוב את הידע שלנו שאוטיזם הוא מולד ובעל מרכיב גנטי משמעותי ונבחן לעומק את אותו "יש חיסון".
שני החוקרים (שאחד מהם פירסם כמה מחקרים שעוררו סימני שאלה), בחנו מידע לאחר הצלבה של הפטיטיס B ואוטיזם מסקרים שנעשו משנת 1997 עד שנת 2002 אצל ילדים בגילאי 3 עד 17. המידע מגיע מה-National Health Interview studies שהוא סוג של סקר שנתי שמפורסם על ידי ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי), המידע פתוח ונגיש לחוקרים.
עד פה בסדר.
עכשיו נשאלת השאלה, מהו מספר המדגם או כמה ילדים בדקו. קבוצת האוטיזם הייתה בת 33 ילדים ש-9 מהם קיבלו חיסון להפטיטיס B. לעומת שימו לב, 1258 ילדים שיקבלו חיסון הפטיסיס B מתוך 7455 ילדים שהם לא אוטיסטים.
מבינים את ההבדל במדגם? הכמות של הילדים האוטיסטים היא כל כך קטנה שאין לי מושג איך אפשר לצאת בהצהרות שכותבי המחקר יצאו באופן לא אחראי ולא מדעי. בשום כתב עת שמכבד את עצמו לא היו מאשרים מחקר עם נתונים כל כך לא איכותיים שמשתמשים במדגם כל כך קטן.
אבל בסדר, נגיד שגודל המדגם לא מייצג, בואו נסתכל על איך בוצעה ההשוואה. ההשוואה הייתה בין ילדים שנולדו בשנות ה-80 (שאז לא נתנו חיסוני הפטיטיס) לבין ילדים שנולדו בשנות ה-90 (שכן התחילו לתת חיסונים) ואז הם טענו שיש הבדל ועליה באוטיזם בעקבות החיסון. הם לא לקחו בחשבון אלפי פקטורים שונים, הם לא השווה בכלל בין אותה אוכלוסיה ואותם שנים, הם לא לקחו בחשבון למשל את ההתפתחות ביכולת האבחון של אנשי המקצוע ועליית המודעות, בקיצור, השתמשו במידע באופן מאוד מאוד חלש והגיעו למסקנה ללא בסיס מדעי חזק כלל.
אם זה עדיין לא משכנע אתכם אז אפשר גם להתייחס לאופן בו בחנו את המדגם, הילדים אוטיסטים חולקו לקבוצות קטנות יותר באופן לא ברור מדוע, חלוקה זו הורידה עוד יותר את גודל המדגם בחלק מהתוצאות והיטה את התוצאות הסטטיסטיות לטובת הטענה של החוקרים.
זה משהו שהוא big no no, הטייה מכוונת של התוצאות על ידי שינוי המדגם? לא מתקבל לעולם בעולם המדעי.
אם שמים לב למשל לקבוצות ניתן לראות אם אתה במשפחה חד הורית או אמא עם השכלה תיכונית אתה בעל סיכון גבוה יותר להיות אוטיסט מאשר חיסון להפטיטיס B. קשה לקחת את התוצאות ברצינות ששמים לב לאופן שבו בוצע המחקר.

אז בפעם הבאה שאומרים לכם "יש מחקרים", תראו איפה פורסם המחקר, מי פרסם את המחקר, מה הם השיטות, האופן שבו בוצע המחקר, מה גודל המדגם וכו'. יש אלפי מחקרים איכותיים וטובים שמראים לנו כמה החיסונים בטוחים ובאמת מצילי חיים, אל תתנו למתנגדי החיסונים לערער את הידע האדיר שצברנו בשנים האחרונות על החיסונים וממש אל תתנו למחקרים ברמה ירודה לערער אתכם, הם בטח לא מערערים אותי.

"יש מחקרים לכאן ולכאן", האומנם?

נכון אתם מכירים את המשפט "יש מחקרים?". אז בואו נדבר על זה בהקשר של חיסונים.

בעולם המחקר של החיסונים בוצעו מחקרים על מיליוני בני אדם וראו תוצאות חד
משמעיות לטובת החיסונים, אך לא מעט פעמים, אנו שומעים ממתנגדי החיסונים
ש"יש מחקרים שמראים אחרת".
כאשר פונים ושואלים את מתנגדי החיסונים מה
הם אותם מחקרים, לרוב יש התחמקויות ונאמרים טענות שקריות כאלו ואחרות, אך
יש פעמים שכן יש הפניה למחקרים.

רוב המחקרים, לא תמיד מדברים על בדיוק
אותו נושא. כמו כן, יש לא מעט מקרים שהמתנגדים קוראים רק את האבסטרקט של
המחקר בלי באמת לקרוא את התוכן, וכאשר מגיעים לתוכן מבינים שאין קשר בין מה
שהם טוענים למה שכתוב במחקר.
אך מה עם אותם מחקרים שטוענים שחיסונים
גורמים נזק? שממש כתוב שחור על גבי לבן במחקר שיש קשר. שיש נזק כלשהו שנגרם
עקב החיסונים, אז פה צריך להבין איך להסתכל בעין ביקורתית על מחקרים.

אני כבר 5 שנים באקדמיה ויצא לי להתקל בהמון מחקרים במסגרת לימודי
הביולוגיה והרפואה. יש מחקרים באמת פורצי דרך, שנעשו על ידי צוות מוכשר
וחכם והיה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות ומעניינות.
כמו כן, יש גם מחקרים שהם כל כך גרועים, מסולפים ונעשו בצורה כל כך חובבנית שהם פשוט פח.

אסביר, דבר ראשון כשמסתכלים על מחקר שפורסם צריך להבין איפה הוא פורסם, יש
כתבי עת בעולם המדעי שהם מהשורה הראשונה, שחוקרים רבים משקיעים שנים על
גבי שנים כדי שמחקריהם יעברו את הביקורות הקשוחות של עמיתיהם למקצוע (peer
review), לא מעט פעמים יקטלו אותם, יגידו כמה המחקר שלהם גרוע וכמה הם
צריכים לשפר את המחקר, עד שהמחקר יגיע בסוף למנוחה ונחלה ויפורסם בכתב עת
איכותי וטוב.
לדוגמא New England Journal of Medicine, אחד מכתבי
העת הידועים בעולם עם Impact factor הגבוה בעולם של 72.406. זהו ציון שניתן
לכתב העת, המבוסס על כמות הציטוטים שעשו למחקר שפורסם באותו כתב העת והוא
מדד לאיכותו.
מצד השני לעומת זאת, יש לא מעט כתבי עת עם impact factor
נמוך מאוד שמפרסמים לא פעם ולא פעמיים, מחקרים שגורמים לאנשי המדע להרים
גבה ולשאול את עצמם איך לעזאזל פרסמו את אותו מחקר.
ניקח לדוגמה
למחקר שמתנגדי חיסונים מתים עליו שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Journal of
Toxicology and Enviromental Health בעל Impact factor נמוך מאוד – 1.733.

המחקר נקרא Hepatisis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002.
לינק למחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21058170

מחקר זה, טוען שילודים זכרים שחוסנו בחיסון נגד הפטיטיס B בעלי סיכון פי 3
להיות מאובחנים כאוטיסטים, בעיקר אם הם לא לבנים. אוקי אז הפצצה הוטלה,
לפי המחקר החיסון גורם לאוטיזם, הלא כן? למה העיתונות לא רעשה וגעשה? למה
ארגוני הבריאות לא הפסיקו עם נתינת החיסון? הרי המחקר טוען שהנה, יש הוכחה
לכך שהחיסון גורם לאוטיזם, אז זהו, שלא.

בואו נעזוב את הידע שלנו שאוטיזם הוא מולד ובעל מרכיב גנטי משמעותי ונבחן לעומק את אותו "יש חיסון".

שני החוקרים (שאחד מהם פירסם כמה מחקרים שעוררו סימני שאלה), בחנו מידע
לאחר הצלבה של הפטיטיס B ואוטיזם מסקרים שנעשו משנת 1997 עד שנת 2002 אצל
ילדים בגילאי 3 עד 17. המידע מגיע מה-National Health Interview studies
שהוא סוג של סקר שנתי שמפורסם על ידי ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי),
המידע פתוח ונגיש לחוקרים.
עד פה בסדר.
עכשיו נשאלת השאלה,
מהו מספר המדגם או כמה ילדים בדקו. קבוצת האוטיזם הייתה בת 33 ילדים ש-9
מהם קיבלו חיסון להפטיטיס B. לעומת שימו לב, 1258 ילדים שיקבלו חיסון
הפטיסיס B מתוך 7455 ילדים שהם לא אוטיסטים.
מבינים את ההבדל
במדגם? הכמות של הילדים האוטיסטים היא כל כך קטנה שאין לי מושג איך אפשר
לצאת בהצהרות שכותבי המחקר יצאו באופן לא אחראי ולא מדעי. בשום כתב עת
שמכבד את עצמו לא היו מאשרים מחקר עם נתונים כל כך לא איכותיים שמשתמשים
במדגם כל כך קטן.
אבל בסדר, נגיד שגודל המדגם לא מייצג, בואו נסתכל
על איך בוצעה ההשוואה. ההשוואה הייתה בין ילדים שנולדו בשנות ה-80 (שאז לא
נתנו חיסוני הפטיטיס) לבין ילדים שנולדו בשנות ה-90 (שכן התחילו לתת
חיסונים) ואז הם טענו שיש הבדל ועליה באוטיזם בעקבות החיסון. הם לא לקחו
בחשבון אלפי פקטורים שונים, הם לא השווה בכלל בין אותה אוכלוסיה ואותם
שנים, הם לא לקחו בחשבון למשל את ההתפתחות ביכולת האבחון של אנשי המקצוע
ועליית המודעות, בקיצור, השתמשו במידע באופן מאוד מאוד חלש והגיעו למסקנה
ללא בסיס מדעי חזק כלל.
אם זה עדיין לא משכנע אתכם אז אפשר גם
להתייחס לאופן בו בחנו את המדגם, הילדים אוטיסטים חולקו לקבוצות קטנות יותר
באופן לא ברור מדוע, חלוקה זו הורידה עוד יותר את גודל המדגם בחלק
מהתוצאות והיטה את התוצאות הסטטיסטיות לטובת הטענה של החוקרים.
זה משהו שהוא big no no, הטייה מכוונת של התוצאות על ידי שינוי המדגם? לא מתקבל לעולם בעולם המדעי.
אם שמים לב למשל לקבוצות ניתן לראות אם אתה במשפחה חד הורית או אמא עם
השכלה תיכונית אתה בעל סיכון גבוה יותר להיות אוטיסט מאשר חיסון להפטיטיס
B. קשה לקחת את התוצאות ברצינות ששמים לב לאופן שבו בוצע המחקר.

אז
בפעם הבאה שאומרים לכם "יש מחקרים", תראו איפה פורסם המחקר, מי פרסם את
המחקר, מה הם השיטות, האופן שבו בוצע המחקר, מה גודל המדגם וכו'. יש אלפי
מחקרים איכותיים וטובים שמראים לנו כמה החיסונים בטוחים ובאמת מצילי חיים,
אל תתנו למתנגדי החיסונים לערער את הידע האדיר שצברנו בשנים האחרונות על
החיסונים וממש אל תתנו למחקרים ברמה ירודה לערער אתכם, הם בטח לא מערערים
אותי.

על רוטה וירוס, זנים, מין ומה שביניהם.

שמתי לב שמרבים לטעון בקבוצה של מתנגדי חיסונים שרוטה וירוס בעל זנים שמגיעים ממקורות שונים, שהחיסון גם גורם למוטציות של ובכך הוא לא יהיה יעיל ועוד הרבה שקרים וטיעונים לא מבוססים אחרים, לפני שההר יוליד עכבר אני חושב שכדאי להסביר לקהל הרחב מהם בדיוק הזנים ומינים של הרוטה וירוס ולמה זה ממש ממש לא בעיה כמו שניתן בקלות לחשוב. יש סיכוי לא קטן, שבכלל לא תבינו על מה מדובר פה ולכן תמיד תרגישו חופשי לשאול שאלות, אנסה בכמיטב יכולתי לענות באופן ברור.
נתחיל מהתחלה, רוטה וירוס , הוירוס שתוצאותיו ממש ממש לא סימפטיות בלשון המעטה (בסוף הפוסט יש נתונים למי שרוצה), זוהה כגורם לשלשולים אצל ילדים קטנים עוד בשנת 1943 למעשה ממש זיהו אותו ונתנו לו שם בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת (יש טענות שקריות שעד לפני החיסון, זה היה וירוס לא מוכר).
וירוס זה הוא למעשה וירוס בעל 8 מינים שונים. מ-A עד H. המין שגורם לתחלואה הגבוהה ביותר (יותר מ-90%) אצל בני האדם הוא מין ה-A. מין A הוא מין בעל מספר זנים שונים. מהו זן אתם שואלים? זן (strain) הוא סוג של חלוקה מסוימת שהיא מרכיבה מין (species). מין מסוים כמו מין A, יכול להרכיב כמות גדולה של זנים שונים (ארחיב על כך בהמשך). עד פה מובן? יופי, עכשיו טיפה ניכנס יותר לעומק אבל ממש על קצה המזלג למי שאין שום רקע ביולוגי, קחו שלוק עמוק מהמשקה שלכם ובואו נתחיל.
רוטה וירוס הוא וירוס מסוג RNA דו גדילי, מה זה אומר? נתחיל מהתחלה, בגרעיני התאים של כולנו יש DNA שבו נמצאים הגנים שלנו שמורכבים מחזרות שונות של 4 נוקלאוטידים A, T G ו-C. אותם נקלואוטידים יכולים לחזור בחזרות שונות (רצף מסויים) ולמעשה מרכיבים את הגנים הייחודים לנו אך לא רק. יש המון גנים דומים אצל בני האדם ואף אצל החיות (עכברים ובני אדם בעלי זהות גנטית של כ-90%). לדוגמה גן מסויים לאנזים ספציפי שחשוב לנו הוא למעשה זהה אצל חיה או בן אדם אחר כלומר אותו רצף של נוקלאוטידים בדנ"א (זו הסיבה למה עושים בין היתר ניסויים על בעלי חיים עקב הזהות הגנטית המסויימת).
ה-DNA מורכב מ-2 גדילים, אותה תמונה ידועה שאנחנו לפעמים רואים באינטרנט או בטלוויזיה של דו-גדיל מסולסל הוא למעשה נוקלאוטיד A שמתחבר ל-T ונוקלאוטיד G שמתחבר ל-C.
כאמור יש יותר מדנ"א אחד, למעשה לבני אדם יש 23 זוגות של דנ"א דו-גדילי. מכל גדיל של דנ"א מסויים יוצא תעתיק של גנום ספציפי (אותם חזרות של הנוקלאוטידים) שהופך להיות RNA ואותו RNA עובר תרגום על ידי ריבוזומים שמתרגמים את הקוד הגנטי והופכים את RNA לחלבון ספציפי וייחודי, אותו חלבון יכול להיות אנזים מסויים שיודע להרכיב/לפרק מולקולות כאלו ואחרות או חלק מרקמת חיבור ועוד ועוד.
מי שרוצה יותר להעמיק יכול לפנות לוויקפדיה בעברית https://he.wikipedia.org/wiki/תעתוק_(ביולוגיה).
אם מישהו רוצה אף יותר להעמיק הוא יכול לפנות לוויקפדיה אנגלית
ומי שרוצה ממש להעמיק, יכול לעשות תואר שקשור לנושא.
אפשר גם לראות את הסרטון הבא שיכול טיפה לסדר את הראש https://www.youtube.com/watch?v=zwibgNGe4aY
עכשיו נחזור לרוטה וירוס. הרוטה וירוס כמו שאמרתי הוא וירוס מסוג RNA דו-גדילי, כלומר, יש לו 2 גדילים שמרכיבים את הגנום של הוירוס. הוירוס למעשה אם מסתכלים יותר לעומק, בעל 11 סגמנטים (כלומר 11 זוגות של RNA) שמקודדים ל-12 חלבונים שונים שנקראים VP (ממוספרים מ-1 עד 12). לא אכנס ואסביר על שאר החלבונים שיש בוירוס אבל יש שני חלבונים מאוד חשובים בוירוס שקשורים לתגובת מערכת החיסון שנקראים VP4 ו-VP7 והם אחראים לכך שגופנו יהיה מחוסן נגד הוירוס. אני אדבר עליהם בהמשך.
נשאלת השאלה האם הוירוס מדביק רק בני אדם? לא ולא! מינים שונים מדביקים גם יונקים אחרים כגון קופים, פרות ועוד. כלומר, A לא מדביק רק בני אדם!
כמו כן, המינים השונים יכולים להדביק גם ציפורים (למשל D F ו-G). אותם מינים שונים שמדביקים רק חיות, למשל H שמדביק חזירים, לרוב לא מדביקים בני אדם כי לכל מין הגנום שונה ולכן אופן ההדבקה שונה באמצעות חלבוני המעטפת. אף על פי כן יש מוטציות שגורמות לשינוי הגנום (כלומר הרצף של ה-A, T, G ו-C משתנה) והן מאפשרות לפעמים להדביק בני אדם או חיות אחרות (כאמור, כמו ב-A).
בואו נדבר ספציפית על מהם הזנים המרכיבים את הוירוס ובעיקר את מין A. יש המון זנים, חלקם שכיחים יותר וחלק שכיחים פחות. משנת 1996 עד 2005 חמישה זנים שונים של רוטה וירוס שנקראים G1, G2, G3, G4 ו-G6 היוו למעשה יותר מ-90% ממקרי ההדבקויות ברוטה וירוס אצל ילדים בארה"ב ומתוכם זן מסוג G1 היה ביותר מ-75% מהמקרים. למעשה כל זן של מין A בעל סרוטיפ שונה (כן סליחה, עוד מושגים אני מצטער). מהו סרוטיפ (serotype) הסרוטיפ הזה מתייחס ספציפית למבנה אנטיגני שונה שנמצא על מעטפת הוירוס, כלומר החלבונים שמקודדים לאנטיגנים (אותה מולקולה שמזוהה על ידי מערכת החיסון שלנו כפולש שצריך לייצר לו נוגדנים) בעל מבנה טיפה שונה אצל כל זן וזן. המבנה השונה של האנטיגן נגרם בגלל רצף נוקלאוטידים שונה בגנום של הזן.
עכשיו נוסיף עוד קצת יותר סיבוך לסיפור, בקלסיפיקציה של הזנים (ככה זה מדענים, אוהבים לפנק, לפנק, לפנק בשמות), מתייחסים ל-VP7 בתור סרוטיפ שנקרא G ול-VP4 בתור סרוטיפ שנקרא P. למה צריכים קלסיפיקציה? עקרונית הגנים של P ו-G יכולים לעבור ולהשתנות בין הוירוסים ובכך נוצרים לנו זנים חדשים.
לדוגמה, ניקח את זן G9[P8] שנעשה יותר שכיח לאחרונה בעולם. הוא מורכב מחלבון VP7 מזן G9 וחלבון VP4 מזן G8. מה זה אומר? שיש לו אנטיגנים קצת שונים וכאמור יש כל מיני קומבינציות אפשריות עקב כך (קומבינטוריקה מישהו?).
כפי שאתם מבינים זה דיי מסובך אבל מה שחשוב להבין שרוב הזנים השכיחים בעולם הם עדיין אותם זנים ולא בהכרח כולם עוברים כל כך בקלות מוטציות וזה שיש מוטציה בוירוס לא בהכרח אומר שהחיסונים לא יעילים כי עדיין, הזנים השכיחים הם מאוד מאוד מאוד שכיחים לעומת זנים אחרים שהם מאוד מאוד נדירים, אפרט על כך בהמשך אך לפני זה נדבר קצת על החיסון.
אז ממה מורכב החיסון שניתן בארץ? החיסון נקרא RotaTeq או RV5. והינו חיסון חי מוחלש. כלומר הסגמנטים (RNA, זוכרים?) שקשורים לפתוגניות שלו עברו שינוי גנטי והוא לא גורם למחלה. זהו חיסון שמורכב מ-5 זנים שונים שעברו reassortment )שילוב של גנים שונים באמצעות הנדסה גנטית) שמקורם ממין A. ובכך מתבטאים על מעטפת הוירוס המוחלש חלבוני ה-VP7 מקורם מסרוטיפים שונים (G1, G2, G3 או G4) מרוטה וירוס מזן שמדביק בני אדם וחלבוני VP4 מזן שמדביק פרות G7 (או P7). בנוסף יש גם חלבון VP7 מזן שמדביק פרות (G6) עם VP4 שמדביק בני אדם (P1A). מסובך? כן, אם לא הבנתם, לא נורא. מה שחשוב להבין שנוצר בעצם חיסון מאוד יעיל שיכול להגן מפני זנים שונים ונפוצים.
עכשיו אחרי שיש לכם טיפה מושג על הנושא בואו נדבר על מחקרים (איך אנחנו אוהבים מחקרים!)
בשנת 2013 פורסם ב-CDC מחקר שבוצע בברזיל https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/19/11/12-1407_article. זה מחקר מאוד טכני ולא הכי פשוט להבנה אז אתן לכם תקציר קל.
החוקרים בדקו 27 זנים שנלקחו מילדים מחוסנים ולא מחוסנים, כ-3852 ילדים סך הכל. החוקרים ראו שיש 3 זנים חדשים שעברו שינויים ומורכבים מגנים שונים, ליתר דיוק ראו אצל ילד אחד בלבד לא מחוסן שחלה ברוטה וירוס, גן שמקורו מחיסון שלא ניתן בארץ (בארץ ניתן חיסון רוטהטק RV5 והם דיברו ספציפית על חיסון RV1 שנקרא רוטהריקס). זן זה היה עם גן של VP1 שזהה 100% ברצף הגנטי שלו לרצף שנמצא בחיסון הניתן בברזיל. הם נתקלו בעוד זן שהיה משולב עם גנים מזן שמקורו מאוסטרליה וזן שמקורו מהחיסון. זן שלישי שהם מצאו היה אצל ילד שקיבל חיסון אחד בלבד ולא היה מכוסה בצורה אופטימלית, כנראה נדבק. הזן שהוא נדבק ממנו היה משולב משני זנים אחרים שלא קשורים לחיסון.
אז מה החוקרים ראו? הם ראו שככל הנראה שנוצרו זנים חדשים (זה לא חדש, כמו שציינתי מקודם יש מוטציות וזנים חדשים שמופיעים כל הזמן) ויתרה מכך, שניתן חיסון מוחלש שגרם להדבקה של ילד אחד לא מחוסן עם זן חדש שחלקו מגיע מהזן המוחלש של החיסון. האם זה בעייתי והאם זה מסוכן? בואו נגיד שמתנגדי החיסונים עשו מזה מטעמים ואומרים “הנה יש לכם הוכחה חיה שהחיסונים עושים מוטציות והחיסון לא יכול להגן עליכם!"
האמנם? האם זה שיש זנים חדשים מאותו מין זה כזה בעייתי? האם הופעה של זן חדש באמת ישנה את החסינות של הילדים?
לא ממש, איך אני יודע? בדקו זאת!
יש כמה דוגמאות אבל אחד האחרונים שראיתי מקורו ממחקר גדול שעשו בניקרגואה https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27059346 בשנת 2016. החוקרים העלו את השאלה הם החיסון מסוג רוטהטק (שניתן בארץ) יהיה יעיל למרות שידוע שיש יותר מ-60 זנים לרוטה וירוס (כאמור יש המון קומבינציות)?
המחקר בדק שתי קבוצות שונות בנות 1178 ו-1082 ילדים מול קבוצת ביקורת של 4927 ילדים ובדקו האם זנים שונים יכולים לגרום לחיסון להיות לא יעיל, ומה הם מצאו? שאין שום בעיה, החיסון עדיין מגן על הילדים למרות הזנים השונים (כאמור הזנים השכיחים עדיין…שכיחים!). אף על פי כן הם כן ראו שיש ירידה ביעילות החיסון ככל שהילדים גדלים. או בקיצור, זה שיש זנים שונים או חדשים לא אומר שהחיסון לא יעיל, ואחרי שהסברתי לכם ונתתי טיפה רקע אני מקווה שאתם מבינים מדוע.
העסק הזה מסובך, אפילו מסובך מאוד, צריך שנים רבות של לימודים וידע תיאורטי בשביל להבין את הבסיס שלא לדבר להתעסק במחקר ולחקור את הנושא לעומק. בנושא הזה יש המון אינטגרציה של כמות לא קטנה של חומר ממגוון נושאים, אפילו לא נכנסתי לפן הפתופיזיולוגי של הוירוס (כלומר איך הוא גורם לתסמיני המחלה). אני ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר פה את הנושא וטיפה לתת לכם ידע נוסף. יש סיכוי גדול שטעיתי במספר דברים, לכן אשמח שאנשי המקצוע יתקנו אותי במידת הצורך.
לסיכום, אני כתבתי את הפוסט הזה רק כדי לתת לך הצצה לעבר העולם המדעי מאחורי החיסונים, רציתי שתראו שיש בנושא הספציפי הזה של שעות על גבי שעות על גבי שעות במשך המון שנים של מחקר קשה, חוקרים מבריקים והרבה הרבה רצון להגן על ילדיכם באמצעות מדע טהור וזה רק קצה הקרחון. כמו כן, זה רק מראה לכם שהנושא ממש לא פשוט כמו שמתנגדי החיסונים מציגים, רובם בכלל לא מבינים על מה הם מדברים והם פשוט עושים נזק לילדיכם, "לחקור" כל מיני אתרים שאומרים שקרים ממש לא אומר שהם באמת חוקרים. כפי שאתם מבינים, זה הרבה יותר מסובך מכך. אז בפעם הבאה שאומרים לכם לחקור לעומק תבינו שהם סתם מחרטטים אתכם ולחקור זה טיפה יותר מסובך ממה שאומרים. אנא פנו לרופאים שלכם או שתשאלו את אנשי המקצוע בקבוצה שאלות וננסה כמיטב יכולתנו לענות לכם ולעזור לכם להבין.
למי שרוצה לקרוא יותר לעומק על הוירוס יש ערך מעולה בויקפדיה שנכתב על ידי מיקרוביולוג בריטי עם עזרה של אנשי מקצוע אחרים וטובים, אותו ערך עבר peer-review (!), הוא אקדמי לכל דבר ובעל מידע רב.
הלינק הרגיל לויקפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Rotavirus
לאנשי מקצוע ולמתעניינים בדבר שרוצים אתר טוב שמאגד את המבנה הגנומי של הוירוס להלן הלינק הבא https://viralzone.expasy.org/107?outline=all_by_species
נ.ב.
על החשיבות בחיסון הרוטה הרחבנו פעם ופעמיים אך תמיד כדאי להזכיר זאת.
החיסון יכול למנוע אישפוז של ילדיכם עקב אחת המחלות המדבקות בעולם לפני הגעת החיסון. הנתונים העולמיים בספרות הרפואית והמחקרית מראים שכמעט כל הילדים בעולם נחשפו בשלב מסויים בחייהם לוירוס וש-1 מתוך 293 ילדים (מכלל ילדי העולם) מת עקב המחלה, רובם ממדינות העולם השלישי.
כמו כן, חשוב לי להדגיש כמה החיסון בטוח. הסברנו לא פעם ולא פעמיים (וגם נשמח להמשיך להסביר) למה החיסון לרוטה וירוס בטוח ולמה מחקרים ענקיים שעשו ראו שהסיכון לתופעות לוואי כגון התפשלות המעי ממש ממש נדירות (1 ל-20,000 עד 100,000) וכמה הסיכוי להתפשלות המעי עקב הידבקות ברוטה וירוס גדולה בכמה סדרי גודל מהסיכוי לכך מהחיסון. יתרה מכך, מחקרים עדכניים וגדולים ראו שלכל היותר יש מקרה אחד או שניים נוספים של התפשלות מעי בשנה עקב החיסון מכלל מקרי התפשלות המעי כי ממילא התפשלות מעי מתרחשת בגילאים 4 עד 9 חודשים מסיבות רבות. אוסיף ואומר המוות מהתפשלות מעי בעולם המערבי הוא מתחת ל-0.1%, מחקר גדול ועדכני ביפן ראה שהסיכוי למוות שם הוא 0.08%. חשוב לציין שהטיפול בבתי החולים הוא יחסית מאוד פשוט ומערב סוג של חוקן מיוחד לפתירת הבעיה, במקרים קשים פונים לניתוח שפותר את הבעיה.
מידע כללי על הרוטה וירוס והחיסון בעברית:
מידע כללי על הרוטה וירוס והחיסון באנגלית:
דף מקצועי של הרוטה וירוס בעברית:
מידע מקצועי של ה-CDC
טל"ח